האם שופטים קיבלו מתנות מרונאל פישר

האם נגע השחיתות המידבק מבית מדרשו של עו"ד רונאל פישר הגיע גם אל המערכת השיפוטית? עולה חשד שכן. על-פי חשיפתו של יואב יצחק [ראה משמאל: "השוחד לרות דוד: תיקי גוצ'י באלפי דולרים"] מסתבר, כי כאשר כיהנה עו"ד רות דוד בתפקיד פרקליטת מחוז תל אביב (פלילי) נהג רונאל פישר להעניק לה מתנות רבות, בהן תיקים יוקרתיים ויקרים מאוד. כשהעירו לה שאסור לעובד ציבור לקבל מתנות, היא הגיבה כך: זה בסדר. רונאל נותן מתנות גם לשופטים. בתקופת כהונתה כפרקליטת המחוז, הייתה רות דוד עובדת ציבור ועל כן כפופה לחוק שירות הציבור (מתנות) הקובע באופן הברור ביותר מה דינן של מתנות הניתנות לעובד ציבור. החוק מבהיר באופן מפורש, כדי למנוע כל טעות: "ניתנה לעובד הציבור מתנה - בין בישראל ובין בחוץ לארץ, בין שניתנה לו עצמו ובין שניתנה לבן זוגו החי עמו, או לילדו הסמוך על שולחנו - ועובד הציבור לא סירב לקבלה ולא החזירה לנותנה לאלתר, תקום המתנה לקניין המדינה; ובמתנה שאין בה קניין חייב עובד הציבור לשלם לאוצר המדינה את שוויה". נקודת המוצא לכללים הקפדניים שנקבעו בחוק ובתקשי"ר באה לידי ביטוי בשורת פסקי דין של בית המשפט העליון שעמד על החשיבות הגדולה שיש לאמון שהציבור רוחש לעובדי המדינה. כך לדוגמה (בג"ץ 6163/92 אייזנברג נגד שר השיכון), נכתב כך: אמון הציבור ברשויות השלטון הוא מנכסיה החשובים של הרשות השלטונית ושל המדינה. כאשר הציבור מאבד את אמונו ברשויות השלטון, הוא מאבד את אמונו באמנה החברתית המשמשת בסיס לחיים משותפים. יש ליתן משקל נכבד לשיקולים הבאים לקיים, לשמר ולפתח את תחושת הציבור, כי משרתיו אינם אדוניו, וכי הם עושים את מלאכתם למען הציבור, מתוך יושר וניקיון-כפיים. מדוע "שונא מתנות יחיה"? מדוע מקובל לומר "שונא מתנות יחיה" ומה, בעצם, כל כך רע בקבלת מתנות? חז"ל הסבירו כי הציפייה של אדם לקבלת מתנה, וכל שכן קבלתה בפועל, מביאות להשתעבדות לדרכו ולדעותיו של מעניק המתנה. המתנה שאדם מעניק לזולתו מהווה צינור להשפעה מסוימת על המקבל. זו אחת הסיבות שבגללה אסרה התורה נטילת שוחד. ומתנה אסורה היא שוחד. רונאל פישר ורות דוד הם עורכי דין האמורים להכיר את החוק ואת המשמעות החמורה של ההתעלמות ממנו. ואם שני הפרקליטים האלה חייבים לדעת, קל וחומר ששופטים חייבים להכיר את החוק, בעיקר נוכח העובדה שכללי האתיקה לשופטים קובעים במפורש, כי על קבלת מתנות על-ידי שופט חל חוק שירות הציבור (מתנות), והמתנה היחידה שמותר לשופט לקבל היא ספר, אם נותן המתנה הוא מחבר הספר. נוכח העובדות החמורות שהתפרסמו עד כה בפרשת המתנות נראה, כי אין מנוס מפתיחת חקירה מעמיקה לבירור מספר שאלות מהותיות אלה:

א. מי הם השופטים שקיבלו לכאורה מתנות מרונאל פישר ומה היו מתנות אלה? ב. האם השופטים שקיבלו לכאורה את המתנות החזירו אותן בנזיפה רועמת למי שניסה לצרף אותם לרשימת קשריו העסקיים? ג. האם העבירו השופטים את המתנות לידי המדינה והאם דיווחו לפרקליט המדינה, ליועץ המשפטי לממשלה וליו"ר לשכת עורכי הדין, שרונאל פישר ניסה לכאורה לשחד אותם? להעמיד לדין ואף להשעות! אם יסתבר כי אכן עברו השופטים על החוק, ראוי להעמיד אותם לדין משמעתי במקרים הקלים, ואף להשעותם מתפקידם במקרים החמורים. אם לא יינקטו הצעדים הנדרשים לשמירה על טוהר המידות בבתי המשפט, יאבד לחלוטין אמון הציבור במערכת המשפטית, אמון שכבר התגלו בו בקיעים. נוכח חומרת הפרשה החדשה, חשוב מאוד ששרת המשפטים המיועדת איילת שקד תרד לעומק העניין ותפעיל את מלוא סמכויותיה והשפעתה כדי לטהר את המערכת. באותה מידה ראוי גם שנשיאת בית המשפט העליון השופטת מרים נאור תביע בפומבי את דעתה על הסימנים המדאיגים המתחילים לצוץ מבעד למסך הכבד המנסה מזה שנים למנוע מן הציבור לדעת את האמת על מערכת השפיטה. אסור להסכים שמערכת השיפוט תמצב את עצמה, ללא פיקוח מחמיר וקפדני, באזור הדמדומים שמעל לחוק.