פרופ'
זאב רוטשטיין נודע כאחד המנהלים הטובים ביותר בסקטור הממשלתי. בתקופת כהונתו כמנכ"ל בית החולים שיבא תל השומר הוא הצליח להקים מבנים למחקר ולאשפוז, וחדרי ניתוח, בהיקף גדול, המשרתים מאות אלפי אזרחים בשנה. עובדה היא, כי בית החולים שבניהולו נחשב לאחד הטובים ביותר במזרח התיכון כולו. לא בכדי מגיעים לבית חולים זה אפילו מאירופה ומרחבי רוסיה לקבל שירותים רפואיים. תמורת תשלום, כמובן.
סגן שר הבריאות, ח"כ
יעקב ליצמן (
יהדות התורה), מכיר היטב את כישוריו של רוטשטיין, כמו גם את יכולותיו. ליצמן מכירו מקרוב עוד מתקופת כהונתו כסגן שר ב
ממשלה ה-32 של נתניהו. לכן אין אולי פלא, כי ליצמן הכריז באחרונה כי בכוונתו לגייס את רוטשטיין להצלת בית החולים הדסה - הנתון כידוע בקשיים המאיימים על קיומו.
הכרזת ליצמן עוררה, כמו במקרים רעים אחרים, גורמים שונים, שכבר החלו בניסיונות לטרפד את המינוי. מקרה או לא - במשרד האוצר נערכים לקיום דיון בדוח עב-כרס שהכינה רו"ח חגית ג'ורג' שכותרתו: "הקניית זכויות קניין או רשות שימוש לצדדים שלישיים בנכסי המדינה". הדוח הוכן בשנה שחלפה.
החשבת הכללית במשרד האוצר, רו"ח
מיכל עבאדי-בויאנג'ו, היא אחת הדומיננטיות במאבק נגד רוטשטיין. היא ואנשי האגף יזמו פנייה לבית החולים שיבא ביום 12.5.15, וליתר דיוק: לרוטשטיין, שבה הם דורשים ממנו להמציא היתרי בנייה בגין עשרות מבנים שהוקמו לפני כ-70 שנה (בתקופת המנדט) על-ידי הצבא הבריטי. דרישה מוזרה, המעידה על ניסיון פסול לגלגל על הנהלתה הנוכחית של שיבא אחריות לחריגות בנייה, אם בכלל, של אחרים.
העובדה שבדיון שהתקיים אצל סגן היועץ המשפטי לממשלה נקבע מפורשות כי אי-הסדרת היתרי בנייה לגבי מבנים ישנים קיים בכל בתי החולים הממשלתיים בארץ, אינה בולמת את "סימונו" של רוטשטיין. נהפוך הוא: המטרה - טירפוד מינויו לתפקידים בכירים יותר בסקטור הממשלתי, מקדשת את האמצעים. גם מצד החשבת, שבעברה, כסמנכ"ל במשרד הבריאות, אחראית לא במעט לכשלים במערכת הבריאות בכללותה.