פגשתי אותו בשבוע שעבר בכינוס "חידושים בחקר יהדות תימן", שנערך (11.3.15) במכללה האקדמית אשקלון. במסגרת הכינוס שנערך בחסות אוניברסיטת בר-אילן ומרכז דהאן וגופים נוספים, הוענקה לו תעודת הוקרה על מפעל חיים "על פעילותו הציבורית רבת השנים". מה שלומך, אני שואל את קיסר. טוב תודה, הוא משיב לי. האם אדוני מתגעגע לפוליטיקה האם יש סיכוי שיחזור לפוליטיקה?, אני שואל אותו. קיסר: אני את שלי עשיתי. "סגרתי את החנות", הוא אומר. מאז פרישתו מהחיים הפוליטיים, אומר קיסר, כמעט ולא התראיין לאמצעי התקשורת. "עיתונאים רבים מבקשים לראיין אותי אך אני דוחה אותם באדיבות". אני חי את חיי בשקט. קיסר מספר כי אומנם פרש מהחיים הפוליטיים אבל הוא עדין עוסק בענייני ציבור וחבר בעמותת "אעלה בתמר" עמותה, שפועלת למען הנחלתה של מורשת יהדות תימן. על ילדותו ועלייתו ארצה סיפר קיסר בכנס כי נולד בצנעא בתימן למשפחת כסאר אלחכם שעסקה במסחר ושיווק מוצרים, בן השאר להודו. "הגענו אני ואחי עם חמורים ואניות מעדן לנמל פורט סעיד במצרים ומשם ליפו. שיהיה ברור, "לא הושפענו מהחמורים", אומר קיסר, וניכר כי ההומור הציני והחן שאפיין אותו והתבטא בראיונות בכלי התקשורת ובהופעות בפני קהל, לא נעלם. לפני כחודש נפטר אחיו חיים קיסר.

"עלה בידי להגיע לעמדות בכירות בלי זכות אבות"

ישראל קיסר הוא כיום בן 84. מתגורר בראשון לציון. מעט מתקשה בהליכה, אולם מוחו צלול ורוחו צעירה. כיצד הוא רואה את המדינה כיום?. קיסר: "המדינה עברה דרך ארוכה, מדינה רבת עצמה מקבצת נידחי ישראל, אולם יש בה גם נקודות אפלה. עלה בידי להגיע לעמדות בכירות בלי זכות אבות. שירתי ביושר את הציבור", אומר קיסר. ישראל כאסר, שלימים שינה שם משפחתו לקיסר, עלה לארץ עם משפחתו בשנת 1933, בהיותו בגיל שנתיים. לפני מלחמת העצמאות ואחריה למד ועבד במרכז נוער לעולים חדשים. את שירותו בצה"ל סיים בדרגת סרן. בשנת 1956 קיבל תואר בוגר מטעם האוניברסיטה העברית בסוציולוגיה וכלכלה. בשנת 1972 קיבל תואר מוסמך מטעם אוניברסיטת תל אביב.

מגיל צעיר פעיל מפא"י

מעיון מעמיק בארכיונים, אני למד כי ישראל קיסר החל פעילותו הפוליטית-ציבורית כבר בגיל צעיר מאד. בהיותו בגיל 21 בלבד, בתחילת שנות ה-50, הוא נמנה עם ראשי המחלקה ליוצאי תימן שליד מרכז מפלגת פועלי ארץ ישראל (מפא"י). בעיתון "דבר" שהיה אחד מהעיתונים המובילים בארץ באותה תקופה מתפרסמת ידיעה (18.10.1954) על "מפגן מרהיב-עין של נוער יוצאי תימן שנערך באמפיתאטרון החדש של בית ברל בצופית, בהשתתפות דוד בן-גוריון, ש. יבניאלי, הרמטכ"ל משה דין ומזכיר המחלקה ליוצאי תימן ישראל קיסר". מעיון בארכיונים ניתן לראות כי קיסר, כבר בשנות ה-50 ובהמשך בשנות ה-60 ה-70 וה-80, הרבה להשתתף כמרצה ונואם באספות וכינוסים של חברי סניפי מפא"י ברחבי הארץ. כך למשל, מדווח עיתון "דבר" כבר בדצמבר 1954 כי ישראל קיסר הרצה במועדון החברים של מפא"י ב"שכונת התקווה" בנושא כלכלה. בסוף שנת 1954 מתפרסמת ידיעה ב"דבר" כי למזכירות מפא"י המצומצמת נבחרו דוד בן-גוריון, משה שרת, פנחס לבון, שרגא נצר ועוד אישי מפא"י יידועי שם. ברשימה הנבחרים המצומצמת למזכירות מופיע גם השם ישראל קיסר. בקיץ 1958 נסע ישראל קיסר להודו בשליחות הוועד הפועל כדי להשתתף בישיבת הוועד הפועל של אינטרנציונל הנוער הסוציאליסטי. בשובו הוא מדווח בפני משתתפי ישיבת וועד הפועל, על רשמיו מביקור זה. בשנים 1960-1961 שירת כעוזר ויועץ לשר העבודה גיורא יוספטל. עיתון "דבר" שמדוח ב-9 ביוני 1960 על מינויו לתפקיד זה, מציין, כי המינוי הוא "על בסיס של חוזה זמני בהסכמת ועד עובדי המשרד". בשנים 1961-1966 שירת כיועץ תעסוקה ראשי במשרד העבודה. ב1961 עמד קיסר בראש ועדה ציבורית להכוונה לעיירות פיתוח. בשנת 1966 החל לעבוד בהסתדרות; עד שנת 1971 היה יושב-ראש מחלקת הנוער והספורט ואף כיהן בתפקיד יו"ר הרשות למנהל וכוח אדם בוועד הפועל והיה חבר הוועדה המרכזת של ההסתדרות. בנובמבר 1971 מונה קיסר ששימש גם בתפקיד מחזיק תיק"הפועל" בוועדה המרכזת של ההסתדרות ליו"ר "ועדת החמישה" שהוקמה כדי לבחון את פעילות "הפועל" וייצוגו במוסדות הספורט. קיסר פרסם במשך השנים שורה של מאמרים בעיתונות וכתבי עת, בנושאי חברה וכלכלה. כך למשל, בעיתון "דבר" ב-24 באוגוסט 1971 מופיע מאמר פרי עטו תחת הכותרת: "אי-שוויון מסכן את החברה". מאמר נוסף שלו ("דבר" 31 בינואר 1966) עוסק בנושא "עבודות יזומות עדיפות מביטוח אבטלה". בשנים 1972-1977 כיהן כגזבר ההסתדרות הכללית. בשנת 1978 נבחר לחבר מזכירות מפלגת העבודה. בשנים 1977-1984 עמד קיסר בראש האגף לאיגוד מקצועי וכיהן כסגן ומ"מ מזכ"ל ההסתדרות ירוחם משל. הייתה זו תקופה בה עלה הליכוד לשלטון. ההסתדרות בראשות משל וקיסר ניהלו וארגנו, חדשים לבקרים, מאבקים שביתות ומחאות נגד הממשלה ומשרד האוצר בגין "פגיעה בעובדים". די להזכיר שמות כמו, "בומה" שביט ועובדי אל -על, עובדי חברת חשמל, עובדי בנק לאומי והרשימה ארוכה.

מזכ"ל ההסתדרות ה-11 ובמקביל גם חבר כנסת

בשנת 1984 נתמנה ישראל קיסר למזכ"ל ההסתדרות ה-11. מאחר שבאותן שנים שוריין למזכ"ל ההסתדרות מתוקף תפקידו באופן אוטומטי מקום ברשימת מפלגת העבודה בבחירות לכנסת, נשא קיסר בשני תפקידים במקביל: מזכ"ל ההסתדרות וחבר כנסת. קיסר כיהן בכנסות ה-11 ה-12 וה-13 מאוגוסט 1984 עד יוני 1996. בתקופת כהונתו כמזכ"ל ההסתדרות, בשנת 1988, נחתם הסכם קיבוצי למעבר המגזר העסקי לשבוע עבודה בן חמישה ימים. בתחילת שנות ה-90 התמודד קיסר על ראשות מפלגת העבודה מול יצחק רבין, אורה נמיר ושמעון פרס וזכה בכ-20% מקולות המצביעים. בבחירות לכנסת ה-13 בשנת 1992 נבחר יצחק רבין לראש ממשלה ומינה את ישראל קיסר, לסגן ראש הממשלה ולשר התחבורה, כהונה שנמשכה עד 1996. עקב מינויו לשר נאלץ קיסר לפרוש מתפקיד מזכ"ל ההסתדרות, ולתפקיד זה מונה חיים הברפלד. בבחירות לכנסת 14 לא התמודד ישראל קיסר ופרש מהחיים הפוליטיים. קיסר היה נשוי למזל שנפטרה לפני שנים רבות, ולהם בן ובת, אבישי וראומה.