בית ציוני אמריקה, הממוקם במרכזה של העיר תל אביב, מתבשם כולו בתרבות של ממש. באורח תדיר מתקיימים בין כתליו מופעי-תיאטרון, הקרנות של סרטים, הרצאות וכנסים, בצד פסטיבלים וערבי-זמר רבים. אלא שלא פחות מכל אלה קנה המקום את עולמו לא כמעט בזכותה של תרבות האוכל שלו. זו מיוצגת אחר כבוד במסעדת "מרתה" הוותיקה, הממוקמת בקומת הקרקע בבית.
הדברים אמורים במסעדה איטלקית, בעלת ניחוח ים תיכוני, שעברה במרוצת שנות-קיומה גלגולים לאין-ספור, אבל שתמיד נותרה, בסופו של דבר, כמסעדת-תרבות אמיתית. את כתליה פוקדים אמנים וסופרים, והיא חביבה במיוחד על בני גיל הזהב, שעבורם היא מקום-מפגשם הקבוע.
עולם ומלואו ל"מרתה" הגענו בשניים, בשעת בין-ערביים, של יום חול אביבי, שטוף שמש יוקדת. מתפריט הערב, שהוצע לנו בה, בחרתי במאכל האהוב על ליבי - מעורב תל אביבי. המעדן הזה, פרי-יצירתו הבלעדית של מטבח מסעדת "מרתה", אינו רק חיקוי של המעורב הירושלמי הידוע, אלא גם עולה עליו בטיבו.
המנה היא ממש עולם ומלואו, כי יש בה הכל מכל כל: כבדי-עוף, חזה עוף ולבבות-עוף, תערובת-בצלים, אפונה וגרגרי-חומוס, פפריקה מעושנת ברוטב של שום מקורמל, מוגש עם קרעי-ג'בטה, על מצע של טחינה. כל התערובת הזו גדושה במתיקות ממכרת של דבש, המשביחה מאוד את טעמה.
בשבח המנה בת הזוג בחרה בתערובת אחרת: של פסטת פירות-ים עסיסית, שהכילה קלמרי סגול, שרימפס, דג לבן על בזיליקום, בצל ירוק, טבעות צ'ילי חריף וצ'ילי מתוק, שום כתוש ורוטב חלב-קוקוס. הייתה זו מנה שפיה זכתה לשבחים מרובים.
בעטייה של בטן מלאה כדבעי נבצר מאיתנו קינוח לשמו. הסתפקנו לכן באספרסו כפול ובסודה צוננת. החשבון הסתכם ב-220 שקל והוספנו עליו תשר של 15% לשרות מן הלב. את "מרתה" זיכינו ב-9 מתוך 10 הנקודות של הסולם הקולינרי שלנו.
