הפרק שלא נכתב בדוח מבקר המדינה

בדיקות המבקר העלו, שקיים מחסור חמור בפועלי בניין, המביא לירידת היקף הבנייה של דירות. נשיא התאחדות בוני הארץ העריך שהמחסור הוא לפחות 20,000 עובדים. הערכות דומות התקבלו מגורמים מקצועיים אחרים בענף. גם הממשלה אישרה נתון זה, בהחלטה בעניין זה מלפני כשלוש שנים. ישראלים כמעט אינם מוכנים לעבוד במה שקרוי "עבודות רטובות" (העבודות הפיזיות הקשות), ויש הגבלות על מעבר חפשי של פועלים פלשתינים משטחי יהודה ושומרון. בתנאים אלו, המקור העיקרי להגדלת מספר העובדים הם פועלי בניין זרים. שני המקורות הם סין ומדינות במזרח אירופה. למרות החלטות שקיבלה הממשלה, לעודד הבאת פועלים אלו, הם כמעט שלא הגיעו. המחסור מביא לכך, שפועלי בניין מסין שהגיעו בעבר לארץ משתכרים 20,000 שקל לחודש נטו - פי שניים מהמקובל בענף. הדבר מייקר כמובן את הדירות בשיעור ניכר.

האחריות על הנושא מפוצלת בין כמה משרדי ממשלה: משרד החוץ אחראי על המו"מ עם סין. משרד הפנים אחראי על אישור הבאתם ועל ההסדרים החוקיים להישארותם בארץ, באמצעות רשות האוכלוסין וההגירה. משרד הכלכלה אחראי, באמצעות שירות התעסוקה, על ניסיונות לספק פועלים מקומיים, ועליו גם לדווח כמה פועלים חסרים. המשרד אחראי גם על הכשרה מקצועית וקורסים לפועלי בניין, ועשה מעט מאוד בתחום זה. משרד הבינוי חייב לקיים קשר עם קבלנים וחברות ולקבל מהם נתונים על היקף המחסור. בפועל התברר, שהמקור העיקרי היום הם פועלי בניין מסין. בנוסף לארבעת המשרדים האחראים ישירות לנושא, מעורבים שני משרדים אחרים, באמצעות האנשים העומדים בראשם: משרד האוצר אינו אחראי על יבוא פועלים זרים, אך מי שעמד בראשו, ח"כ יאיר לפיד, נטל לעצמו את תפקיד יו"ר קבינט הדיור, החייב לעסוק באספקת כוח אדם לבנייה. מנכ"ל משרד ראש הממשלה, הראל לוקר, לקח על עצמו לתווך ולקשר בין הצדדים. פיצול האחריות בין ארבעה -למעשה שישה - משרדים, גרם לסירבול התהליך, ולמצב שמעט מאוד פועלים מסין הגיעו בפועל לישראל. משרד החוץ מסר בתגובה, שהוא מנהל מו"מ ארוך ומורכב עם ממשלת סין בנושא, אך טרם התקבלה החלטה. משרד הפנים אישר טיעון זה. לא התקבלה תגובה ממשרד הכלכלה וממשרד הבינוי. שר האוצר לשעבר, ח"כ יאיר לפיד, טען כי בחודש מאי 2014 כמעט והושג הסכם על יבוא 15,000 פועלי בניין מסין. הבעיה היחידה שנותרה הייתה תנאי של ממשלת סין, שהפועלים לא יעבדו ביהודה ושומרון. ראש הממשלה בנימין נתניהו הטיל וטו על העסקה. משרד ראש הממשלה מכחיש את הסיפור.

משרדי הממשלה והאישים שהוזכרו לעיל אחראים גם למחסור במנהלי עבודה. על-פי נתונים שהתקבלו מהתאחדות בוני הארץ, חסרים כיום 4,000 מנהלי עבודה (יש גם נתון גבוה יותר). המקור העיקרי להשגתם הוא סין. גם כאן מפוצלת האחריות בין כמה משרדים ואישים. על-פי בדיקות המבקר, המשרדים כמעט ולא עשו דבר בנושא זה, ולא גרמו להבאת מנהלי עבודה מחו"ל. מנהלי עבודה מעטים מחו"ל, העובדים כיום, משתכרים 25,000 שקל לחודש - נטו.

בעיה חמורה נוספת המעכבת בניית דירות היא מחסור באלפי מהנדסי בניין. אין נתון מדויק, אך על-פי אומדנים של התאחדות בוני הארץ וקבלנים פרטיים, שהמבקר נפגש אתם, מדובר על מחסור ב-3,000 עד 4,000 איש, והמספר הולך וגדל. בעשרים השנים האחרונות התבסס הענף על אלפי מהנדסי בניין מיומנים, שעלו לארץ מחבר המדינות. אולם, בדרך הטבע, מנהלים אלו פורשים לגמלאות, ואין מי שימלא את מקומם.

בדיקות משרד מבקר המדינה מצאו, שכיום יש בארץ די ציוד מיכני כבד לבניית רבבות דירות: מנופים מכל הסוגים, מעליות בניין, טרקטורים, משאיות, וציוד אחר. אולם קבלנים מזהירים, שאם יוכל המשק להתגבר על המחסור בכוח אדם, והיקף הבנייה יגדל, יהיה צורך לייבא בדחיפות ציוד מחו"ל. לא נמצא שמשרדי הממשלה ערים לנושא, או שערכו סקר מפורט, שיוודא כמה ציוד מיכני כבד יש בארץ, וכמה יחסר אם תואץ הבנייה. בעיה נוספת היא מעליות נוסעים, שעל-פי החוק יש להתקינן בכל בניין בן יותר מארבע קומות. זהו הרוב הגדול של בנייני מגורים הנבנים כיום. מעליות אלו מגיעות, מפורקות, בדרך הים, מכמה מדינות אירופה. בכמה מקרים בשנים האחרונות פיגרה אספקת מעליות אחרי לוח הזמנים, בגלל שביתות בנמלי אירופה ובמפעלים אירופיים ליצור מעליות. בכמה מקרים, גרמו עיצומים בנמל חיפה לפיגור בשחרור המעליות מהמכס, והדבר הביא בעקיפין לפיגור בבנייה.

מבקר המדינה מצא שמחנק האשראי הוא גורם חשוב בפיגור בבניית דירות. בנק ישראל קבע, שכל בנק יכול להלוות לענף הבנייה והנדל"ן עד 20% מסך תיקי ההלוואות שלו. המטרה רצויה, למנוע הפסדים גדולים לבנקים, העלולים לסכן את יציבותם. זוהי מטרה ראויה, אך היא הביאה לכך שחלק מהבנקים הגיעו לתקרה המותרת, ואינם יכולים לממן בניה. המדובר בהלוואות לשנתיים-שלוש, בריבית פריים פלוס, שהיזם פורע אותה על-ידי מכירת הדירות. הבדיקות בבנק ישראל גילו, שבנק מזרחי-טפחות, דיסקונט והבינלאומי, צמצמו מאוד את ההלוואות ליזמים למימון בנייה. אמנם, הממוצע הארצי הכולל במערכת הבנקאות הוא 16.5%, אך בבנקים שצוינו, הגיע שיעור ההלוואות לכמעט 20%. למעשה, נשארו שני בנקים פעילים בענף - פועלים ולאומי, שעדיין יש להם רזרבות למתן אשראי ליזמים. אולם ריכוז כמעט כל האשראי בשני בנקים, להחמיר בדרישות לבטחונות ולקבוע תנאי פרעון קשים. יתר על כן, המצב שנוצר מביא לכך, שיזמים רבים פשוט אינם יכולים לבנות, כי לא השיגו אשראי. זו הסיבה העיקרית, שכמה חברות בנייה כשלו בשנים האחרונות.

משרד מבקר המדינה ממליץ לנקוט ללא דיחוי באמצעים הבאים: 1. יש לרכז ביד אחת, רצוי בידי אדם אחד, את המו"מ על יבוא פועלי בניין מסין. משרד החוץ חייב לסייע, ולהביא לפריצת דרך במו"מ. 2. יש לפעול בדרך דומה כדי להביא אלפי מנהלי עבודה מסין. 3. האדם שירכז את הנושא חייב לקדם גם הבאת פועלי בניין ממדינות מזרח אירופה. יש לסלק בכל המהירות חסמים ביורוקרטיים ואחרים. 4. שירות התעסוקה חייב להגדיל במהירות את הקורסים להכשרת פועלי בניין ישראלים, בתיאום עם הסתדרות פועלי הבניין. 5. רשם הקבלנים במשרד הבינוי חייב להגמיש את התנאים, ולקבוע שפועל מיומן יוכל להתמנות למנהל עבודה כבר לאחר שנתיים- שלש, ולא חמש שנים כנהוג כיום. 6. משרד הכלכלה יגדיל את הסיוע למכללת סמי שמעון, שהיא כיום הגורם העיקרי המכשיר פועלי בניין. 7. משרד הבינוי יפעל להוזלת בניית ממ"דים. 8. הממשלה, במעורבות אישית של ראש הממשלה, חייבת להגיע להסכם עם נגידת בנק ישראל, על הגמשה זמנית ששל היקף האשראי לענף.