הסטארט-אפיסט הציוני הראשון

בספרם אומת הסטארט-אפ (StartUp Nation) עונים המחברים, דן סינור וסול סינגר - מומחים לגיאו-פוליטיקה - על השאלה איך זה שבישראל הצעירה, המונה שמונה מיליון תושבים, ‏מוקפת אויבים ומצויה במלחמה מתמשכת, הוקמו יותר חברות ‏סטארט-אפ מאשר במדינות גדולות, שלוות ויציבות כיפן, הודו, קוריאה, קנדה ובריטניה? על-פי המחברים, ישראל איננה רק מדינה: היא גם דרך חשיבה. סינור וסינגר ‏מראים כיצד מדיניות ישראל בענייני הגירה, מחקר ופיתוח ושירות צבאי ‏היו גורמי מפתח בצמיחתה של המדינה, ומספקים תובנות לשאלה מדוע לישראל יש יותר ‏חברות הנסחרות בנאסד"ק מאשר לאירופה כולה, לקוריאה הדרומית, ליפן, לסינגפור, לסין ולהודו. בעבר אמר סינגר כי ספרו הוא רב-מכר לא כיוון שהוא מבריק, אלא בשל העניין הרב שמעוררת כמות הסטארט-אפים שבישראל - הראשונה בעולם ביחס כמות הסטארט-אפים לגודל האוכלוסייה והשנייה בעולם לאחר ארצות הברית במספר מוחלט. לפני 111 שנים נפטר באוסטריה סטארט-אפיסט מסוג אחר. הוא היה עיתונאי לפרנסתו, ומחזאי שנאבק על הכרה וזכה להצלחה בינונית. הסופר והעיתונאי עמוס אילון ז"ל תיארו כך: "רוב שעות היום היה מסוגר בחדרו במלון... רק בין השמשות נהג לצאת החוצה, חיוור פנים וחמור סבר, ועיניו היוקדות מוקפות טבעות כהות. החיוורון השפוך על פניו היפים העיד על חולי, ואולי על משבר נפשי חמור. פנקס קטן היה קמוץ בידו. מזמן לזמן עמד תחתיו ורשם בו כמה שורות. ומיד היה חוזר להילוכו העצבני. איש יפה תואר היה עד מאוד... חזותו המרשימה היה בה משהו מוזר - מסתורי במקצת ואולי תיאטרלי". לסטארט-אפיסט קראו בנימין זאב הרצל. בשנת 1891 החל הרצל לשמש כתב של העיתון הווינאי Neue Freie Presse בפריז. כשהחריפה האנטישמיות בצרפת גברה התעניינותו בשאלת היהודים. כמו כל סטארט-אפ מצליח, גם הרצל חיפש, ולבסוף מצא, מענה לבעיה מטרידה. סיקורו את פרשת דרייפוס בשנים 1895-1894 הביא אותו למסקנה שלבעיית היהודים יש פתרון אחד - יציאת היהודים מארצות מושבם וריכוזם בטריטוריה משלהם, עם ריבונות עצמאית. אז עבר הרצל משלב הרעיון לשלב גיוס ההון, המקבילה לקרנות ההון-סיכון של ימינו. בשנים 1898-1896 ניסה הרצל לקבל תמיכה של בעלי הון יהודים - הברון מוריס הירש והברון אדמונד דה-רוטשילד - להקמת מדינה יהודית. הוא גם ניסה לקבל מהאימפריה העות'מאנית זיכיון להתיישבות יהודית בארץ ישראל, ולצורך זה פגש את הסולטן ואת הווזיר הגדול. בשנת 1898 אף פגש לצורך כך בירושלים את קיסר גרמניה. מאמציו לא נשאו פרי והוא הגיע למסקנה שעליו להציג את תוכניתו לציבור הרחב. פה עבר הסטארט-אפיסט הרצל לשלב המעשי. "ארץ ישראל היא מולדתנו ההיסטורית הבלתי נשכחת. שם זה כשלעצמו עשוי להוות בשביל עמנו קריאת היאספות, סוחפת בעצמתה", כתב בספרו "מדינת היהודים". באוגוסט 1897 כינס הרצל בבזל את הקונגרס הציוני הראשון - האסיפה הלאומית של העם היהודי החפץ בתחייתו. בקונגרס אושרה תוכנית בזל, שלפיה מטרת הציונות היא "להקים בית לאומי עבור העם היהודי בארץ ישראל, שיהיה מובטח על בסיס משפט העמים".