האחריות על הנושא מפוצלת בין כמה משרדי
ממשלה: משרד החוץ אחראי על המו"מ עם סין. משרד הפנים אחראי על אישור הבאתם ועל ההסדרים החוקיים להישארותם בארץ, באמצעות רשות האוכלוסין וההגירה. משרד הכלכלה אחראי, באמצעות שירות התעסוקה, על ניסיונות לספק פועלים מקומיים, ועליו גם לדווח כמה פועלים חסרים. המשרד אחראי גם על הכשרה מקצועית וקורסים לפועלי בניין, ועשה מעט מאוד בתחום זה. משרד הבינוי חייב לקיים קשר עם קבלנים וחברות ולקבל מהם נתונים על היקף המחסור. בפועל התברר, שהמקור העיקרי היום הם פועלי בניין מסין.
בנוסף לארבעת המשרדים האחראים ישירות לנושא, מעורבים שני משרדים אחרים, באמצעות האנשים העומדים בראשם: משרד האוצר אינו אחראי על יבוא פועלים זרים, אך מי שעמד בראשו, ח"כ
יאיר לפיד, נטל לעצמו את תפקיד יו"ר קבינט הדיור, החייב לעסוק באספקת כוח אדם לבנייה. מנכ"ל משרד ראש הממשלה,
הראל לוקר, לקח על עצמו לתווך ולקשר בין הצדדים.
פיצול האחריות בין ארבעה -למעשה שישה - משרדים, גרם לסירבול התהליך, ולמצב שמעט מאוד פועלים מסין הגיעו בפועל לישראל.
משרד החוץ מסר בתגובה, שהוא מנהל מו"מ ארוך ומורכב עם ממשלת סין בנושא, אך טרם התקבלה החלטה. משרד הפנים אישר טיעון זה. לא התקבלה תגובה ממשרד הכלכלה וממשרד הבינוי.
שר האוצר לשעבר, ח"כ יאיר לפיד, טען כי בחודש מאי 2014 כמעט והושג הסכם על יבוא 15,000 פועלי בניין מסין. הבעיה היחידה שנותרה הייתה תנאי של ממשלת סין, שהפועלים לא יעבדו ביהודה ושומרון. ראש הממשלה
בנימין נתניהו הטיל וטו על העסקה. משרד ראש הממשלה מכחיש את הסיפור.