יוקר המחיה הוא הסוגיה העיקרית שבה עסקו המפלגות בבחירות לכנסת ה-20. כמעט כל המפלגות, ובהן כולנו בראשות
משה כחלון, הבטיחו להילחם כדי להביא לירידת מחירים. דיברו על דירות, מיסים,
סלולר, אוכל ומוצרים אחרים. ברשימה שלהלן נעסוק באחת הרעות החולות באמת: המחירים הגבוהים שאנו משלמים על תרופות, לא במעט בגלל חברת שראל שמתנהלת באופן בזבזני ובלתי יעיל. אם יקפיד כחלון לקיים את הבטחתו לציבור, מן הראוי שיפעל לתקן את המעוות בשוק התרופות.
ועדה ציבורית שהוקמה ביוני 2014 ביוזמת החשבת הכללית באוצר,
מיכל עבאדי-בויאנג'ו, כדי לבחון את מדיניות הרכש של ציוד רפואי ותרופות לבתי החולים הממשלתיים - המבוצע, רובו ככולו, באמצעות חברת "שראל" - ממשיכה לקיים את דיוניה בחשאיות מרובה, ובלי שקיפות. למרות האינטרס הציבורי, הוועדה טרם הוציאה מסקנות אופרטיביות.
ובינתיים: בתי החולים הממשלתיים והחולים עצמם, אנוסים לשלם מחירים גבוהים יחסית תמורת ציוד רפואי ותרופות. על-פי בדיקות שנערכו, בתי החולים רוכשים תרופות וציוד במחיר הגבוה בכ-10%-17% מהמחירים הממוצעים בשוק. המסקנה העולה מכך: שראל, שהוקמה כדי לאפשר לבתי החולים לנצל את כוחם הגדול ולרכוש באמצעותה תרופות במחירים זולים יותר, אינה ממלאת את ייעודה. "הכול שקוף כלפי משרד הבריאות ומשרד האוצר. הכול שקוף" - הטעים שוב ושוב מנכ"ל שראל, אברהם בוסקילה, בדיונים שהתקיימו בכנסת, אך המציאות מגלה אחרת.
הוועדה קיימה גם בחודשים האחרונים כמה דיונים, אך מסקנות אין. בראש הוועדה מכהן שלומי פריזט, לשעבר כלכלן בכיר ברשות ההגבלים העסקיים. חברים בה: נציג אגף התקציבים, נציג החשב הכללי, נציג משרד הבריאות ורפרנטית בריאות ממשרד החשב הכללי באוצר. המדובר באישים בכירים בתחומם, שאמורים, קרוב לוודאי, להוציא תחת ידיהם מסקנות רציניות, ובהקדם. למרות זאת, עבודת הוועדה מתעכבת, ועד שלא תהיה החלטה אחרת - בתי החולים מחויבים לרכוש תרופות וציוד משראל, בלא שיוכלו ליהנות מההיצע העצום שיש בשוק מצד גורמים מתחרים.
חברת שראל הוקמה ב-1995 על-פי החלטת ממשלה משנת 1992, כחברה פרטית, כדי לשרת את בתי החולים הממשלתיים - השולטים באורגן זה באמצעות עמותות. מאז הקמתה לפני 20 שנה ועד היום, פועלת שראל בזכות פטור ממכרז ציבורי לכל רכש ציוד רפואי, פרה-רפואי ותרופות לכל בתי החולים הציבוריים בארץ. אלה מחויבים לרכוש משראל את כל הציוד והתרופות להם הם נזקקים.
שראל נהנית למעשה ממונופול בתחום עיסוקה - לפחות בכל הקשור לאספקה לבתי החולים הממשלתיים ומוסדות רפואיים. עשרות חברות ייבוא ושיווק הפעילות בישראל, מנועות מלשווק תרופות וציוד רפואי ישירות לבתי החולים - בגלל המדיניות האמורה, אלא דרך שראל. מי שניזוק מכך הם, כמובן, אזרחי ישראל, שנאלצים, בסופו של דבר, לשלם מחירים גבוהים בגין "התיווך" של שראל ואנשיה ובעלי עניין הפועלים במסגרתה.
הכוונות שהובילו להקמת שראל היו, כמובן, טובות וראויות. לאפשר רכישת תרופות במחירים זולים יחסית לשוק. אלא שהשנים עשו את שלהן, כפי שקורה לעיתים בחברות בהן אין בעל-בית אמיתי. שראל התנפחה מעבר לנדרש. היא כוללת כיום כ-150 עובדים, שרובם ככולם אמורים לעסוק ברכש ובניתוב תרופות וציוד רפואי מהיבואנים ו/או היצרנים, לבתי החולים ולמוסדות הרפואיים. היקף פעילותה נאמד ביותר מ-1.5 מיליארד ש"ח בשנה. מחיר ההעסקה של אותם עובדים מגולם, מטבע הדברים, במחיר התרופות והציוד הרפואי. וכך, במקום שבתי החולים ירכשו ישירות מהיבואנים ויחסכו בהוצאות, הם אנוסים לממן מערכת כבדה כמו שראל.
שראל פועלת בלא פיקוח ציבורי. היא אינה מתנהלת בשקיפות - בתואנה שהיא חברה פרטית בע"מ - למרות שייעודה הוא ליתן שירות לציבור. חמור מכך: מידע שהובא ל-News1 מלמד, כי החברה משמשת "צינור" בלתי רשמי מצד משרד הבריאות להזרמת תקציבים למוסדות רפואיים מסוימים, לשם ביצוע רכש של ציוד רפואי באשראי ארוך טווח במיוחד ו/או בהנחות ניכרות. את המחיר משלמים, כמובן, בתי חולים האחרים וכן החולים עצמם - הנאלצים לשאת בהוצאות המימון, במקום שתשא בהן הממשלה, באמצעות משרד הבריאות.
ההשפעה של שראל על שוק התרופות היא ניכרת: במקום שבתי החולים הפועלים באמצעות שראל ילחצו לריסון ואף להורדת המחירים, לטובת כל צרכני התרופות בישראל, נוצרת תופעה הפוכה: דווקא בתי החולים משלמים מחירים גבוהים יותר. רמת המחירים שנקבעת בשוק המוסדי מקרינה, מטבע הדברים, גם למחירים הנקבעים ברשתות השיווק לרבות לתרופות ולמוצרים שמחוץ לסל התרופות. חולים קשישים קשי-יום נאלצים גם הם לשלם פערי תיווך גדולים כדי לקיים אופרציה גדולה ובזבזנית מסוגה של שראל.
שאלת השאלות היא: האם שר האוצר הנכנס, משה כחלון (כולנו), יפעל במהירות הדרושה כדי לפתוח את שוק התרופות לתחרות אמיתית, כך שבתי החולים ומוסדות ציבור יוכלו לרכוש תרופות בזול בלא תיווכה של שראל. 