עבור נשים שחלו בסרטן השד, יום המשפחה (שבמשך שנים רבות צוין כיום האם), הינו יום בו הן מסתכלות על השנה החולפת ובוחנות לא רק את הכרות התודה היומיומיות, אלא גם את מקום המשפחה במהלך התקופה הקשה.
הגילוי של סרטן השד משפיע גם על סביבתה הקרובה של האישה - חבריה, משפחתה הקיימת והמשפחה העתידית שתקים ביום מן הימים. הדרך שבה משפחתה של האישה מלווה אותה, משפיעה באופן ישיר גם על תהליך ההתמודדות וההחלמה של החולה עצמה.
נשים נושאות תפקידים רבים בחייהן: הן בנות להורים, אימהות לילדים, אחיות, חברות, בנות זוג, מפרנסות ומנהלות משק בית. כאשר אישה חולה, היא לא עוסקת רק בהתמודדות האישית שלה עם המחלה, אלא גם בהשלכות המחלה על כל אחד מהכובעים אותם היא חובשת והתפקידים אותם היא נושאת.
בדרך-כלל, בקרב נשים נשואות, האדם העיקרי שמלווה את האישה לצד המחלה הוא בן-זוגה. ניתן לראות מספר דפוסי התמודדות של בני-הזוג - יש את בן-הזוג שלוקח שליטה על המצב והופך לשותף מלא איתה בניהול המחלה. יש את בן-הזוג שימזער את מקום המחלה וידאג להעביר מסר לכולם ולעצמו ש-"הכל יהיה בסדר" ויש את בן-הזוג שאינו מסוגל להתמודד עם המצב החדש, מתעלם ובורח מהסיטואציה ולעיתים אף מחיי הנישואים.
אין ספק כי הגילוי של המחלה משנה את הדינאמיקה הזוגית וההתנהלות היומיומית ולכן חשוב לקיים תקשורת פתוחה בין בני-הזוג, שמשקפת את הצרכים והרצונות של כל אחד מהצדדים.
כאשר לאישה המתמודדת עם המחלה יש ילדים, תפקידים בתוך המשפחה משתנים. הרבה פעמים בני-הזוג מוצאים את עצמם ממלאים תפקידים שלא מילאו עד-כה - בעודם עוסקים יותר במטלות הבית והטיפול בילדים בנוסף לעול הפרנסה הקיים. הדבר יכול לגרום לחרדה ולחץ בתוך המשפחה ובין בני-הזוג. גם במקרה הזה, תקשורת פתוחה הכרחית כדי לשמור על אחדות המשפחה.
מעבר להתמודדות הזוגית, נשים חולות, באשר הן אימהות לילדים קטנים, מתבגרים או בוגרים, ממשיכות להחזיק בתפקידן כאימהות, על כל המשתמע מכך. הן מתמודדות עם סוגיות כגון: כיצד לספר לילדים על מחלתן, כיצד להתמודד עם הפחדים והחרדות שלהם בעקבות המחלה, איך להמשיך לתפקד כמשפחה ובעיקר, איך ניתן לשמור על השגרה.
נשים מבוגרות יותר עומדות בפני הקושי לספר לילדיהם הבוגרים - שלכל אחד מהם חיים עצמאיים משלו ולעיתים גם משפחה בה צריך לטפל. הקושי נובע לרוב מהרצון לא להטריד אותם ולא להפריע לשגרת חייהם העמוסה ממילא. במקרים רבים, נשים בכל גיל נוטות לחוש שעליהן לשמור על התא המשפחתי ויהי מה ולמעשה לא מוצאות מקום וזמן להתרכז בעצמן ובחוויה הפנימית אותה עוברות.
נשים צעירות ורווקות המתמודדות עם סרטן השד, חוות קשיים מסוג אחר. חיפוש אחר בן-זוג והקמת משפחה הוא אתגר המעסיק נשים רווקות רבות במהלך חיי היום יום שלהן. כבר בתחילת הקשר, הנשים צריכות להחליט האם הן רוצות להיחשף ולספר על המחלה.
אישה צעירה המאובחנת עם סרטן שד, נזרקת בבת אחת למציאות אחרת מזו שחיה בה, ועליה לקחת החלטות קשות בזמן קצר, כגון האם היא מעוניינת בטיפולי שימור פוריות, בעוד שלעיתים המחשבה על אימהות רחוקה ממנה.
נדבך נוסף של התמודדות עבור הנשים הרווקות, הינו השינוי בקשריהן עם משפחתן הגרעינית - הוריהן ואחיהן. כך, ניתן למצוא נשים צעירות רבות, שכבר עזבו את בית ההורים ובנו חיים עצמאיים וכעת מוצאות עצמן שבות לקן המשפחתי כאשר הן זקוקות לתמיכתם.
יום המשפחה הוא תזכורת למקומה של המשפחה כמקור לתמיכה. התמודדות משפחתית נכונה עם המחלה יכולה לחזק את הדינמיקה ולגרום להתלכדות המשפחה. חשוב גם לזכור, כי בנוסף למשפחה, ישנם חברים טובים, שיכולים גם הם לסייע לעבור את המסע.
