ארגנטינה נעדרת, אומנם, אנטישמיות, אך יחסה למדינת ישראל הוא עוין. דו הפרצופיות הזו באה לידי ביטוי סכיזופרני מובהק: בעוד שבממשל המקומי תופסים היהודים עמדות-מפתח רבות - מדינת ישראל היא "פרסונה נון-גראטה".
ניכר על נשיאת ארגנטינה, כריסטינה קירשנר, שאינה יכולה להתעלם מעוצמתה של הקהילה היהודית בארצה. ארץ הפמפס מאכלסת, אומנם, רק 300 אלף יהודים מוצהרים בקירבה, אבל כוחם האלקטוראלי ניכר למדי. ראוי לציין שבממשלת-ארגנטינה בולטים במיוחד שר חוץ ושר אוצר יהודיים. הראשון, הקטור טימרמן, נחשב לעושה-דברה המובהק של הנשיאה הכל-יכולה, והוא גם בנו של הפרשן והעיתונאי לשעבר, חקובו טימרמן. האב, כמו הבן, מעולם לא היו ידידי-ישראל, ועל הקטור, הבן, מלחשים בגלוי בקרב הקהילה היהודית המקומית, שמוטב להיות "גוי" מלהיות יהודי שכמותו. היהודי השני המכהן בממשלת-ארגנטינה הוא שר האוצר, אקסל קיסילוף, הנחשב לנינו של רב מהעיר אודסה. חרף היותו צעיר בשנות העשרים בלבד, הוא נחשב לגאון ואשף כלכלי אפילו במציאות העגומה של חדלות-פירעון הפוקדת כיום את ארגנטינה.
יהדות-ארגנטינה עדיין חווה שתי טראומות קשות, שמהן לא התאוששה עד עצם היום. האחת היא מפגע הטרור, לפני שני עשורים, בבניין הקהילה המקומית, "אמיה", ובבניין השגרירות הישראלית - מפגע שגבה חיי אדם רבים. הטראומה השנייה היא חיסולו של התובע הכללי של ארגנטינה, אלברטו ניסמן היהודי, ככל הנראה ביוזמת המשטר, על שהעז לחשוף את דבר אחריותם של השלטונות לפיגוע, כשנתנו יד חופשית לאירן ולמחבלי החיזבאללה, שעמדו מאחורי פצצות התופת שהוטמנו בזמנן בשגרירות וב"אמיה".
עוצמה יהודית אלא שלא רק יהדות ארגנטינה שותתת דם רב בעטיין של שתי העוולות הקשות. הזעם על כך פוקד אף את מרבית אזרחי-ארגנטינה, שהצהירו בריש גלי ש"כולנו ניסמן", בהוקיעם את התנהלותם הבזויה של השלטונות בארצם בכל הקשור למפגע התופת. ראייה לכך הם רבבות ארגנטינאים, שאינם יהודים, הנוטלים בכל שנה חלק פעיל בטקסי יום הזיכרון לחללים, ומפגינים את הזדהותם המלאה עם הקהילה היהודית הפגועה ב"מצעד-נוכחות" לכיבוד זכר ההרוגים.
את עוצמתה של הקהילה היהודית בארגנטינה מבטא אולי יותר מכל ארגון חב"ד. לרשות הארגון הדתי המקומי עומדים אלפי פעילים יהודיים מקומיים. הארגון חולש על בתי-מדרש, אולפנות, מקוואות ובתי-ספר, עם שלל-מורים, שבהם נלמדים ערכי הדת, המסורת היהודית ואפילו השפה העברית. לחב"ד יש גם רשת-מזון כשרה, הדואגת לספק ליהודים הדתיים המקומיים מאכלי שבת וחג; ויש אפילו מקדונלד כשר, שאינו מבייש את הפירמה גם בקרב האוכלוסייה הלא-יהודית של בואנוס-איירס, הנמנית עם לקוחותיו הקבועים. במחוז-ברילוצ'ה מצוי "לייאו-לייאו" - מלונו המפואר של המיליארדר היהודי
אדוארדו אלשטיין, פעיל-חב"ד בעצמו, שמדי שנה דואג לערוך בו "סדר פסח" לאלפי תרמילאים ישראלים המזדמנים לאזור בתקופת החג.
ישראל בארגנטינה את סאת עוצמתה של הקהילה היהודית של ארגנטינה משלימים שלושה קאנטרי-קלאבים יהודיים, הממוקמים בפרברי עיר הבירה, בואנוס-איירס. המדובר ב"מכבי", "הכוח" ו"הבראיקה", שעם חבריהם נמנות בעיקר משפחות של בעלי-ממון יהודיים מקומיים. כל אחד משלושת המועדונים משתרע על שטח רחב-ידיים, הזרוע וילות מפוארות, מתקני-כושר ובילוי לרוב. בשטחי המועדונים יש רחובות פנימיים בעלי שמות ישראלים מוכרים כמו: רבין, בן-יהודה, ארלוזורוב, הרצל וביאליק, ואפילו כיכר דיזנגוף. בשערי המועדונים מתנוססת הכתובת: מדינת ישראל, ובצידה גם דגלה הכחול-לבן. על פני המועדונים פרוסה רשת-ביטחון, המצויידת במצלמות נון-סטופ מסביב לשעון. בסופי השבוע מתקיימים במועדונים אלה ערבי-תרבות והווי.
ולא שכחנו את בית הקברות היהודי הגדול והמטופח להפליא שבפאתי בואנוס איירס. בין היתר קבורים בו חללי השואה, קורבנות ה"אמיה" ובאחרונה גם התובע הכללי הארגנטינאי, אלברטו ניסמן, שחוסל בפקודת השלטונות. שעה ארוכה ניצבנו דומם ליד קבריהם במפגן-הזדהות פרטי משלנו.
