X
יומן ראשי
חדשות תחקירים
כתבות דעות
סיפורים חמים סקופים
מושגים ספרים
ערוצים
אקטואליה כלכלה ועסקים
משפט סדום ועמורה
משמר המשפט תיירות
בריאות פנאי
תקשורת עיתונות וברנז'ה
רכב / תחבורה לכל הערוצים
כללי
ספריה מקוונת מיוחדים ברשת
מגזינים וכתבי עת וידאו News1
פורמים משובים
שערים יציגים לוח אירועים
מינויים חדשים מוצרים חדשים
פנדורה / אנשים ואירועים
אתרים ברשת (עדכונים)
בלוגרים
בעלי טורים בלוגרים נוספים
רשימת כותבים הנקראים ביותר
מועדון + / תגיות
אישים פירמות
מוסדות מפלגות
מיוחדים
אירועי תקשורת אירועים ביטוחניים
אירועים בינלאומיים אירועים כלכליים
אירועים מדיניים אירועים משפטיים
אירועים פוליטיים אירועים פליליים
אסונות / פגעי טבע בחירות / מפלגות
יומנים אישיים כינוסים / ועדות
מבקר המדינה כל הפרשות
הרשמה למועדון VIP מנויים
הרשמה לניוזליטר
יצירת קשר עם News1
מערכת - New@News1.co.il
מנויים - Vip@News1.co.il
הנהלה - Yoav@News1.co.il
פרסום - Vip@News1.co.il
כל הזכויות שמורות
מו"ל ועורך ראשי: יואב יצחק
עיתונות זהב בע"מ
יומן ראשי  /  כתבות
בתיה לנצט. מהכוככבות הגדולות של התיאטרון הישראלי [צילום: ארכיון בית זרע]
סיפורה של השחקנית בתיה לנצט
היא הייתה אחת מחמשת מייסדי תיאטרון הקאמרי והופיעה בתפקידים ראשיים בשורה ארוכה של הצגות בתיאטרונים שונים לצד שחקני תיאטרון ידועים. היא שיחקה במס' סרטים כמו 'איי לייק מייק' ו'אשת הגיבור'. במחצית שנות ה-70 החלה בתהליך חזרה בתשובה. סיפור חייה של אחת מהכוכבות הגדולות של התיאטרון והקולנוע הישראלי

בתיה לנצט כיום בת 93 למרות גילה הלא צעיר עדיין נוהגת במכוניתה. צלולה ובעלת זיכרון לפרטים. היא ניאותה לתת לי ראיון אישי וגלוי לב ולספר סיפור חייה. סיפור חייה שזור עם תולדות הישוב היהודי בארץ ובמיוחד עם נושא הקמת הרצליה ותולדות התיאטרון בארץ.
בתיה לנצט נולדה בשנת 1922 בהונגריה להוריה צבי הרמן לנצט ולאמה אירנה לבית דימנשטיין. בשנת 1923נולד אחיה משה לנצט. בשנת 1924והיא בת כשנתיים עלתה בתיה עם הוריה ואחיה לארץ ישראל. המשפחה התיישבה ברחוב סוקולוב בהרצליה שם רכש אביה חלקת אדמה מחברת "קהילת ציון" והקים בה את הצריף המשפחתי הראשון, לצד צריפם המשותף של שבעת המתיישבים הראשונים שהגיעו ימים אחדים לפניו. לאחר עליית המשפחה ארצה נולד לבתיה אח נוסף ושמו כרמל לנצט. על שמה של משפחת לנצט שהייתה מהמשפחות המייסדות של הרצליה נקרא רחוב לנצט במרכז הרצליה. בתיה לנצט אומרת: "אני ואחי משה היינו למעשה הילדים הראשונים של הרצליה" . לימים יהפוך אחיה משה לנצט יוטבת למפקד בכיר בצה"ל בדרגת אלוף משנה ויכהן כנספח צה"ל בטוקיו ובהמשך שימש כשליח הסוכנות בלונדון. בתו היא איריס יוטבת שהייתה חברת להקה פיקוד מרכז וגילמה את "מיקה" חברתו של "אורי" (אסי דיין) בסרט הקולנוע הישראלי "הוא הלך בשדות".
לאביה של בתיה לנצט, צבי הרמן היו 8 אחים ואחיות. חלקם התיישבו בעקבותיו בהרצליה. בתו של אחד האחים אוסקר לנצט היא המוזיקאית והמנצחת יעל תבורי שניצחה על מקהלת איחוד הקבוצות והקיבוצים. וכן על מקהלת עמק הירדן, ואילו בת של אח אחר של אביה, יוסף לנצט היא אביבה מוּלֶר-לַנצֶט חוקרת עדות ישראל.
מספרת בתיה על ילדותה בהרצליה: "האווירה במושבה הייתה משפחתית למדתי ב"גן חביבה" ואחר כך בבית הספר העממי בהרצליה אותו ניהל איש החינוך הנפלא, פתחיה לב טוב. את לימודי התיכון עשתי בגימנסיה הרצליה בתל אביב מחזור כ"ז. יחד איתי למדו בכיתה משה שמיר ובנימין גלאי. מוסיפה בתיה "כבר מנעורי הייתי השחקנית והקריינית בהצגות בית הספר ובאירועים במושבה.
עיתון "דבר" יודע לספר בגיליונו מהתאריך 2 במאי 1938 כי ב-1 במאי נערך אירוע של מפלגת פועלי ארץ ישראל בבית הפועלים בהרצליה ובמסגרתו "דקלמה בתיה לנצט את "אל תיתנו להם רובים". ב-23 ביולי 1937 מפרסם עיתון "דבר" מודעה כי בהרצליה יערך "נשף תרבות ולשון... בתוכנית האמנותית: נגינה על-ידי הרביעייה מהתזמורת הארץ ישראלית והקראות של בתיה לנצט".
בסוף שנות ה-30 הצטרפה בתיה לנצט לסטודיו למשחק של צבי פרידלנד בתיאטרון הבימה". במסגרת זו השתתפה בהצגות התיאטרון: "האם" (1939), "גלוריוס בעל הנס" (1940), "הקונצרט" (1942).
ב-1942 הצטרפה בתיה לנצט ל"להקה הצבאית" שהקים שחקן תיאטרון "הבימה", צבי פרידלנד ושהופיעה בפני החיילים העבריים ששירתו בצבא הבריטי. בנוסף ללנצט היו חברים בלהקה: אליהו גולדנברג,, רפאל בלגור, נתן קוגן, שמשון לימון, קטיה, קלמן קונסטנטינר, שמשון חלפי, חיים שרל אברהם סורוקה ועוד. הלהקה פעלה רוב הזמן במחנה "סרפנד" ("צריפין של היום). במחצית שנות ה-40 נישאה בתיה לנצט לנחום גרשנוביץ (גרשום), ממפקדי "ההגנה" בירושלים, אחיה של מי שהייתה קצינת חן ראשית שושנה גרשנוביץ, שהיה לימים קונסול ישראל בכמה ארצות . לזוג נולדה בת המתגוררת בירושלים.

ממייסדות תיאטרון "הקאמרי"

בשנת 1944 הייתה לנצט בין חמישה מייסדי התיאטרון הקאמרי, יחד עם יוסף וימימה מילוא, רוזה ליכטנשטיין ואברהם בן יוסף. מספרת בתיה על הקמת הקאמרי: "באחד הימים של שנת 1944 נפגשתי במקרה בתחנה המרכזית הישנה בתל אביב עם יוסף מילא שחזר באותה עת מאולפני הרדיו בירושלים שם שהה לצורך הקלטות. הוא הכיר אותי מההצגות והציע לי להצטרף ל "להקת המערכונים". הלהקה הפכה בתחילת 1945 לתיאטרון הקאמרי שהציג הצגות תיאטרון באולם ברחוב נחמני 4 בתל אביב. בן הצגות בהם השתתפה בתיה לנצט בתיאטרון הקאמרי: משרתם של שני אדונים (1945); חתונת הדמים (1946); המפקח בא (1948); קול התור (1948); הוא הלך בשדות (1948); כזאת הייתה אימא (1948); ארבע כנפות הארץ (1951); על עכברים ואנשים (1951); לאור הגז (1953); מוריד הגשם (1955); ירמה בירמה (1957); מלאך האבן (1958); בגלל החגורה (1958); בית הבובות (1959); מרי סטיוארט במרי סטיוארט (1961); על משחקה ב"מלאך האבן" זכתה בפרס קלוזנר לשחקן הבולט ב-1958‏.
בתחילת שנות ה-50 נישאה לבמאי פיטר פריי לזוג נולדה בשנת 1953 בת, מיכל המתגוררת כיום בירושלים. כמו אימה, אף מיכל, היא חוזרת בתשובה. כעבור מספר שנות נישואין נפרד הזוג ופיטר פריי נישא לשחקנית תיאטרון בריטית יהודית בשם תלמה רובי (המוכרת לישראלים רבים כ"בלה" מהתוכנית של הטלוויזיה החינוכית ללימודי אנגלית)

עוברת לשחק בתיאטרון חיפה

בשנת 1962 עברה בתיה לנצט לשחק בתיאטרון חיפה כאן שיחקה בתפקיד רות המואביה ב"הלילה לאיש" (1962); ליויה ב"נשים הזהרו מנשים" (1970). בן השנים 1974 - 1970 שיחקה בתיאטרון הבימה. מניה ב"יהודי הדממה" (1970); ברתה ב"תאודור" (1971); דולצ'ה ב"בקץ הימים" (1972); קטלין ב"הבית" (1972); טינה ב"מכתבים מוונציה" (1973); סבתא ב"דלתות דופקות" (1974); גברת אורבן ב"משחק חתולים" (1974)
בנוסף להצגות תיאטרון השתתפה בתיה לנצט במספר סרטים:- אי-לייק מייק (1961) "אשת הגיבור" (1963) ועוד. כמו-כן הופיעה לאורך שנים רבות כמקריאת שירים וסיפורים בתוכניות רדיו ובאירועים ציבוריים שונים. גם כיום ממרום גילה (93 ) ניתן להבחין ביכולת הנהדרת שלה לקרא שיר וסיפור.
בעיתון "דבר" מהתאריך 11 ביוני 1963 מדווח "סופר דבר לענייני תיירות" כי קבוצת של נשים ישראליות תצא למוסקבה לקונגרס הנשים הדמוקרטיות למען השלום. ברשימה מופיעים השמות: דבורה נצר, רות הקטין, אסתר וילנסקה, רחל קינן, אמה תלמה וכן "השחקניה בתיה לנצט".
ב1968 שנה לאחר מלחמת ששת הימים, במהלך שהותה בפריז כאורחת הממשל הצרפתי (קבלתי מלגה מהממשל הצרפתי להכרת התרבות הצרפתית למשך שנה). נודע לי כי במקום שנקרא אדמונד פלג מוסר מנהיג רוחני בשם הרב יהודה ליאון אשכנזי שכינויו היה 'מניטו' (רוח גדולה באינדיאנית) שיעורי יהדות. מספרת בתיה: "נושא היהדות ומה המשמעות להיות יהודי העסיק ועניין אותי מאד. הגעתי לשיעור והוקסמתי מרמתו והידע של "מניטו" והרצאתו ריתקה אותי".
כששבה לארץ מחליטה לנצט לצאת ללימודי יהדות באוניברסיטת בר-אילן. לאחר מלחמת יום כיפור נודע לה כי "מניטו" עלה לארץ ופתח בירושלים מכון בשם 'מעיינות', בו הוא מכשיר שליחים שיצאו לגולה. בהמשך מכרה לנצט את ביתה ביפו לאמנית אילנה גור, פרשה מהמשחק והתיאטרון ועברה להתגורר ברובע היהודי בירושלים בבית ברחוב חב"ד המשקיף להר-הבית. במשך כשבע שנים רצופות התמידה בתיה בשמיעת שיעורים בבית מדרשו של "מניטו" ואף אירחה כמה משיעורים אלה בביתה. בהמשך עברה בתיה לנצט להתגורר בצפת שם עסקה בהפצת שיעוריו המוקלטים של "מניטו" .מזה כשלושים שנה. מאז מחצית שנות ה-80 היא מתגוררת בטבריה עם נכדתה החרדית .מספר פעמים בשבוע היא נוהגת ברכבה לישוב מגדל הסמוך לטבריה כדי לשמוע עם חברותיה שיעורי יהדות מפי הרב מרדכי אלון.
לפני שבע שנים נענתה מלצט, לשחק תפקיד ראשי בסרט 'השרשרת של פסיה'. היא מסבירה לי מדוע הסכימה להשתתף בסרט: "קראתי את הטקסט, עניין השואה מעסיק אותי מזה שנים והרגשתי שהקב"ה שלח אותי לשחק בתפקיד זה. בסרט מגלמת בתיה את פסיה גולדפרב, אישה כבת שמונים, המצטרפת לנכדתה יעלי (השחקנית גאיה טראוב) למשלחת לפולין. עם הגיעה לפולין היא חוזרת לביתה הנטוש בעיירה פולנית ומחפשת בו שרשרת שהחביאה כשברחה מהנאצים בתקופת מלחמת העולם השנייה. מאז נושאת עמה פסיה גולדפרב סוד כמוס אותו לא סיפרה לאיש במשך שישים וחמש שנה. כשהן מגיעות לאושוויץ היא מספרת לנכדתה את הסוד הנורא אותו היא נושאת בקרבה.

תאריך:  19/02/2015   |   עודכן:  19/02/2015
מועדון VIP להצטרפות הקלק כאן
פורומים News1  /  תגובות
כללי חדשות רשימות נושאים אישים פירמות מוסדות
אקטואליה מדיני/פוליטי בריאות כלכלה משפט
סדום ועמורה עיתונות
סיפורה של השחקנית בתיה לנצט
תגובות  [ 5 ] מוצגות  [ 5 ]  כתוב תגובה 
1
חייה של השחקנית בתיה לנצט
שמוליק קלדרון  |  20/02/15 18:03
2
תודה לשמוליק
יורם מנהל ארכיון  |  20/02/15 22:13
 
- תשובה ליורם תיאטרון הקאמרי
שמוליק קלדרון  |  21/02/15 18:42
3
מאמר על בתיה לנצט
יורם ארכיון הקאמר  |  20/02/15 22:18
4
בשתים עשרה שנות חייה האחרונות
א.א.א.   |  23/08/20 11:37
 
תגובות בפייסבוק
 
ברחבי הרשת / פרסומת
רשימות קודמות
עליס בליטנטל
"פתאום הגיע הסתיו" זו הצגה שתופסת אותך בנימים הכי עמוקים. משחקה של ליא קניג הוא המשובח ביותר שקיים על הבמה הישראלית, והנושא - צובט בלב, ואין אדם שלא ייזכר במצבים נפשיים שקרו לו או לקרוביו. האם הסתיו מבשר את החורף, את הקמילה? או שמא צבעי העלים המשתנים שהופכים לאדומים הם האש והלהט שיוקדים בלב בטרם האדם מסתגר לשנת החורף?
נעמה בן-דוד-טרבלסי
רבים מאיתנו מצליחים להתנתק מהמיטה בבוקר, בזכות המחשבה על ריח הקפה הראשון של הבוקר    אצלי זה במיוחד אם הוא טרי וחזק בדיוק כמו שאני אוהבת, וממש לא משנה אם זה ממכונה, פילטר, נמס, מפונפן או לא, העיקר שאני אקבל אותו ישר כאשר אני פוקחת את העיניים - נשמע לכם מוכר?
רוזי מילר, יעל אברהם
יום המשפחה הוא תזכורת למקומה של המשפחה כמקור לתמיכה    התמודדות משפחתית נכונה עם המחלה יכולה לחזק את הדינמיקה ולגרום להתלכדות המשפחה    בנוסף למשפחה, ישנם חברים טובים, שיכולים גם הם לסייע לעבור את המסע
יהודית מליק-שירן
גל ואור בארץ סבבא, דורה גלאור, ספרי צמרת 2014. ספר שמחבר את הרגשות של הילדים ופותח מקום לחברות ולסליחה
רועי אורן
תמיד אומרים שלמידה חייבת להיות יעילה ומרתקת. בגבעת שמואל החליטו ללמד את נושא בטיחות בדרכים בדרך יצירתית של הפיכת חצר הגן לכביש סואן עם מכוניות ומעברי חצייה
כל הזכויות שמורות
מו"ל ועורך ראשי: יואב יצחק
עיתונות זהב בע"מ New@News1.co.il