אם היית יודע בזמנו על קו בחיפה שנוסע רק מכוח הסטטוס-קוו אבל מסיע רק שני נוסעים. היית מבטל את הנסיעה הזו? לנגר (צוחק): "קודם כל, כן. כי אני חושב שהמשאבים של המדינה הם דבר חשוב ולא 'שורפים' אותם סתם. אם יש מעט נוסעים צריך לבטל נסיעות ואם יש הרבה נוסעים צריך להוסיף, אבל לדעתי איש לא עושה את זה. לא נוגעים בזה. כאשר החלטות פוליטיות מקפיאות מצב, זה יוצר עיוותים עם הזמן. יכול להיות שלפני 25 שנה זה פעל 'פיקס' וכל הקווים פעלו לפי איזשהו צורך. אבל ברור ש-25 שנה אחרי זה לא נכון, ואם לא מייצרים התאמות כאלה ואחרות - זה לא טוב. בעיקרון, תחבורה ציבורית צריכה לפעול לפי הצרכים - המערכת צריכה להיות גמישה, צריכה להיות רגישה, צריכה לקיים ספירות וסקרים שוטפים, לראות שהקווים משרתים, ושאוטובוסים יוצאים בזמן מתי שהנוסעים צריכים אותם. אם לא עוסקים בתכנון הדווקני הזה, אז זה רע מאוד".
זה אפשרי במצבת כוח האדם הקיימת ברשות הארצית לתחבורה ציבורית? לנגר: "צריך להסתכל על ההיסטוריה שלנו. בעבר, הרגולטור בכלל לא עשה כלום חוץ ממתן רשיונות כוללים.
אגד שלט במדינה ומחלקת התכנון שלהם שמנתה איזה 60 עובדים היא שתכננה את כל המסלולים והנסיעות וגם עשו ספירות נוסעים לאורך הקווים ובתחנות שיא. השקיעו בזה עבודה גדולה. בתכנון התוך-קואופרטיבי נכנסו גם שיקולים זרים של איזה נהג ואיזה סידור (לנהג הזה מגיע אוטובוס חדש אז האוטובוס הולך איתו לקו גם אם לא צריך וכל מיני פטנטים). אבל כשעשינו מהפכה ומשנת 2000 התחלנו להכניס תחרות - זה אילץ אותנו בעצם להיכנס לנעליהם ולעשות תכנון. אנחנו כרשות היינו משוחררים מהשיקולים הזרים ועשינו תכנון נטו של תחבורה ציבורית. נכנסנו לזה ולמדנו את זה. היום בהחלט הרבה יותר טובים בזה. לאט-לאט הרגולטור הופך להיות יותר מקצועי, וכשתקומנה הרשויות במבנה המלא שלהן (רשויות מטרופוליניות) - כך זה צריך להיות: הרשות מתכננת את הכל, וה
מפעיל רק מפעיל".
האם נכון לדעתך להעביר את ההחלטה אם להפעיל קו בשבת למפעילים? לנגר: "לא. הנכון הוא שתמיד הרגולטור יעשה את כל ההחלטות האלה ולא המפעיל. השאלה היא מי הרגולטור. אנחנו המדינה היחידה בעולם שאחראית על התחבורה הציבורית בכל הארץ. אין דבר כזה בשום מקום. בעולם נמצאת הרגולציה על התחבורה הציבורית ברשויות המקומיות וכך צריך להיות גם כאן. הסתכלות ארצית לוקה בחסר ולכן תמיד עדיף שכל שיווי המשקל והפשרות, גם לגבי שבת, ייעשו על-ידי הדרג הפוליטי המקומי. רשויות מטרופוליניות מגלמות בתוכן את שיווי המשקל הפוליטי האזורי.
הרשות הארצית לתחבורה ציבורית צריכה להיות המנחה המקצועי והרשויות המטרופוליניות צריכות להיות בעל-הבית. הקווים הבינעירוניים צריכים להישאר תחת הרשות הארצית. היא פחות חשובה מאשר התחבורה העירונית וצריכה להישאר בידי הממשלה או שתחולק לפי גזרות".
בוא נדבר על הפרשנות שהייתה נהוגה במשרד התחבורה בנוגע לקווים שהותרו בתקנה 386א(א). מהתחקיר ההיסטורי שערכתי, דוּבּר רק על שעון קיץ ורק על הוצאת קווים מהשעה 17:00 והלאה ביום שבת. אתה מכיר את הפרשנות הזו? לנגר: "כן, נכון. עשו חישוב מה קורה עם אוטובוס שיוצא מעיר רחוקה, כמה זמן לוקח לנהג להגיע וכו' ונתנו אינדיקציה בכל מיני אומדנים. הקדימו נסיעות בגלל יעדים רחוקים, בגלל קשיים לוגיסטיים של הקו וגם כי לא הייתה תחבורה ציבורית כמו היום. אמרו: אנחנו לא באמת רוצים להפעיל אותו בשבת, אבל אין לנו ברירה".
אם כך, האם יש מקום לבטל קווים שיוצאים לפני צאת שבת במקומות בהם חל שיפור משמעותי בתחבורה הציבורית במוצאי שבת? לנגר: "תסתכל על זה כך: מאחר שמדובר בהסדר שעומד כבר המון שנים ומי שמפעיל אותו זה הממונים המחוזיים לדורותיהם במשרד התחבורה שהם אלה שהזיזו קווים ועשו שינויים, אז יש לפעמים סטיות לפי הפרשנות שנתנו לאו-דווקא לפי כוונת המחוקק. הזיזו את הקו פה, הזיזו שם ולפעמים גם טעו - אבל לא חושב שהמדיניות זזה".
מכוח איזו תקנה פועלים בשבת קווי נצרת - מכוח סעיף א' המתיר קווים לישובים שאינם-יהודיים כפי שטוען היום משרד התחבורה או מכוח הוראת המעבר בסעיף ב'? לנגר: "מכוח סעיף ב'. בנצרת פעלו גם בעבר לאורך השבת מפעילים ערבים שהסיעו נוסעים ערבים, ולימים גם אגד לקח חלק מהפעילות. בזמנו היו מעט יהודים ובקושי השתמשו בקווים בשבת. עכשיו יש הרבה" [אוכלוסיית נצרת עילית הכפילה את עצמה בעקבות גל העלייה ממדינות חבר העמים בשנות התשעים, ע.י.].
לאלכס לנגר יש גם מה לומר לגבי ההתבטאות המתסיסה של שר התחבורה ישראל כ"ץ. "אני חושב ששר התחבורה נכשל
בתגובתו לנושא התחבורה הציבורית בשבת ("לכו לבוז'י", ע.י.). חבל. הוא לא היה צריך לייחס לפונים תכונות שלא היו להם. איש אינו מסתיר שזה כורח פוליטי. הסטטוס-קוו הוא פשרה פוליטית וזה נושא לגיטימי להיאבק עליו בפוליטיקה, כל אחד כפי שהוא רואה את הדברים. תחבורתית, יש לזה משמעות קטנה מאוד. הלוואי שכל הלובי החזק שמפעיל לחצים ל
תחבורה ציבורית בשבת היה מפעיל אותם על שיפור התחבורה הציבורית בכלל. היום הלובי של בעלי הרכב הפרטי מנצחים בנוק-אאוט את הלובי למען תחבורה ציבורית. אין מספיק משאבים, אין מספיק נתיבים לאוטובוסים. המדינה קטנה וצפופה ועוד מעט נגיע למצב שהגודש יפגע במשק שלנו. הייתי רוצה לראות את כולם נעמדים על הרגליים האחוריות להכריח את ראש עיריית תל אביב
רון חולדאי לתת עוד נתיבים בלעדיים לאוטובוסים. אם היית יודע כמה מתנגדים וכמה מלחמות וכמה מכות קיבלנו עד שהצלחנו להעביר את הנתיב המהיר בכניסה לתל אביב. אם הוא כל כך מוצלח למה אין עוד נתיבים מהירים? למה אוטובוס לא יכול לחצות את תל אביב מצפון לדרום עם זכות דרך מופרדת ובלעדית? לצערי, התחבורה הציבורית נשרכת מאחור ועוד מעט נגיע למצב שנהיה מוכרחים להטיל הגבלות על רכב פרטי.