השעון, נשוא הסיפור הזה הגיע אלי בירושה. מרים דיבון ז"ל קבלה את השעון מאביה, פאול פרידמן ז"ל שהיה חייל בצבא הרייך הגרמני במלחמת העולם הראשונה. דומני שלא היה בחיל-האוויר הגרמני ואינני יודע איך התגלגל השעון אליו. לפני מלחמת העולם השנייה ברחו פאול פרידמן ומשפחתו מברלין אל ארץ הקודש וניצלו מאימת הנאצים. עד כאן השלב הראשון במסעו של השעון. בעלה של מרים דיבון, ארנסט ז"ל, היה קצין מודיעין של חיל-האוויר הישראלי בימיו הראשונים והשעון הגרמני התגלגל אליו. עד כאן השלב השני. אלי הגיע השעון יקר הערך בירושה. ידעתי שאורנה, בתה של מרים, היא קצינת מודיעין בחיל-האוויר. אבל זה היה מזמן והשעון היה מונח לו אי-שם במגירת שעונים ישנים. לא לבדו... זה השלב השלישי. היום, אמתי, בנה של אורנה, הוא איש חיל-האוויר. הדור השלישי בחיל, שעוסק בכל מיני עניינים שהשתיקה יפה להם (לפחות כשמדברים איתי). ואני פותח מדי פעם את המגירה, מותח את הקפיץ של השעון ודואג שימשיך ללכת. וכי מה יש לעשות עם שעון ישן? עד שלפני חודשים ספורים עמד השעון מלכת. משהו או מישהו קלקל את המנגנון. אז נזכרתי, כי שאול דלמן הוא איש עסקים, יצואן יבואן, וגם... חובב שעונים. כאשר עצר שעון הכיס שלי מלכת, פניתי אליו לתיקון. ידעתי, שחובב יטפל בשעון כפי ששום שען מקצועי לא יעשה ואכן לא טעיתי. שאול לקח אליו את השעון וביקש מיד זכוכית מגדלת (מה שלא עלה אף פעם על דעתי). הוא קבע שהשעון היה בשירות חיל-האוויר הגרמני בתקופת מלחמת העולם הראשונה, אבל לא רק ברשות חיל-האוויר היו שעונים כאלה. שעונים עם מנגנון זהה היו בשימוש אנשי חיל הים הגרמני לצורך חישוב שיגור טורפדו נגד כלי שיט של האויב. עוד קבע כי שנת הייצור של השעון בין 1915 ל-1920. ומה ערכו של השעון הזה, שאלתי. "בגלל שהוא כמעט מושלם והוא שעון שהיה בשימוש צבאי (עובדה שמעלה את ערכו), אני מעריך את שוויו כיום בין 1,300 ל-1,500 דולר. באי-ביי יש שעון דומה (אזרחי) עם מחוג חסר, קפיץ ראשי שבור ובמצב כללי גרוע ומבקשים בעדו 300 דולר. מכאן השלב הרביעי: בחופשתו הקרובה של אמתי מחיל-האוויר יקבל במתנה את שעון המורשת הזה. למי שרוצה עוד פרטים על השעון.