התאיידות האופציה הצבאית האמריקנית

אמירה רבת-חשיבות של הנשיא ברק אובמה, שנשמעה בראיון לאילנה דיין בתוכנית "עובדה", ששודרה ב-2 ביוני 2015, לא זכתה להד ציבורי הולם. הנשיא אובמה אמר, כי "פעולה צבאית לא תפתור את סוגיית הגרעין האירני". הנשיא הוסיף, כי פעולה צבאית, גם אם ארצות הברית תשתתף בה, תוכל להאט באופן זמני בלבד את תוכנית הגרעין של אירן, אך לא לחסל אותה. דברים אלה נוספו לשרשרת של התבטאויות של הנשיא ושל אישים בכירים נוספים בממשל האמריקני, המציבות סימני שאלה אשר לאפקטיביות, וממילא - לרלוונטיות, בעיני הממשל, של האופציה הצבאית מול אירן. ב-2 באפריל 2015, בעקבות הביקורת על הסכם ההבנות שגובש בלוזאן בין אירן למעצמות (P5+1), הנשיא הבהיר, כי ארצות הברית יכולה להפציץ את מתקני הגרעין של אירן, אולם הפצצה רק תסיג את פעילותה הגרעינית של אירן מספר שנים לאחור. לאחר נאומו של נתניהו בקונגרס וביקורתו הנוקבת על ההבנות שגובשו עם אירן, תהה הנשיא (11 באפריל 2015) איזו אלטרנטיבה מציע נתניהו כדי למנוע את המשך פיתוחה של היכולת הגרעינית של אירן. שאלתו של הנשיא העבירה מסר ברור ולפיו, בנקודת הזמן הנוכחית, הוא והממשל שבראשו הוא עומד אינם רואים את האופציה הצבאית מול אירן כריאלית. יתר על כן, הנשיא לא הסתפק במסר מרומז אלא הבהיר חד-משמעית: כי לא ניתן למנוע את התגרענותה של אירן – לא באמצעות סנקציות ולא באמצעים צבאיים. דברים אלה של הנשיא, משמעותם הייתה למעשה, כי הוא אינו מאמין באפקטיביות של שני מנופי הלחץ העיקריים על אירן – הסנקציות מחד-גיסא והאיום בפעולה צבאית מאידך-גיסא – כדי להניע את אירן להסכים לנוסחה, שתיחשב 'הסכם טוב'. באותו פרק הזמן העביר גם סגן הנשיא, ג'ו ביידן, מסר דומה. בנאום שנשא בפני מכון מחקר בוושינגטון הוא מתח ביקורת חריפה על אלה המציעים, בקלות ראש, לפעול צבאית נגד אירן ו"לחסל את הבעיה אחת ולתמיד". לדבריו, זו דעה מסוכנת, המפגינה בורות עצומה. "אין שום דבר פשוט או צפוי במלחמה עם אירן", אמר ביידן. הניסיון המר שהיה לארצות הברית במזרח התיכון בשנים האחרונות מחייב אותה, לדעתו, להפגין יתר צניעות בהערכת יכולותיה והכרה ריאלית של מגבלות הכוח שלה. וונדי שרמן, תת-מזכיר המדינה, העומדת בראש צוות המשא-ומתן עם אירן, אף הרחיקה לכת בהערכתה את האפקטיביות המוגבלת של האופציה הצבאית האמריקנית מול אירן: "לאירן", קבעה שרמן, "יש את היכולות לבנות מחדש את המתקנים שייפגעו. האופציה הצבאית תחזיר את אירן שנה אחת או שנתיים לאחור בלבד. לכן, האופציה היחידה הרלוונטית היא משא-ומתן עם אירן".

שחיקה מתמשכת ומדאיגה מכלול אמירות אלה מבטא בברור את השחיקה המתמשכת והמדאיגה, שחלה בתקפותה ובאמינותה של האופציה הצבאית האמריקנית מול אירן בחודשים האחרונים וביתר שאת לאחר גיבוש מסמך ההבנות עם אירן בלוזאן. התבטאויות אלה עומדות בסתירה לעמדת הממשל בשנים האחרונות, שהדגישה שוב ושוב, כי אם ייכשלו המאמצים הדיפלומטיים להגיע להסדר, אזי כל האופציות, כולל הצבאית, נמצאות על השולחן והן מעלות תהיות רבות אשר ליכולותיה של ארצות הברית ולנחישותה לדבוק בהתחייבויות, שניתנו בהקשר זה. ניתן לקבוע, כי הן מציינות מגמה של הינתקות מראייתה של ארצות הברית את האופציה הצבאית מול אירן כריאלית ואפקטיבית בין האפשרויות שהובאו בחשבון כדרך למנוע את השלמת תוכנית הגרעין הצבאית של אירן. עם זאת, התבטאויות אלה סותרות הערכות של גורמים בכירים ביותר במערכת הביטחונית של ארצות הברית: שר ההגנה אשטון קרטר אמר לאחרונה ל-CNN כי "לצבא ארצות הברית יש היכולת לחסל, להסיג לאחור ולהרוס את תוכנית הגרעין של אירן, ואני מאמין שהאירנים יודעים זאת ומבינים זאת". הגנרל ג'יימס מתיס, שעמד בראש פיקוד המרכז בצבא ארצות הברית, הבהיר, כי בידי צבא ארצות הברית היכולת "להוריד את אירן על הברכיים". קצינים בכירים בחיל-האוויר האמריקני הבהירו, כי לחיל-האוויר האמריקני יש אופציות רבות לפגוע במתקני הגרעין של אירן. ראש המטות המשולבים בצבא ארצות הברית, הגנרל מרטין דמפסי, הבהיר, כי יש ברשות צבא ארצות הברית אופציה צבאית תקפה, המסוגלת למנוע מאירן את השגתה של יכולת גרעינית. לאור זאת, יש להניח, כי התבטאויות הנשיא ואישים אחרים בממשל אשר למוגבלותה של האופציה הצבאית מול אירן נועדו להכשיר ולהצדיק את הסכם הגרעין, ההולך ומתגבש בין מדינות ה-P5+1, ובראשן ארצות הברית, לבין אירן. בנאום שנשא בעקבות גיבושן של הבנות לוזאן הזכיר הנשיא אובמה את העובדה, כי מספר הצנטריפוגות הפעילות באירן גדל באורח משמעותי מאז כניסתו לתפקיד. המסר הברור היה, כי הסנקציות הנרחבות שהושתו על אירן וכן האיומים בפעילות צבאית נגדה, גם מצד ישראל, לא הרתיעו אותה מהתקדמותה בתחום הגרעיני. לפיכך, לשיטתו, אין בפועל אופציה כלשהי שתמנע את המשך התקדמותה של אירן לעבר יכולת גרעינית – מלבד משא-ומתן דיפלומטי, שבמסגרתו פועלת ארצות הברית. המסקנה המתבקשת היא, שעל כל הצדדים הנוגעים בדבר לתמוך במאמציה הדיפלומטיים של ארצות הברית מול אירן. חשיבות עצומה למשא-ומתן תמונת מצב זו מצביעה בעליל על החשיבות העצומה, שממשל אובמה מייחס למשא-ומתן עם אירן כדרך להגיע להסדר סופי עמה בסוגיית הגרעין. עמדה זו מובילה אותו להצגת אופציות אחרות לפתרון המשבר הגרעיני כלא אפקטיביות, וממילא – כלא רלוונטיות או ככאלה שיובילו למלחמה כוללת, הרת סיכונים, עם אירן. בראיון הנרחב עם העיתונאי ג'פרי גולדברג, במחצית מאי 2015, הציג הנשיא בפירוש את ההסכם כנקודת ציון במורשת שהוא מבקש להותיר אחריו והדגיש את העניין האישי הרב שיש לו בהגעה להסדר. לשם כך היה הנשיא מוכן לסטות באורח משמעותי מן התנאים להסדר, שהוא עצמו הציב בפורום סבן (דצמבר 2013), שעיקרם היה השארת יכולת גרעינית לצרכי שלום בלבד בידי אירן. הוא עצמו קבע אז, שלצורך השגתו של יעד זה אירן אינה זקוקה למתקן הגרעיני התת-קרקעי בפורדו ולכור לייצור מים כבדים באראק, וכן לא לצנטריפוגות מתקדמות. אולם לא זו בלבד שהנשיא נסוג מתנאים שהוא הציב, אלא שכדי לקדם הסכם עם אירן הוא אף מוכן להגיע לעימות חסר תקדים עם הקונגרס ועם בעלות בריתה המסורתיות של ארצות הברית במזרח התיכון, ובראשן ערב הסעודית, ישראל ומדינות המפרץ. הרצון הרב של ממשל הנשיא אובמה להגיע להסכם עם אירן בסוגיית הגרעין (לצד הצורך שחש הממשל להשיב על הביקורת שנשמעה נגדו בגין הבנות לוזאן), מוביל אותו לחדד את הרטוריקה, המבטלת למעשה את תקפותה של האופציה הצבאית מול אירן. עמדה זאת של הממשל האמריקני מחייבת הצבת עמדה חלופית בהירה, המתבססת על אמינותה של האופציה הצבאית – שביכולתה להסיג את תוכנית הגרעין האירנית שנים רבות לאחור. ניתן לבססה על סדרת תקיפות אם פעילות הגרעין של אירן תחודש, ואין משמעותה בהכרח מלחמה בכלל או פלישה קרקעית בפרט – כמנוף הכרחי להשגת הסכם טוב. לעומת זאת, הסרתה למעשה של האופציה הצבאית מסדר היום מחלישה את עמדת הממשל והקהילה הבינלאומית במשא-ומתן עם אירן לקראת הישורת האחרונה והקריטית שלו. זהו גם סימן מבשר רעות נוסף לגבי תוצאותיו של המשא-ומתן.