לפני חודשים ספורים באירוע לזכרו של איש הרדיו והחידונאי שמוליק רוזן ז"ל שנערך ברעננה, נשא דברים מנהל "
קול ישראל"
שמעון אלקבץ והכריז-הבטיח בדבריו כי אולפן 9 - אולפן רשת א' בתל אביב של "קול ישראל", יקרא על שמו של שמוליק רוזן ז"ל.
בסוף השבוע (ה' 16.7.2015) נערך טקס הסרת הלוט משלט האולפן ומעתה אמרו: אולפן רשת אלף על שם שמואל (שמוליק) רוזן.
וזה לשון שלט ההנצחה: "אולפן רשת אלף ע"ש שמואל(שמוליק רוזן) 70 שנות שידור 1945-2015".
בטקס הסרת הלוט משלט ההנצחה, השתתפו: השר
אופיר אקוניס, מנהל "קול ישראל" שמעון אלקבץ, משפחת רוזן, חבריו לעבודה של
שמואל רוזן בקול ישראל וכמה מאזינים ומשתתפים קבועים בתוכניותיו.
את הטקס פתח שמעון אלקבץ שאמר כי ההחלטה לקרוא את שם האולפן ע"ש שמוליק רוזן התקבלה פה אחד "אני חושב שמורשת שמוליק רוזן חייבת להימשך והתוכנית שהגיש חייבת להמשך ואנו נמשיך אותה. אלקבץ מסר כי פנה לשני אנשים ברדיו בעניין הגשת תוכנית חידונים במתכונת תוכניתו של שמוליק רוזן ומחכה לתשובתם "יש היום שני אנשים שונים שפניתי אליהם ושאני אמור לקבל מהם תשובה, הם בני הבית הזה -בית קול ישראל", אמר אלקבץ .
השר אקוניס: תחנות הרדיו יקראו קול ישראל בחקיקה השר אקוניס אמר בטקס: "אני פשוט זוכר. אי-אפשר שלא לזכור את קולו והסגנון בו שמוליק הגיש את "קפד ראשו" שהפך כבר למונח וביטוי בעברית. כמאזין צעיר אני חייב להודות כי האזנתי לקפד ראשו אבל גם ל"ארץ הלמה", עוד תוכנית ששמואל רוזן יסד והגיש כמו תוכניות רבות בקול ישראל".
עוד אמר השר אקוניס: "זה יותר ממקרי ובוודאי מרגש אותי שאנו חונכים את האולפן הזה על שמו של שמוליק רוזן שלושה ימים לפני שהממשלה תאשר את יוזמתי לתיקוני חקיקה בשידור הציבורי הישראלי, כך הוא יקרא. ותחנות הרדיו
יקראו קול ישראל דבר שלא היה עד לרגע זה בחקיקה. אם היה דבר החשוב לשמוליק, איש ירושלים, זו עבודתו ב"קול ישראל". אנו צריכים להיות גאים בשם קול ישראל, זה דבר אדיר ועובדה שעבד במקום הזה גם שנים רבות לאחר פרישתו לגמלאות. אני חושב שרבים יזכרו את קולו עוד שנים רבות וזה כבוד גדול שאולפן רשת א' נקרא על שמו".
בנו של שמואל רוזן, איש התקשורת
עמנואל רוזן אמר בטקס: "אני חושב שהפעם הראשונה שהגעתי לפה הייתה בגיל 5 ואולי אף קצת פחות. אני זוכר דמויות מיתולוגיות ברדיו כמו
רוני דניאל, גדעון הוד, דני דבורין ועוד. מבחינתי זה ברור לגמרי שהמקום הזה זה הוא והוא המקום הזה. הייתי פה מאות פעמים ואני לא מגזים ותמיד ראיתי, שבין כל הטיפוסים שהסתובבו בבניין- אין ספק, שהוא היה חריג ושונה פה קצת. אורך חייה של התקשורת כיום הוא בערך כאורך חייה של אמבה- 24 שעות. אנו מדברים כאן על דינוזאור אדם ששידר 70 שנה. זו המשמעות של המונח נצחיות ויש חיים אחרי המוות, לפחות במובן הזה.
הקריינית רויטל עמית, מי שהייתה בן יוזמי קריאת האולפן על שמו של שמוליק רוזן, נשאה דברים מרגשים בקולה המצוין והחם ואמרה "לכל איש יש שם אבל לא לכל אולפן ומהיום גם לאולפן הזה יש שם ולא סתם שם- שם דבר. ואני מאוד מקווה שהאולפן הזה ימשיך לשדר על שמו של שמוליק רוזן, ימשיך וימשיך בעזרת ה'". דבריה קצרו תשואות
"מי ייתן ודורות של שדרנים ומאזינים ינקו ממורשתו הייחודית" בתו של שמוליק דנית דרימר, תושבת קצרין וחוזרת בתשובה אמרה בטקס "אני זוכרת את האולפן הזה כילדה שבאה עם אבא לעבודה, נכנסת בדלת הכפולה אל ממלכת השקט שבה מותר לדבר רק ברשות ויש בה אנשים מעבר לזכוכית שעושים תנועות מוזרות. אני זוכרת את אבא נכנס בצעדים מהירים ובקומה זקופה מרכיב אזניות ושולט בנעשה באולפן ביד רמה. אני זוכרת את המבטים של המעריצים האוהבים שבאו מדי שבוע להשתתף בתוכנית באולפן.
אני זוכרת קריינים עם קול רדיופוני לוחצים על כפתורים ומודיעים על תחילת התוכנית. אין ספק שכאן הייתה הממלכה של אבא. היום כשהאולפן הזה נקרא על שם אבא אני ברגשות מעורבים. מצד אחד, סיומה של תקופה והמון געגועים ומצד שני כבוד וגאווה על מקומו של אבא שנשאר נוכח ולא יישכח. אכן ראוי ונכון לקרוא את המקום על שמו של אבא. מי ייתן ורוחו של אבא תשרה במקום הזה לשנים ארוכות ודורות של שדרנים ומאזינים ינקו ממורשתו הייחודית והבלתי נשכחת".
