צו טיוח חיפוי ושיתוק

ביום 04.06.15, בהפתעה גמורה, הודיעה המחלקה לחקירות שוטרים על צו שהוצא, לבקשתה, בתיק מח"ש 3881-2014 במסגרתו כבר נחקרו: רונאל פישר, ערן מלכה ורות דוד, וכן שורה של אנשי עסקים וגורמים נוספים המעורבים בפרשה. הצו החדש אוסר "פרסום כל מידע או פרט על אודות חקירה עתידית ו/או מידע אחר העלול לשבש, למנוע או לסכל את חקירת מח"ש". הצו הגורף ניתן על-ידי שופט בית המשפט השלום בירושלים, ירון מינטקביץ. הצו מגביל מפורשות פרסום מידע על-אודות עניין מסוים שעומד על הפרק בימים אלה (שעם השלמת ביצועו יאוין אולי הצורך בצו, שניתן במסגרת אותו סעיף), וכן פרסום מידע חדש על החקירה הנוכחית המתקיימת במח"ש בתיק: פישר-מלכה-רות דוד. בפועל, נזקו של הצו עצום: הצו גוזר שיתוק על אמצעי התקשורת, כולל שיתוק מרצון - במיוחד מצד כלי תקשורת, עיתונאים ועורכים, שבלאו-הכי נמנעו, אם מתוך חוסר מקצועיות ו/או רשלנות, ואם מתוך שיקולים זרים, מלמלא את חובתם כלפי הציבור: לחשוף מידע על עבירות שביצעו קציני משטרה בכירים, עם או בלי שיתוף פעולה מצד פרקליטים בכירים בשירות המדינה. הצו מגביל גם עיתונאים חרוצים, הנמנעים מפרסום מידע חדש, מחשש שמא הוא נופל בגדר האיסור הנכלל מכוח הצו השיפוטי. הצו הגוזר שתיקת התקשורת מאפשר, במקביל, לבכירי התביעה בישראל, להתחמק מביצוע מלאכתם ולטייח עבירות חמורות - כמו אלה שביצע תנ"צ אפרים ברכה. ניזקו של הצו חמור עוד יותר. שכן, מעת שניתן הצו - יום חמישי בערב (04.06.15), החלה חרושת שמועות, חלקן הגדול מופרכות, כולל על תיקים נסתרים, כביכול, שהוכנו על-ידי פישר ושותפיו על שורה של שרים בממשלה, ופקידים בכירים בשירות הציבורי, ואפילו על פרקליט המדינה שי ניצן והיועץ המשפטי לממשלה יהודה וינשטיין. שמועות נלוזות, כך אנו רוצים לפחות לקוות, שנולדו בעטיו של הצו הגורף - המונע מכלי תקשורת רציניים לברר דברים לעומקם ולהביא את העובדות המאומתות בפני הציבור.

פרקליט המדינה שי ניצן הוא המוביל, בתקופה האחרונה, את החקירות במסגרת התיק האמור (היועמ"ש וינשטיין שומר מרחק במטרה לסיים את כהונתו בשלום...). למרבה הצער, שי ניצן הוא גם האיש המונע חקירת גורמים אחרים, ובראשם ראש היחידה הארצית לחקירות הונאה, תנ"צ אפרים ברכה - גם בתיקים חמורים שאינם קשורים קשר הדוק, כלל ועיקר, לתיק פישר-מלכה-רות דוד.