תיק קלגסבלד - חשבון פתוח

פרשת גל בק מזכירה לח"מ תאונה קטלנית אחרת, שבה נהרגו יבגניה וקסלר בת 23, ובנה ארתור וקסלר בן שש, תושבי בני ברק (11.04.06). גם שם עלו תהיות באשר להתנהלות לקויה של המשטרה והפרקליטות, תהיות וחשדות שטרם נחקרו. גם באותה פרשה גויס עו"ד שמעון מזרחי להגנת הנהג הדורס. הפרשה בכללותה נחשפת עתה לראשונה ב-News1. התאונה אירעה בצומת הרחובות אינשטיין ודרך נמיר בתל אביב בתאריך 11.04.06 בשעה 15:20 לערך, בדרך נמיר בתל אביב סמוך לצומת עם רחוב איינשטיין (להלן: הצומת). הראות הייתה טובה, שדה ראייה לפחות 300 מטר לפנים, הכביש ישר, אספלט יבש ומזג האוויר נאה. בקיצור: תנאים אידיאליים לנהיגה אחראית. קלגסבלד נסע בדרך נמיר מצפון לכיוון דרום והתקרב לצומת, בנתיב השני מימין. הכביש כלל שלושה נתיבים, הראשון מימין נתיב לתחבורה ציבורית. בהמשך הדרך, כ-160 מטר לפני הצומת נפתח נתיב רביעי (ראשון משמאל) לפנייה שמאלה לרחוב אינשטיין. לפני הצומת עמדו טורי מכוניות בשל האור האדום ברמזור. כאשר התחלף האור ברמזור לירוק, החלו המכוניות שבראש הטורים בנסיעה, אך כלי הרכב הנוספים עדיין עמדו במקומם. מיד לאחר חילוף האור ברמזור, כאמור לעיל, סטה לפתע המערער בפתאומיות לנתיב שמשמאלו, וגרם לרכב אשר היה בנסיעה איטית באותו נתיב לסטות שמאלה על-מנת להימנע מפגיעה. קלגסבלד המשיך בנסיעה ישרה במהירות של כ-80 קמ"ש, לתוך טור המכוניות, בלי שעצר או האט. רכבו של קלגסבלד פגע בעוצמה רבה במכונית פיאט שעמדה בסוף הטור, חדר לתוכה והטיחה קדימה לתוך רכב מזדה, אשר אף הוא הוטח קדימה, ופגע ברכב סיטרואן שהיה לפניו וברכב רנו שעמד לצד הסיטרואן. כתוצאה מהפגיעה התהפכה מכונית הפיאט על גגה ורכב המזדה התהפך על צדו. רכבו של קלגסבלד המשיך בתנועה, פגע ברכב נוסף, התרומם באוויר ונחת על גגו, תוך פגיעה חוזרת בסיטרואן. כתוצאה מהתאונה נהרגו נהגת הפיאט, בת 23, ובנה, בן ה-6. בנוסף נחבלו שלושה מנוסעי כלי הרכב האחרים וכן קלגסבלד עצמו. לכלי הרכב המעורבים נגרמו נזקים כבדים. לבית החולים פונו עוד שלושה נהגים, בהם קלגסבלד, במצב קל מאוד. כבר אז קבעה המשטרה כי קלגסבלד נסע במהירות גבוהה מהמותר וגרם לתאונת שרשרת ולמותם של האם ובנה, דבר שהצריך, כמו בתיקים רגילים, להעמידו לדין על הריגה. השאלה האם דיבר בסלולר באותה עת, ולכן דעתו הוסחה, או אם נהג בשכרות, דבר שגרם לאובדן שליטתו ברכב, לא נחקרה מיידית לאחר התאונה. ולא בכדי, כפי שנגלה להלן. מיד לאחר התאונה התגייסו לצדו של קלגסבלד טובי עורכי הדין ואנשי שלומו. עו"ד שמעון מזרחי נשכר לייצגו. במשך שעות חצצו אנשיו של קלגסבלד בינו לבין חוקרי המשטרה. במשך שעות רבות סוכלה בדיקת דם לקלגסבלד, בזמן אמת, שהייתה דרושה כדי לבדוק האם אכן נהג כשהוא בהשפעת אלכוהול. רק שעות רבות לאחר מכן - המדובר, ככל הידוע, לפחות 8-6 שעות לאחר זמן התאונה, נלקחה מקלגסבלד בדיקת דם. בין לבין הוזן קלגסבלד בעירוי נוזלים. וגם הושקה שוב ושוב במים, לרוויה. ברי, כי רמת האלכוהול שהייתה בדמו, דוללה בחלוף אותן שעות. וזה בדיוק מה שנדרש כדי לסייע לדילול דמו, ומחילוצו מאשמת הריגה, לאישום בגרימת מוות ברשלנות. המשטרה, שביצעה כאמור חקירה בפרשה, אישרה בזמנו כי קלגסבלד נחקר גם בחשד לשכרות. כעבור כחודש מעת התאונה קבעה כי גירסתו לפיה שתה כוס יין אחת - נמצאה אמינה. מידע סותר שהעלה חשד כי קלגסבלד, שהשתתף בסעודת עסקים קודם לתאונה, שתה יותר מכוס יין אחת ונהג למעשה בשכרות, לא נחקר כדבעי. התהיות שנותרו עד עתה הן: מדוע נלקחה ממנו בדיקת דם רק שעות לאחר התאונה, ולא מיד, כמקובל. קלגסבלד זכה להנחות נוספות: בניגוד לנהוג לגבי חשודים בתאונות קטלניות, קלגסבלד לא הובא לתחנת משטרה, הוא לא עוכב לחקירה, לא הובא לבית המשפט ואף לא נשלח למעצר בית. כל זאת למרות שהיו לחובתו לפחות 21 עבירות קודמות. קלגסבלד נחקר תחילה בביתו ורק לאחר מכן זומן לתחנת המשטרה. חקירתו נעשתה לאחר שתודרך שוב ושוב על-ידי עורכי דין מן השורה הראשונה, המתמחים בעבירות תעבורה. עורכי הדין אילן סופר ודן שיינמן גויסו גם הם להגנתו, לצידו של מזרחי.

נגד קלגסבלד הוגש ביום 06.07.06 כתב אישום בגין גרימת מוות ברשלנות. מה שהכריע את הכף, למרבה הצער, הוא לחצם של עורכי דין על רות דוד ועל התובע בתיק, עו"ד אלי שוורץ. וכך, במקום להאשימו בהריגה, הם הסתפקו בהגשת כתב אישום שאיפשר לקלגסבלד להיחלץ בעור שיניו. כתב האישום המקורי שייחס לו, בין היתר, "נהיגה ברשלנות פושעת...", הוקל, לאחר שיחות שנערכו עם רות דוד ואלי שוורץ, ל-"נהיגה ברשלנות". כתב האישום כלל פרט מהותי, בעייתי לא פחות, לפיו קלגסבלד נהג במהירות 80 קמ"ש. אלא שעוצמת התאונה והפגיעה החמורה בשש מכוניות מעלה חשד, שמא מהירות ההתנגשות הייתה גבוהה בהרבה. כתב האישום גרם למורת רוח במשפחת וקסלר. זו כינסה מסיבת עיתונאים שבה הלינה על כתב האישום המקל שהוגש נגד קלגסבלד. בני המשפחה הכואבים הפנו אצבע מאשימה כלפי הפרקליטות והמשטרה, במיוחד על-כך שהתעלמו מבדיקת דם שהראתה רמת אלכוהול גבוהה בדמו של קלגסבלד - על-אף שבוצעה באיחור של שעות, מה שמחזק את החשד שרמת האלכוהול בדמו של קלגסבלד, שעות קודם לביצוע הבדיקה, הייתה גבוהה בהרבה. משפחת וקסלר דרשה כי כתב האישום יוחמר וקלגסבלד יואשם בעבירה של הריגה. דרישת משפחת וקסלר לא התקבלה. קלגסבלד, שנהנה מיחס מופלג - לא במעט בזכות קשריו עם שופטים בבית המשפט העליון ועם בעלי עיתונים ובכירי אנשי העסקים בישראל, הורשע, בסופו של דבר, על-פי הודאתו, רק בגרימת מוות ברשלנות. גזר הדין שנקבע בבית משפט השלום לתעבורה ל-15 חודשי מאסר (ו-10 שנות שלילת רישיון), הומתק בבית המשפט המחוזי ל-13 חודשי מאסר. קלגסבלד ריצה את עונשו, בניכוי שליש, בתנאים טובים יחסית - כאסיר עבודה, שזכאי ללבוש בגדים משלו (לא בגדי אסיר) ואף לקבל אוכל מהבית. לאחר מכן שב לעולם המשפט והעסקים. מאז ייצג כמה וכמה משועי הארץ מקרב האלפיון העליון במשרד בוטיק שהוא מנהל (במחיר 1,000-700 דולר לשעת עבודה), וגם המשיך לייצג את המדינה בבוררות הענקית מול אירן. בתקופה שלאחר מכן, ולמעשה עד ימים אלה, מוצג קלגסבלד, באופן מופרך ומקומם, כמי ששילם מחיר כבד על תאונה שכיחה. העובדה שהחשבון נותר פתוח - מחמת ההקלות להן זכה, משיקולים שונים, ונוכח זאת שהחקירה שובשה, או למצער לא מוצתה, ומאחר שעסקינן במחיר דמים כפול מזה שאירע בפרשת גל בק ז"ל, מחייבת את פרקליט המדינה, שי ניצן, להורות על חקירה מחודשת בתיק זה. אחרי הכל, נזכור נא: קלגסבלד דרס למוות אם ובנה, בדהירה מטורפת עם ג'יפ אימתני בעיבורה של העיר תל אביב.

חקירה בנושא נדרשת, בשל השאלות שנותרו פתוחות: מדוע לא נלקחה מקלגסבלד, בזמן אמת, בדיקת דם כדי לבחון האם היה נתון בהשפעת אלכוהול; מי סייע ו/או מי גרם או אחראי לשיבוש הליכי החקירה, בזמן אמת; ומדוע לא הוגש נגד קלגסבלד כתב אישום על הריגה, למרות הממצאים החמורים שנמצאו בכל זאת בתיק. שאלות אלה מתחדדות, גם נוכח דבריו של עו"ד אלי שוורץ, בעת המשפט, לשאלה מדוע לא הוגש כתב אישום חמור יותר: "קלגסבלד טען כל העת שאינו זוכר דבר מהאירוע ולכן היה קושי רב לגבש את האישום בסעיף ההריגה". שוורץ ניסה להרחיק עדות, אך בפועל נתן גושפנקא לחשדות החמורים שהופנו מצד משפחת וקסלר, בדבר ההתנהלות הפושעת של המשטרה והפרקליטות, בתיק זה.