קראתי בתדהמה איזה סכומי ארנונה מטורפים משלמים דיירי המיגדלים החדשים בארץ ולפתע הבנתי את הסיבה: משום מה הם משלמים ארנונה גם בעבור שיטחי הרחוב!
פתחתי מילון אבן שושן לראות שלא טעיתי. ואכן, במשך כל הדורות השטח אשר מחוץ לדלת הכניסה לחלל הבנוי שהוא רכוש הפרט הקרוי בשם "בית", נקרא בשם: "רחוב". "רחוב", בין אם הוא רחוב שנפתחות אליו דלתות הכניסה של מאתיים חללים בנויים שהם רכוש הפרט הקרויים "בית", להלן: "בתים", (או בשמם האחר: "דירות") ובין אם נפתחות אליו דלתות הכניסה רק של ארבעה "בתים".
ועל ה"רחוב", על כל מה שמחוץ לדלתו של הפרט, אחראית העירייה, והיא שמטפלת בו, בכספים הניתנים לה, בדיוק לשם כך, על-ידי בעלי ה"בתים", או בשמם האחר: "דירות", הנפתחים אל ה"רחוב". לכן, גבירתי, כשאת פותחת את דלך דירתך הפרטית ויוצאת, הרי את יוצאת ל"רחוב". גם אם הוא נמצא (מה הקשר?) 30 מטר מעל מפלס הרחוב הראשי אשר בו צריך לעבור כדי להגיע לרחובך. וצריך לדרוש מהעירייה לתת לו שם, לרחובך, גם אם מצויות על גדותיו רק ארבע דירות, ממש כפי שהייתה עושה לו מתחתיו הייתה רק אדמה ומעליו רק אוויר. לדרוש מהעירייה שתיתן לו שם, ותקבע שלט, ותדאג, על חשבונה, לנקיונו, ולהתקנת וריקון פחי האשפה שבו, ואולי לגינון, ולהחלפת נורות התאורה, תאורת הרחוב, שבו, כאשר יהיה בכך צורך. רחוב.
"בית",- "דירה",- הוא "בית". כך ב"מתחם 200" וכך בשכונת "גני צבי". וכל מה שמחוץ ל"בית" הרי הוא תמיד: "רחוב". גם ב"מתחם 200", בדיוק ( אבל בדיוק !!!) כמו בשכונת "גני צבי". ואם היום משום מה זה לא כך, הגיע הזמן לדרוש שבדיוק כך יהיה.
