מה אמורה לעשות חברת תחבורה ציבורית שנאלצה להשאיר נוסעים בתחנה כי לא היה מקום באוטובוס? שאלה זו ואחרות עומדות בימים אלה במחלוקת בין
הרשות הארצית לתחבורה ציבורית ב
משרד התחבורה לקואופרטיב
אגד.
משרד התחבורה טוען כי מפעילי התחבורה הציבורית מחויבים לאסוף את כל הנוסעים המחכים לאיסוף מתוקף החוזה עליו חתמו מול משרד התחבורה. המשמעות היא שאם נוסעים לא נאספים על-ידי נהג האוטובוס מסיבה בטיחותית - כלומר, מספר הנוסעים באוטובוס מגיע לרף המותר ברישיון (עד 10 נוסעים בעמידה בנסיעה בין-עירונית) - על המפעיל לדאוג לאיסופם בזמן סביר. במשרד התחבורה מסרבים לומר כמה דקות זה זמן סביר, אולם המכרזים החדשים מגדירים זמן סביר רק למקרה של אוטובוס שנתקע - עד 15 דקות לעירוני ועד 30 דקות לבין-עירוני.
המשרד מבהיר כי אם לא יעשה כן, המפעיל צפוי להיענש בהתאם לחוזה תוך מיצוי הדין עימו. עוד מדגישים ברשות הארצית לתחבורה ציבורית כי האמור נכון גם לאי-איסוף נוסעים בשעות הלילה המאוחרות, ואם נהג אינו מבצע איסוף נוסעים הממתינים בתחנה בשעות הלילה המאוחרות או בקו האחרון שיוצא לכיוון מסוים, עליו לדווח לממונים עליו ואלו אחראים על מציאת פתרון לאיסופם, כגון הוצאת אוטובוס נוסף.
לדברי המשרד, המערכת גמישה ואם מפעיל התחבורה הציבורית מזהה מקרים חוזרים של עומס, הוא פונה לממונה הרלוונטי במשרד התחבורה ומבקש להגביר את תדירות הקווים.
באגד דוחים מכל וכל את הדרישה ובתגובה אומרים כי "תקנה 434(א) לתקנות התעבורה קובעת כי חובה על הנהג לאסוף כל נוסע הממתין בתחנה, אך תקנה 428(ג) מסייגת וקובעת כי החובה לעצור היא רק כל עוד יש באוטובוס מקום פנוי. תקנה 431 מציינת במפורש כי לא יסיע הנהג יותר נוסעים מהמספר שנקבע ברשיון הרכב. ברכבים הבין עירוניים שלנו ישנו מקום ל-61 נוסעים: 51 מקומות ישיבה ועוד 10 נוסעים עומדים. לגופו של עניין, ההסכם עם הממשלה קובע כי במקרה של נוסעים הנותרים ב
תחנת המוצא מחויב המפעיל להוציא רכב נוסף. אין זה כך כשמדובר ב
תחנות הביניים". עוד אומרים באגד כי קיימת גם אבחנה בין נסיעות עירוניות ובין-עירוניות וכן לא בין קווים עם מקומות שמורים ליתר הקווים.
מומחה בתחום התחבורה הציבורית (השם שמור במערכת) אמר ל-News1 כי למעט התקנה הכללית לפיה על המפעיל לפעול באופן שיש בו כדי להבטיח כי הנוסעים יגיעו למטרתם בנוחות, במהירות ובבטיחות - לא קיימת תקנה המחייבת את המפעיל לספק מענה לנוסעים שהושארו בתחנות הביניים, כדברי אגד. עם זאת, ציין, לנהגים יש כפתור עליו הם לוחצים כדי לדווח במקרים שאינם יכולים להעלות עוד נוסעים אך הם אינם מחויבים לדווח לסדרן על מקרים בהם הושארו נוסעים בתחנה וכלל לא בטוח שהחברות מתרגמות את הדיווח באופן שיביא לתגבור השירות. כמו-כן, חלק מהנוסעים בתחנה שרואים את האוטובוס פוסח עליהם סבורים כי הדבר נובע מחוסר תשומת לב או מזדון מצד הנהג. תקנה המחייבת חיווי בקדמת האוטובוס על כך שהוא מלא הייתה מונעת אי-נעימות זו מהנוסעים הממתינים.
תינוק על הברכיים מחלוקת נוספת בין הרשות לתחבורה ציבורית לאגד נוגעת לטענת משרד התחבורה כי תינוק היושב על ברכי נוסע מבוגר אינו נכלל במניין הנוסעים ולכן ניתן להעלות נוסע נוסף כך שבאוטובוס יהיו 10 נוסעים בעמידה ולא 9. באגד דוחים זאת ואומרים כי תינוק הינו נוסע לכל דבר ועניין ואין זה משנה אם הוא עומד או יושב לעניין כמות הנוסעים באוטובוס.
לדעת המומחה, נושא זה עמום ונתון לפרשנויות שונות, שכן ניתן לטעון שאם התקנה נועדה לצמצם את מספר הנפגעים בתאונה הרי שכל נוסע נוסף, לרבות תינוק, יגדיל את מספר הנפגעים. אולם מנגד ניתן לטעון כי התקנה נועדה לצמצם את מידת הפגיעה והחשופים יותר לפגיעה הם הנוסעים שעומדים ולכן אין סיבה לכלול את התינוק במניין הנוסעים.
מושבים פנויים נושא נוסף שנוי במחלוקת נוגע למספר הנוסעים אותם מותר לנהג להעלות במקרים בהם נוסעים חרדיים אינם מעוניינים לשבת ליד מי שאינו בן-מינם ומעדיפים לעמוד. משרד התחבורה טוען כי ככלל, לנהג מותר להעלות עשרה נוסעים בעמידה, ואם ישנם עדיין מושבים פנויים - על הנהג לדרוש למלא את מקומות הישיבה. באגד דוחים את הדברים ואומרים כי הדבר בעייתי, "שכן נכון הוא שנהג צריך לדאוג למלא את כל מקומות הישיבה, אבל המציאות היא שבקווים המשרתים את המגזר החרדי מעדיפים גברים רבים לעמוד גם כשיש מקומות בחלק בו יושבות נשים ולהפך, ועם כל הכבוד לא ניתן לצפות מנהגינו לשמש גם כשוטרים ולהכריח נוסעים לשבת".
לדעת מומחה התחבורה עימו שוחחנו, הנהג הוא "מפקד" האוטובוס ועליו להורות לנוסעים למלא מקומות פנויים. לדבריו, אגד "מקטין ראש" כדי להימנע מעימות מול נוסעים אולם הנהג אינו יכול להתנער מאחריותו בעניין משום שמדובר בבטיחות הנוסעים. ומה קורה במקרה שהנוסעים מסרבים? הסבירות שזה יקרה קלושה ואם בכל זאת יסרבו תתעורר השאלה לגבי העלאת יתר הנוסעים הממתינים בתחנה כאשר ישנם עשרה נוסעים בעמידה ומקומות פנויים. על פניו נראה שעל הנהג תחול חובה להעלותם בהנחה שהם אלה שימלאו את המקומות הפנויים, וייתכן שאף יוכל לעכב את המשך הנסיעה עד למילוי המקומות פנויים.
אולם כלל לא בטוח שיש חובה כזו שכן בכל נסיעה, לאו-דווקא כזו שבה נוסעים חרדיים, עלול להתעורר מצב בו יחליטו 11 נוסעים ויותר לעמוד והנהג לא יהיה מחויב, על-פי הוראות הבטיחות, לעצור את האוטובוס עד להתיישבות כולם. סיבה נוספת שבגללה אל לו לעכב את הנסיעה היא שמדובר בעונש קולקטיבי על נוסעים שיושבים ושילמו במיטב כספם.
בימים אלה מנוסחים מחדש נוהלי התחבורה הציבורית ואין מנוס מהתייחסות גם לסוגיות שנויות במחלוקת אלה המשפיעות על ציבור גדול של נוסעים. במקביל, ל-News1 נודע כי באגד לומדים בימים אלה פסק דין ישן שניתן בנושא כדי להדוף את הדרישות מצד משרד התחבורה.
