לפני שבועיים בערך, השתתפתי באירוע במשרד החוץ הקשור לתהליך המיתוג מחדש שעוברת ישראל.
הקונספט: Creative Energy נרקם בחברת מיתוג בריטית.
יש ספר ויש מצגת, באמת מאד מרשימים, שמראים עד כמה אנחנו, הישראלים, מייצגים את הקונספט הזה ומלאים באנרגיה יצירתית.
אז ישבתי והתרשמתי, ואכן נראה שהושקעה מחשבה רבה, זמן וכסף.
לצערי לא יכולתי שלא לשים לב לאירוניה: חברת מיתוג בריטית ממתגת את הישראלים כשופעים ב"אנרגיה קריאטיבית", אך לא נמצא אפילו לא ישראלי אחד שיוכל למתג את ישראל "שלו". כנראה שאנחנו לא באמת מספיק קריאטיבים.
אולי זה מסביר את תחושת הזיוף ואת העובדה שהחברה הבריטית הייתה יכולה למתג כך כל מדינה/ארגון/חברה בעולם (עם שינויים קלים בתמונות מהאימג' בנק).
לא יכולתי להשתחרר מתחושה קשה שליוותה אותי לאורך כל היום, שמספיק הכרזה חסרת אחריות של אחד מהפוליטיקאים שלנו (שלא לדבר על מבצע צבאי עם נפגעים אזרחיים) שינפץ את התדמית הנבנית.
זו כנראה האמת, אנחנו כישראלים מסתכלים קודם החוצה - במקום לבדוק פנימה. ומעדיפים לתת לבריטים להתעסק עם התדמית שלנו. מיתוג ללא תוכן אמיתי הוא אריזה יפה בלבד, והיום המטרה היא לא רק "למכור", אלא להחזיר את הלקוח אליך שוב.
אבל מי רוצה "למכור" את ישראל לעולם? האם אנחנו כישראלים מאמינים לאריזה הזו? האם אנחנו יכולים לייצג את המותג הזה שנראה כאילו יצא מז'ורנל של 1970? וזה עוד מבלי להזכיר את החינוך (שאין), את הכלכלה (שיש רק למעטים) ובקיצור: את החיים האמיתיים.
כדאי שמשרד החוץ יתעסק בדיפולמטיה (חיובית) וישאיר את עבודת המיתוג לאנשים שמבינים בזה. יש פה כמה כאלה. מצוינים.
בוקר טוב חברים, יום מצוין ושבוע מלא ביצירתיות אישית.