אמרו רבותינו "כל שנברא, נברא בששת הימים, וחמורו של משיח לא כל שכן ולכן היה לבן כזוהר הרקיע וקולו הולך כשופר. שנו רבנן: ולא היה ראוי משיח צידקנו שירכב על בהמה אחרת? ".
משסיים הקדוש ברוך הוא מלאכתו אשר עשה התרווח במקומו והציץ על מהלך הימים.
ראה מבול וראה תיבה, ראה ים סוף וראה חרבה, ראה היכל וראה חורבנו.
דפדף במהירות בדפיה ספוגי הדמעות של הגלות בולע את רחמיו התקועים בגרונו כמי שממהר להיפטר מתרופה מרה שרשם לו הרופא, חש אל סיומה הטוב של אגדה.
הגיע למשיח צדקנו אמר לו: "משיגיעו ימיך וגר זאב עם כבש וגו'".
אמר לו משיח צדקנו: "ואיך יגיעו ימי?"
הביט סביבו ואמר: "אכן לא בראנו עגלה עבורך."
אותה שעה תססו מימיו של האופק משנגעה בהם דסקית השמש הלוהטת ואידי המים היתמרו כעשן הטוב העולה מן המזבח. קישטו אדי המים את פיסת הרקיע כפי תחרא המעטרת את גלימתה של שבת המלכה.
חזר הקב"ה ואמר: "אכן לא בראנו עגלה עבורך." אמר לו: "שמא תבוא רכוב על פיל?"
אמר: "כבד הוא מדי."
אמר לו: "שמא תבוא רכוב על אריה?"
השיבו: "טורף הוא, רק יראוהו ושלחו בי חיציהם"
אמר לו: "שמא יען יהא רכובך?"
השיבו: "והרי טומן ראשו בחו"ל!"
היו מונים את החיות שבראן הקב"ה יתברך. זה קורא בשמן וזה פוסלן אחת לאחת.
אמר לו הקב"ה: "והסוס?" פתח בפניו את אורוותיו. הראה לו סוס אמוץ ששריריו עשת ורעמתו שלהבת. הראה לו סוס שעל מצחו קרן שחודה יהלום. הראה לו סוס מכונף שכנפיו מאה אמות והן זהב שחוט.
אמר לו: "כי נאה שאבוא על סוס מלחמה?"
הראה אותו את הפרדה. הציץ בה ואמר: "וכי נאה שאבוא על עקרה?"
הביאו לפניו את הזברה.
אמר: "הרי זו טרם גמרה בליבה איזו גלימה תלבש, שחורה או לבנה. היה ותיקרה על דרכה פרשת דרכים לא תדע לאן תפנה."
התכרכמו פניו של הבורא והחל מכנס את עבי הלילה מקצות העולם.
נשא המשיח פניו את הקב"ה ואמר לו: "ולא ראוי שמשיח יבוא אל עירך כאחד האנשים השבים מהשדה? וכי לא ראוי שיביט בעיניו של כל הלך העובר מולו ויתקע לו שלום?"
אמר הקב"ה: "הנה החמור אשר ייקחך. יביט כל העובר בדרך בחמור ויאמר: הנה בא משיח צידקנו רכוב על החמור. הרי גם אני כאותו חמור הולך והולך והכול רוכבים על גבי...."
אותה שעה יצא כוכב ראשון. נסתתמו טענותיו של משיח צדקנו והחל מקדש על היין.