היהודים, אנחנו, כאסון

על עמותת זוכרות והשמאל הקיצוני וממשלת ישראל האימפוטנטית המאפשרת את פומביות השקרים הללו ועלילת הדם הזו, ומעצם כך, שותפה להם. בין אסון הקמת המדינה, כדברֵי שונאינו מִבָּיִת, בעברית וערבית, אסון הנָכְּבָּה, לבין האסון ההוא שרשמו בדברי ימיהם כפֶּשָע לא יִמַחֶה צליבתו של ישו, אחראים היהודים על הרבה רעה, כה הרבה אסונות בעולם. הם אחראים לכך שגירשו אותם במקרה הטוב ורצחו אותם כמובן מאליו, הם אחראים לכך שיש מגפות בעולם וכסף עורמה ומזימות נערם אצלם, כבר בעבר הרחוק הם נודעו להכעיס כיודעי קרוא וכתוב בעוד העולם סביבם בוּר ועם הארץ, הם אחראים מעיירות פולין לאסונות בברלין ובפריז ומהמבורג הם זוממים רָעוֹת על בריסל וברצלונה, הם טווים בציפורניהם קוּרֵי אסונות כה סבוכים ולכדו בהם את כל אירופה. ועתה כשאירופה "הצליחה" להיחלץ מהם עשן הבשר עלה השמיימה, הזעקה גוועה עם הריח שפָּג ומתֵי מעט יהודים שרדו מהכבשן ההוא וחתרו לחופיהם לפינה האחרונה המייחלת ומתגעגעת ליהודיה והנה גם מתהומות חייהם, כך מסתבר כעת, הם נשאו עוד אסון עימם אסון פלשתין שלא הייתה קיימת מעולם ואבוי אם תתקיים, והרי היא נבראה לסכסך מכלוּם, מעצם בריאתה. ולבד מהעולם התרבותי עצמו שְתַּר ותמיד ממציא כמוֹצֵא אסון שיהודים אחראים לו, עומדים לשָרְתּוֹ כנושאי כלים רָעִים, יהודים ובמוחם הקודח שנאה לעמם. אוטו-אנטישמיות מרה ויוקדת לְמָה שהם רואים במָרְאַה בחוֹלְיָים, אותך, אותי ואותנו יהודים-ישראלים לָטוֹב וליָפֶה ולאהוב, בביתם ובארצם. לכן מיֵשוּ עד הנכבה, מחמלניצקי עד עלילת הדם דמשק, מסענו הציוני העצום, מותיר אחרינו הלשנה ומלשינים, קנאים וקנאה, שוטמים ומשטמה. ואין לנו אלא להמשיך הלאה, לארץ-ישראל שלנו עם הערכים והצדק היהודיים בלי להפוך מבט אחורה, לשקר ולשווא.