למה אנשים מאבדים את הזיכרון? אלצהיימר, כלומר איבוד הזיכרון זוהי אינה מחלה, אלא תופעה פיזיולוגית, שנגרמת כתוצאה מתרגום שגוי לזהותנו האמיתית, ומאורח חיים שהוא אינו מתאים ובריא לגוף הפיזי שלנו. אסביר את ההבדל בין מחלה לתופעה פיזיולוגית, על-פי הגדרתי.
מהי תופעה פיזיולוגית? תופעה פיזיולוגית להגדרתי, נובעת כתוצאה, מאי הפעלה בריאה של הגוף, מאי הזנה בריאה, וגם כתוצאה מאי תחזוקה בריאה של הגוף אשר פוגעים במרכיביו.
מהי מחלה? תופעת המחלה להגדרתי, נובעת כתוצאה, מחדירתם של וירוסים, חיידקים וטפילים אחרים, אשר פוגעים בגוף, בגלל מערכת חיסונית חלשה אשר אינה יכולה להתמודד עם אותם הטפילים הפולשים, ושלהם אין כל קשר לתופעת האלצהיימר.
איבוד הזיכרון, שזוהי תופעה פיזיולוגית, נובעת בעיקרה, כתוצאה מייצור והפעלת הגוף שלנו באמצעות ההרגשות הפנימיים שבנו, בעיקר השליליים, שגורמים לכך שהגוף שלנו יפעל ויתפקד באופן שהוא אינו מאוזן ויציב, כלומר אינו מכוון.
התנהגות רגשית, אמוציונלית ולא עניינית זו, שמשקפת בעיה בזהות ובאורח החיים, יש לה השלכה להרס העצמי, מה שמוביל לחוסר הרצון לחיות, ובתהליך איטי כמו במקרה זה למוות.
למה? כי רק כאשר אנחנו רגועים, כלומר כשגופנו נמצא במצב של אי ייצור והפעלה של הרגשות הפנימיים שבנו, אנחנו מחוברים לעצמנו, לזהותנו האמיתית, ואז היכולת שלנו לתרגם את המציאות האמיתית שבה אנחנו נמצאים וחיים, יעשה באופן ברור יותר, שפוי יותר.
אך אלצהיימר, איבוד הזיכרון, אינו נגרם אך ורק בגלל הרגשות הפנימיים שבנו. כדי, שנמנע מאיבוד הזיכרון, יש להבין מכלול שלם של נושאים הקשורים לבריאותינו, וזאת בכדי להביא את הגוף שלנו לתפקודו הרגוע ולחיים השלווים.
מצב זה יאפשר את הפעלתו של הגוף, הזנתו ותחזוקתו באופן הבריא, המאוזן והיציב ביותר, כך שיתאפשר לו את ייצורם והתחדשותם של התאים בגופנו הפיזי באופן קבוע, מה שימנע מאיתנו את התופעה הפיזיולוגית שנקראת אלצהיימר, איבוד הזיכרון.
אבל, קודם כל וראשית כל, רצוי לרצות ולחיות, כי במידה ואין את הרצון לחיות, מתחיל בתוכנו הרס עצמי, ואז מתחילות להן כל מיני תופעות פיזיולוגיות שמובילות למוות.
ממה מורכב בן האנוש? בן אנוש מורכב מהתודעה והגוף הפיזי. התודעה היא מי שאנחנו. התודעה משתחררת באופן אינסטינקטיבי, ועוזבת את הגוף לאחר התרחשות תופעת המוות. הגוף הוא רובוט ביולוגי, שנבנה בתהליך החקירה, הלמידה וההתפתחות האבולוציונית שלנו. הגוף תפקידו לשמש כהשתקפות שלה זקוקה התודעה, והגוף הוא האמצעי, הכלי, לשם התיקון, הטרנספורמציה, השינוי והמעבר של התודעה למודעות עצמית ונצחיות, לאחר שנולדנו וחיינו מתוך אינסטינקט, כלומר ללא כל מודעות עצמית למעשינו ולהתנהגותנו.
מה תפקידו של המוח? המוח הוא ממיר ומתרגם אנרגטי. המוח ממיר את השדרים שהוא קולט ושמשודרים מהגוף אליו, מה שמאפשר למוח את הקרנת ההולוגרמה לתוך התודעה שהיא מי שאנחנו. המוח מתרגם את השדרים שמשודרים מהתודעה אליו, מה שמאפשר להפעיל את הגוף. כלומר, המוח הוא מקשר אנרגטי בין התודעה לגוף ומהגוף לתודעה. התודעה נמצאת במוח, להבנתי בגזע המוח, המקום הקדום ביותר לפני התפתחות המוח האנושי למצב שבו הוא מפותח כיום.
בניגוד למה שהחוקרים והמדענים קבעו, הידע אינו נשמר בתאי הזיכרון שבמוח, אלא הוא קיים בתודעה שלנו אך אנחנו לא מודעים לכך. תאי הזיכרון במוח הם בסך-הכל האמצעי המקשר, המאפשר את הקשר שבין התודעה והגוף, לשם המרה והעברה של השדרים מהתודעה למוח באמצעות תאי הזיכרון, שמאפשרים את תפקודו של הגוף.
כל המידעים ו/או הנתונים, עיבודם והמסקנות נעשים במוח, ההקשרים במוח משקפים זאת, מגוון האפשרויות מאפשרים לנו להבין שטעינו ולתקן, מה שמאפשר לנו להעלות למודע ידע.
מה קורה כאשר תאי הזיכרון מתים ומידלדלים? במידה והתאים מידלדלים ומתים, התודעה מאבדת את האמצעי שמאפשר לה את הקשר עם הגוף. כלומר, אין לנו את האפשרות להעביר שדרים מהתודעה למוח ולגוף. מצב זה הוא תחילתו של נתק שבין המוח כאיבר מקשר שבו קיימים תאי הזיכרון, לגוף והתודעה, וההיפך מהתודעה לגוף, מה שלא מאפשר את יכולת הפעלת הגוף באופן הרצוי לנו עד כדי איבוד שליטה עליו ועד המוות.
בלי תאי הזיכרון והיכולת שלהם לקשר בין התודעה לגוף וההיפך, נפגעת היכולת שלנו להוציא ממאגר הזיכרון שלנו את הידע שאנחנו זקוקים לו כדי לזכור מי אנחנו ולחיות.
רצוי לזכור, אנחנו התודעה, הגוף הוא רק הכלי שאנחנו נעזרים בו, כדי לבנות לעצמנו את היכולת למודעות עצמית וניצחיות. כאשר אנחנו איננו מסוגלים לבנות את מאגר הזיכרון שלנו וזאת כדי שנוכל לתפקד, אנחנו מנותקים מהאני העצמי שלנו, מזהותנו ומהמציאות האמיתית, ואז היכולת שלנו לזכור ולתרגם את מי שאנחנו ואת המציאות האמיתית שבה אנחנו נמצאים וחיים, אינה מתאפשרת לנו.
מה לעשות? היכולת לזכור באמצעות תאי הזיכרון שמיקומם במוח, לשמרם ולחדשם באופן תמידי היא בכך שנבין איך לחיות את חיינו באופן הבריא, באופן שמתאים לגוף שלנו ומותאם למהות ומטרת החיים. כלומר, עלינו להבין איך להפעיל את הגוף מבחינה רגשית, שזה אומר להפעילו באופן הרגוע. עלינו גם להבין, איך להזין את הגוף, כלומר להבין מה, כמה, מתי ואיך לאכול. כמו-כן, עלינו להבין איך לתחזק את הגוף.
למה? אורח חיים בריא, יכול להקטין באופן משמעותי את איבוד תאי הזיכרון ולאפשר את חידושם באופן תמידי, ובכך למנוע מאיתנו את היכולת ואת האפשרות שלא לזכור, וגם ימנע את כל אותן התופעות הפיזיולוגיות ואת המחלות שגורמים לנו לסבל בחיינו.
דבר חשוב נוסף הוא בלמידה ובהתפתחות מתמדת, ושינון של כל אותם הפרטים הנלמדים בחיינו, וזאת כדי לשמר את הזיכרון לאורך כל החיים שלנו, כלומר לשמר את הידע שצברנו במהלך ניסיון חיינו.
חינכו אותנו מגיל צעיר, לנסות ולזכור ידע מתוך לחץ ו/או פחד ו/או מתח ו/או תחרות להישגים בכל תחום ותחום בחיינו, מה שגורם לנו לשחיקה, לבלאי, לאובדן, ולהתנתק מהאני העצמי שלנו, מזהותנו האמיתית, כיוון שאז אנחנו איננו רגועים במצבים שציינתי.
כתוצאה מכך, שאנחנו איננו רגועים, נוצרת פגיעה בתאי הזיכרון, יש כאלה שהפגיעה נגרמת להם בטווח הקצר, ויש כאלה שהפגיעה נגרמת להם בטווח הארוך יותר.
השיטה היעילה והבריאה ביותר לשמר את הידע שצברנו בזיכרון, נעשה כאשר אנחנו רגועים וחיים את חיינו בשלווה, כשגופנו פועל ומתפקד באופן יציב ומאוזן, כלומר מכוון. הרצון והדחף הרגשי שלנו לקריירה לפני הבריאות, פוגע בנו גם כן. במידעים ו/או בנתונים שאנחנו קולטים ומזינים את עצמנו עוד בהיותנו בבטן אימנו, ובעיבוד המידעים ו/או הנתונים שאנחנו עושים, כדי להבין דברים והמסקנות הנלוות, טמונה היכולת שלנו לתרגם ולהבין מי אנחנו, ומהי המציאות האמיתית שבה אנחנו נמצאים וחיים?
היכולת לזכור, מאפשרת לנו לחקור, ללמוד ולהתפתח, ללא הזיכרון אנחנו איננו יכולים לממש זאת. איך זה פועל? אנחנו מחשב על.
לכן, אנחנו צריכים להבין איך להגיע למסקנות האמיתיות. נתון הוא מדויק. מידע הוא שגוי. הזנת נתונים נכונים, עיבוד הנתונים, מאפשר לנו להגיע למסקנות האמיתיות. הזנת מידעים שגויים, עיבוד המידעים, מאפשר לנו להגיע למסקנות שגויות. הזנת מידעים ונתונים, עיבודם יוצר לנו מסקנות שגויות. לכן הדיוק רצוי שיהיה מרבי. כמחשבי על, אנחנו צרכים רק להבדיל בין מידע שגוי, לנתון שהוא אמיתי.
נתונים אמיתיים ומדויקים עד כמה שאפשר, בהתאם לרמת המודעות שלנו, ועיבוד הנתונים, מאפשר לנו להגיע למסקנות האמיתיות, מה שיאפשר לנו לחיות באורח חיים בריא, ולהבין איך לבנות ולהתאים את גופנו לאורח החיים הבריא, ולהבין מי אנחנו באמת, ומהי המציאות האמיתית שבה אנחנו נמצאים וחיים.
אחת הסיבות העיקריות לכך, שאנחנו איננו יכולים לעבד נתונים באופן המדויק, נובע מכך, שאנחנו מייצרים ומפעילים את גופנו, מתנהגים וחיים באמצעות הרגשות הפנימיים שבנו. למה? כיוון, שהרגשות הפנימיים שבנו, הם חומרים כימיים, סמים, שאנחנו מייצרים בתוך גופנו, אשר גורמים לנו למצבי הזיה, לדמיין, וליצירת מציאויות שהן אשליה.
כתוצאה מכך, כל המסקנות שאליהן אנחנו מגיעים מוטעות. היכולת שלנו לתרגם את מי שאנחנו באמת, ואת המציאות האמיתית שבה אנחנו נמצאים וחיים אינה מתאפשרת לנו, מה שגורם לכל אותן התופעות הפיזיולוגיות, כולל אלצהיימר, איבוד הזיכרון. וזאת כיוון, שאנחנו מנותקים מהשדרים שהגוף משדר לנו. לכן, האשליות שאנחנו מכניסים את עצמנו אליהן, בגלל שאנחנו נמצאים במצב של הזיה רגשית, במבחן המציאות האמיתית, מתנפצות להן.
מהו רוגע פנימי? חינכו, תכנתו, אילפו, אותנו מגיל צעיר מאוד, ואמרו לנו שיש שתי אפשרויות, שאיתם אנחנו יכולים וצריכים לחיות: אפשרות אחת היא, לחיות עם הרגשות החיוביים שגורמים לנו להרגיש טוב עם עצמנו, כמו: אהבה, אושר, הנאה, שמחה, צחוק, יצר מיני, ועוד.
אפשרות שנייה היא, לחיות עם הרגשות השליליים שגורמים לנו להרגיש רע עם עצמנו, כמו: פחד, דיכאון, חרדה, כעס, לחץ, צער, עצב ועוד, שמובילים להרס עצמי ואיבוד הרצון לחיות ולמוות. אבל יש אפשרות נוספת שלישית שהיא, הפעלת הגוף ללא אותם הרגשות הפנימיים שבנו, לא באמצעות הרגשות החיוביים הטובים שבנו, ולא באמצעות הרגשות השליליים הרעים שבנו. כלומר, מצב של רוגע פנימי מנטרל את הזיגזג הרגשי, את הנדנדה הרגשית של אורח חיים שנע בין הרגשות החיוביים לבין הרגשות השליליים, שגורמים לכל המחשבות שווא והדימיונות, שהם הגורם לכך שהגוף אינו מתפקד באופן מכוון, בריא.
לכן, חשוב להבין ולזכור, שהרגשות הפנימיים שבנו, הם הגורם העיקרי לכל אותן התופעות הפיזיולוגיות, ובעיקר הגורמים למצב של שכחה, ועד כדי מצב של איבוד הזיכרון.
למה? כיוון, שברגע של הפעלת רגש ולא משנה איזה, אנחנו מתנתקים ולא מחוברים לזהותנו האמיתית, ומתנתקים מהמציאות האמיתית לעולם הדימיון.
תזכורת נוספת, רגשות הם כימיקלים, סמים, שאנחנו מייצרים בתוך גופנו, הגוף שלנו הוא בית חרושת לייצור רגשות, סמים. כתוצאה מכך, אנחנו מתמכרים לאותם רגשות שגורמים לנו למצבי הזייה, וליצירת מציאויות שהן אשליה, מה שגורם לאיבוד האני העצמי, וניתוק מהמציאות האמיתית.
איך להזין את הגוף הפיזי? הגורם הנוסף, שמאפשר את תופעת השכחה עד כדי איבוד הזיכרון, נגרם בגלל האנרגיה, המזון שאיתו אנחנו מזינים את גופנו כדי לחיות ולשרוד. ללא הזנת הגוף שלנו בתזונה אורגנית ונקייה, ובניית ההבנה והרצון מה לאכול? כמה לאכול? מתי לאכול? ואיך לאכול את האוכל, וללא שתייה של מים מינרליים נקיים, וללא אוויר נקי לנשימה, נגרם בלאי ושחיקה ואז היכולת שלנו להפעיל את הגוף ולתפקד, וגם היכולת לזכור נפגעת.
תזונה שהיא אינה אורגנית, אשר מכילה חומרי הדברה אשר נמצאים בפירות והירקות ואנטיביוטיקה, הורמונים ותרופות למיניהן במזון שמן החי שאנחנו צורכים ואוכלים, ואי גידולם והזנתם של החיות באופן הטבעי, מרעילים את גופנו וגורמים לנו לבלאי ושחיקה, עקב אותם הרעלים שאנחנו מחדירים לגופנו, מה שפוגע גם בזיכרון.
איך לתחזק את הגוף? הנושא הנוסף הוא תחזוקת הגוף, שאם לא שומרים על היגיינה אישית וסביבתית, הדבר גורם לריבוי חיידקים ווירוסים וטפילים בתוכנו ועל העור, וכתוצאה מכך לבלאי ושחיקה של איברים פנימיים וחיצוניים, שלא מאפשרים להפעיל את גוף באופן הרצוי והבריא, ולגוף לתפקד ולעבוד באופן מאוזן, יציב ובריא, מה שפוגע בחידושם של תאי הזיכרון שמתים.
גורמים נוספים שחשובים לתחזוקת הגוף שלנו הם, פעילות גופנית, שינה של שמונה שעות בלילה, שמירה על טמפרטורת הגוף, נשימות סדירות, לחיות ללא לחץ של זמן, ועוד...
אורח חיים רגוע ושלו שמאפשר לנו את הבריאות, שכולל סדר ושגרה בחיי היום יום, מונע את היחלשות המערכת החיסונית שלנו, מונע מחלות, ואת כל מגוון אותן התופעות הפיזיולוגיות המוכרות לנו, וגם מונע יצירת אפשרות הגעה למצב של שכחה, עד כדי איבוד הזיכרון.
האם אפשר לתקן? במצב נתון של איבוד הזיכרון, יהיה קשה עד בלתי אפשרי לתקן, במצב של שכחה האפשרות לעזור לאותם האנשים שלקו בכך, כמובן שתלוי ברמת הנזק והחומרה, זה בהבנה של אותם הנושאים שציינתי לאורח חיים בריא, ובכך לתקן ולשנות את אורח החיים השגוי הקודם שגרם לכך, לאורח חיים בריא יותר, לדעתי לא משנה באיזה מצב נמצא בן האנוש, כיוון שבכל מקרה השינוי רק יכול להקל עימו.
במידה ובעל התופעה נמצא בשלביה הראשונים, רצוי שיבין וישנה את אישיותו, בטרם התופעה תחמיר עימו. תרופות יכולות לעזור ולהקל, אבל אין תחליף מאשר להבין, לרצות ולבנות את היכולת האישית לחיות על-פי אורח חיים רגוע ושלו, בריא, ובכך למנוע את התופעה. אני לא נגד תרופות המקלות ועוזרות, ולכן מי שצריך וזקוק לתרופות, כמובן שייקח לפי הוראת רופא, אבל להבנתי לתרופות יש תופעות לוואי, ורצוי שהעזרה תהיה להקלה ולא קבועה.
בהתאם למצבו של בעל התופעה ולשיפור הזיכרון שזה תהליך ארוך ומורכב, שהוא בעל שלבים רבים אם בכלל ניתן לתיקון, יש לנסות לשנות את הרגלי התזונה הקודמים, לבצע פעילות גופנית עד כמה שאפשר, ובעיקר לאפשר לו להירגע, אם זה באמצעות עיסוי, ליטוף, ג'קוזי, שחיה, הליכה על חוף הים, פעילויות יצירה, שיחות להבהרה, ועוד.
חשוב לזכור, שלגוף יש את היכולת לרפא, לתקן, לחדש, לנקות ואף לבנות את עצמו ולהשתקם, אבל חשוב להבין איך לאפשר לגוף לבצע זאת. אבל, הכי חשוב הוא, אם עדיין יש אפשרות, להבין שהאישיות הרגשית, האמוציונלית צריכה להשתנות לאישיות שהיא רגועה ורציונלית שמתייחסת לעצמה ולחיים באופן הענייני והבריא.
מסקנה: הרוגע הפנימי, מאפשר לנו להיות מחוברים לעצמנו. כאשר אנחנו מחוברים לעצמנו, אנחנו יכולים להיות מודעים לשדרים שמשדר לנו הגוף בעת מצוקה, ובמידה וישנן תקלות, לתקנם. כדי להימנע מאלצהיימר, איבוד הזיכרון, עלינו ללמוד להיות רגועים יותר, ובכך להתחבר לזהותנו האמיתית, ואז תהיה לנו את היכולת לתרגם באופן ברור יותר את המציאות האמיתית שבה אנחנו נמצאים וחיים.
אורח חיים רגוע ושלוו, יכול למנוע מאיתנו להגיע למצבים שאינם רצויים, שגורמים לנו לחיי סבל.
זהותנו האמיתית היא כאשר אנחנו רגועים, כלומר ללא הרגשות החיוביים הטובים וללא הרגשות השליליים הרעים שבנו, שגורמים לנו לנדנדה רגשית, לזיגזג רגשי, מצב זה של רוגע מאפשר לגוף שלנו לפעול ולתפקד באופן מכוון.
אלצהיימר, איבוד הזיכרון, נובע כתוצאה מהרגשות השליליים שקשה להירגע ולחיות איתם, שגורמים להרס עצמי ואיבוד הרצון לחיות, שמובילים לפגיעה בזיכרון כשהגוף אינו מתפקד לאורך השנים באופן מכוון, ולכן הוא נשחק עד מוות.
סיכום: ברגע שבן האנוש בעצמו ו/או האנשים הקרובים, מתחילים לזהות את התופעה הפיזיולוגית שנקראת אלצהיימר, איבוד הזיכרון, חשוב להבין שאורח החיים הקודם שניהל בן האנוש היה שגוי. לכן, ראשית רצוי להבין שבעל התופעה צריך להשתנות מבחינה אישיותית ולשנות את אורח חייו הקודמים. רצוי להתחיל לבצע זאת כמה שיותר קרוב לאבחון.
חשוב לזכור, לגוף הפיזי האנושי יש את היכולת לרפא, לתקן, לחדש, לנקות, לבנות ולהשתקם, אך רצוי לאפשר לו לבצע זאת. במידה ובן האנוש איבד את הזיכרון, ניתן לנסות באמצעות שינוי אורח החיים הקודם שלו, גם אם הוא אינו מודע לכך, לנסות ולאפשר לגוף שלו להשתקם, כלומר לאפשר לגוף שלו לשאוף ולחזור לתפקד ולפעול באופן מכוון עד כמה שאפשר, אך במידה ובעל התופעה לא ישנה את אישיותו וירצה לחיות הוא ישיג את מטרתו.
המסר במאמר: ישנם אנשים שבשלב מסוים בחייהם, הם אינם רוצים לחיות יותר, מצב זה נובע בעיקר בגלל הקושי שלהם להתמודדות עם הרגשות השליליים, שהם הגורם העיקרי שמוביל להרס עצמי, פגיעה עצמית פנימית, ואיבוד הרצון לחיות עד מוות, אם המעשה נעשה אצלם במודע או שלא במודע.
כתוצאה מכך הם מכוונים את עצמם אל המוות שהם מתכננים לעצמם, תופעת ניתוק התודעה מהגוף ומימוש תופעת המוות, יכולה להתבטא גם כאלצהיימר, לכן לפני הכל רצוי לרצות לחיות.
