מי שעדיין סבור לתומו שמסעדות העובדים מימי העבר נעלמו זה מכבר מן הארץ - איננו אלא טועה בגדול. מסתבר שגם בעידן המודרני, שבו הקולינריה שועטת קדימה, יש עדיין מרווח-נשימה לאותן מסעדות מיתולוגיות.
קחו, לדוגמה, את אזור התעשיה וההייטק של מרכז תל אביב, הרוחש מספר מסעדות שכאלה. אחת שכזו שעלינו עליה היא מסעדת "הניס" הכשרה, שברחוב קרמניצקי 2.
הדברים אמורים במסעדה השוקקת חיים מסביב לשעון במרוצת כל ימות החול של שבוע שבלוני מוקד המשיכה ל"הניס" הוא אוכל ביתי, מבושל ובריא, המוצע בה לעת בוקר, צהריים וערב. מסתבר שאוכל כזה הוא עדיין משאת-נפשם של עובדים מרובים, במיוחד כאשר מדובר באילוץ, בו נגזר עליהם לסעוד את ליבם כשהם מצויים מחוץ לכותלי בתיהם.
יתרונה הגדול של מסעדת "הניס" נעוץ בעובדה שבין כתליה ניתן ליהנות מארוחות עסקיות נון-סטופ כל היום. הדברים אמורים בארוחות מזינות, על בסיס של אוכל טבעי, וההיצע הוא ממש מגוון. את עיקר התפריט מרכיבים ירקות, קטניות, פסטות, חומוס ואורז מלא, עם מגוון של מנות בשריות ודגים.
מזין וטעים בימי שישי מתקיים ב"הניס" שוק-אוכל שבועי. מוצעים בו תבשילים כדי לקחת הביתה על-פי המשקל. ביניהם בולטים במיוחד תבשילים של עדות, נוסח קובה, מפרום ומוסקה. מוצעים גם סלטי-בריאות ויינות ממיטב יקבי הבוטיק הישראלים, והכל במחירים השווים לכל נפש.
היינו בשניים, לעת צהריים, לא כעובדים, אלא כסתם עוברי-אורח. בחרנו באסדו ופרגית על האש, בתוספת של פסטה מוקפצת, קציצות של קובה וכופתה, ירקות אנטי-פסטי, עם חומוס וסלט קטן של סלק וגזר. לרווייה לגמנו סודה צוננת.
התשלום בקופה הסתכם ב-116 שקל עבור שתי ארוחות מזינות וטעימות. השרות הוא עצמי ולפיכך לא כרוך בכל תשר שהוא. למי שאינו מחפש גינונים, אלא סתם מבקש לסעוד את ליבו - זה בהחלט המקום המתאים.
