מעשה בשני כוהנים שהיו שניהם שווים
ורצים ועולים בכבש [לקבל נתח מבשר הקורבנות]
קדם אחד מהן לתוך ארבע אמות של חברו
נטל חברו סכין ותקע לו בלבו
עמד רבי צדוק על מעלות האולם ואמר
אחינו בית ישראל שמעו הרי כתוב [דברים כא-א]
"כי ימצא חלל באדמה ויצאו זקניך ושופטיך וגו"
אנו על מי להביא עגלה ערופה
על העיר [ישראל] או על העזרות [הכוהנים המשרתים בקודש]
געו כל העם בבכייה
בא אביו של תינוק [הכוהן שנדקר]
ומצאו כשהוא עדיין חי
אמר, הרי הוא כפרתכם
ועדיין בני מפרפר
ולא נטמאה סכין [אם אביו היה מוצאו מת הסכין נטמאת]
ללמדך
שקשה עליהם טהרת כלים
יותר משפיכות דמים.
ומכאן עד חורבן בית שני ע"י אספסינוס הדרך הייתה קצרה מאוד.
לא למדנו כלום!!!
העיוות בתפיסת מרחב חיינו, נטוע עמוק בשיטת המשפט בישראל.
קשה לממשלה עד מאוד מה שהכי הגיוני,
1. לתקן העיוות בחוק טל
2. לשנות החוק שהאולפנה ודומים לה יישארו על מכונם. ולשרת אינטרסים של עם ישראל ולא של האויב.
3. ואולם משקשה עליהם שינו החוק ודחיקת הבג"ץ ההזוי. וכדי לשמור על טהרת הסכין. יחריבו את ארצנו גם בלא עזרת האספסיינוסים של היום.
בא לי להקיא
צו השעה!!!
למנף את החרמת הבחילות שגדשו ולשנות את השיטה
ומה שלא עושה ההפגה הרועשת
תעשה ואבוהּ השתיקה הרועמת
ותראו לעולם אם יש בכם רק 400,000 עם דפי
או שמא יש מכם 4,000,000 עם המון אופי
או שתסתמו ותיהנו במה שמלעיטים עדר עולפה, קש.
עד שנשחטים.
חובה לשנות את השיטה המשחיתה.
