משבר התעסוקה בדרום הארץ

אבטלה זה כואב, ומאוד תרשה לי לפתוח במילים שכתב לי תושב הדרום לפני חודש. אקדמאי שלא מוצא עבודה כבר מעל לשנה: אבטלה היא כאב. אדם מובטל הוא אדם סובל. בריאותו הנפשית מתדרדרת לאורך תקופה אתה צודק. קיים משבר תעסוקה חריף בדרום. מספר המתווספים בכל שנה אל שוק העבודה בדרום מוערך באלפים. משוחררי צבא, בוגרי אוניברסיטאות ומפוטרים ממקומות כושלים. אומנם יש בכל ישוב אגף רווחה הפועל בכדי לסייע ככל האפשר למשפחות שמפרנסיהן פוטרו. אבל יכולתה של הרשות המקומית לתת מענה במקרים רבים אלו היא מוגבלת. מדובר בבעיה קשה ומורכבת שפתרונה יהווה את אחד המבחנים להצלחת הממשלה, לא פחות מבעיות הרות גורל אחרות מולן המדינה מתמודדת. אבל אתה מדבר עם ראש הממשלה באופן שוטף וגם עם שר הפנים סילבן שלום שגדל בדרום ונחשב ככזה הפועל ימים ולילות למען תושבי הדרום. על מה בדיוק אתה מדסקס איתם ואילו עצות אתה נותן להם אני אמרתי לראש הממשלה. הדרום הוא מקום ראוי לגידול ילדים. מערכות חינוך איכותיות הן רק אחת הסיבות. אבל הכול יכול להתמוסס במידה ומשבר התעסוקה יחריף. וברגע שכך יקרה המשבר יתפשט גם לחלקי ארץ נוספים. האחריות של הממשלה היא במתן פתרונות. משום כך ממשלת ישראל התחייבה לפעול בכדי שיוקמו מוקדי תעסוקה בדרום. מפעלי היי-טק ומפעלי לו-טק, מוסדות פיננסים, תעשיות קלות וכבדות. יש דרכים רבות להשיג את המטרה: הגדלת מענקים, שינוי מיסוי, הקלות רגולציה, הקצאת קרקעות, שיפור דרכי תחבורה. ודברים נעשים. במלוא המרץ. הקואליציה, הממשלה ומשרדי הממשלה צריכים לתת את הפתרונות.אבל אנחנו צריכים גם מודעים לכך שאין פתרון קסם ומדובר בתהליך ארוך ומייגע. אני קראתי לאורך השנים את כל הגיגיו הכלכליים של ראש הממשלה. הוא קפיטליסט ובמלוא מובן המילה. משום כך יש כאלו ממפלגתך שטוענים שמעורבות הממשלה במתן מענה לבעיות התעסוקה בדרום צריכה להיות מוגבלת. אנחנו בשנת 2015 ולא ב-1952. כלכלת השוק היא זו שקובעת את דבר המשק ומי שלא רוצה להתיישר לפיה, מוטב לו לעשות חושבים לגבי עתידו. מדובר בפולמוס אידיאולוגי שאפשר לדון בו מבוקר עד ערב. אולם כרגע השאלה היא אחרת. האם מדינה יכולה להרשות לעצמה בשם עקרונות כלכליים להביא לקריסתו של חבל ארץ בו גרים כרבע מתושביה? ממשלת הליכוד לא נטועה על עקרונות שאין בהם הגיון כלכלי. ומשום כך לא תשקיע כספים בתעשיות כושלות רק בשם שמירה על מקומות תעסוקה. הממשלה גם לא תשקיע משאבים במקומות בהן ההיגיון הכלכלי אומר ההפך. אבל כשם שאמרתי מקודם, הממשלה תפעל בכל הכוח לפתרון בעיית המצוקה בדרום. אז היכן הכשל? הביקורת העיקרית הקיימת כלפי ממשלת הליכוד, שכידוע לך, שולטת כאן בצורה כזו או אחרת כמה עשרות שנים היא, שהיא לא השכילה להבין אתהשינויים שעברה הכלכלה העולמית לאורך השנים. היא לא פעלה בכדי להתאים את עצמהלתמורות שהביאו לכך שאין עוד מקום למפעלים תעשייתיים מסורתיים במדינה כמו ישראל וישלפעול לעידוד תעסוקה מסוג אחר בפריפריה. אני לא מסכים. ממשלת הליכוד זיהתה כבר לשנים שנים את הצורך בהכשרת תושבי הפריפריות לשינויים בשוק התעסוקה. המטרה היא כמובן להביא לכך שכל מפעלהיי-טק שיחליט להעתיק את מיקומו לפריפריה,לא יתקשה למצוא כוח עבודה איכותי. למנוע מצב שלצורך הפעלת קווי הייצור הוא יצטרך לנייד מאות עובדים בכל יוםמהמרכז לפריפריה. אני כיהנתי עד לפני חצי שנה כסגן ראש העיר קריית גת. הבט איך העיר פורחת. פארק התעשיה בקריית גת שינה את פני העיר מקצה לקצה. לפני עשור התמודדנו עם סגירת מפעלי הטקסטיל. כיום הפארק פעיל ומפרנס אלפי משפחות, מפעלים כמו אינטל ואינדיגו מצד מפעלים מסורתיים כגון סוגת. על שם מי רשומה ההצלחה הזו? לא על שמה של מפלגת העבודה. תהיה בטוח. בהחלט האופוזיציה תוקפת אתכם בנושא מבוקר עד ערב. עם כל הכבוד לאופוזיציה. מוטב לה לא להשמיע את קולה בנושא. מלבד להביע ביקורת, שזה דבר חשוב בפני עצמו, אין בידה פתרונות. הרי לא מדובר כאן בסיטואציה בה לאופוזיציה יש פתרון קסם למצוקת התעסוקה בדרום ואילו ראש הממשלה מסיבות לא ענייניות מסרב לקבלו. מדובר כאן בתהליך סזיפי וארוך, שיהיו לו עליות וירידות. אני לא צריך לקבל הטפות מוסר מהאופוזיציה. לא היא זו שבנתה תשתית תחבורתית שמחברת בין המרכז לדרום, לא היא זו שפתרה את משבר כי"ל ולא היא זו שהצליחה לאחר שנים להעביר את בסיסי צה"ל לנגב. אז אם כבר מדברים על מעבר בסיסי צה"ל לנגב. אנשים במרכז מניחים שמדובר במהלך שיוביל לפריחה תעסוקתית וכלכלית בכל דרום הארץ. אם כך, על מה קמה צעקת תושבי הדרום. מעבר בסיסי צה"ל לדרום הוא אכן מהלך מבורך שיסייע רבות לפריחת הדרום אולם עלייך לתת את הדעת למספר נקודות: מדובר במעבר שהשלמתו תיקח שנים רבות בעוד הדרום נדרש לפתרונות כבר עכשיו. בסיס צבאי הוא לא מפעל הייטק. הוא אכן נדרש לאנשי קבע ואזרחים עובדי צה"ל להפעילו אולם בהגדרתו הוא לא מפעל המיועד לקלוט עובדים. מעבר הבסיסים יביא לנגב אלפי אנשי קבע. בני ובנות זוגם יבקשו לעצמם פרנסה באזור הדרום, כך שבעיית התעסוקה עלולה להחמיר במידה ולא יינתן לכך פתרון. האם משבר כי"ל יחזור על עצמו? אתה היית אחד מהגורמים הפעילים במשבר כי"ל. משבר בו הסתמן סכסוך כבד בין תושבי הדרום להנהלת כי"ל. ואני שואל, תנאי הזיכיון, תמלוגים, הטבות, מיסוי, הסכם קציר המלח. בכל המאבקים שנוהלו במטרה לשמור על זכויות המדינה, תושבי הדרום היו שם למען הבעלים. תושבי הדרום הפעילו לחצים כבדים על חברי כנסת ושרים למען האינטרסים של ההנהלה. וכיום באים תושבי הדרום ומבקשים מכולנו מזור. אכן, אבל בבסיס העיקרון עמדה תמיד המחשבה על 5,000 משפחות המתפרנסות באופן ישיר מעבודה בחברה ועוד מספר דומה של משפחות המתפרנסות מפעילות החברה באופן עקיף. כשאני נדרש לתת מענה למאבק בנושא גובה התמלוגים, אני נדרש לחשוב גם על פרנסתם. התקבולים שכי"ל מעבירה מדי שנה למדינה עומדים על מעל 1.5 מיליארד ש"ח לשנה וצפויים לגדול בשנים הקרובות בעקבות שינויי רגולציה. אבל אם מחר יקום ח"כ ויפעל לכך שסך המיסים שמשלמת החברה יגדל בצורה כזו שתביא להרעה משמעותית במצבה הכלכלי. האם מישהו באמת מצפה ממני לתמוך במהלך זה. ואני רוצה לשאול. כי"ל היא חברת בת של החברה לישראל (הנשלטת על-ידי משפחת עופר). מניותיה נסחרות בבורסות בארץ ובחו"ל. עשרות אנליסטים מסקרים כל העת את פעילותה . בתי השקעות מקבלים החלטות בדבר השקעה בחברה בהתבסס על סקירות אנליסטים אלו. ועכשיו באים תושבי הדרום לומר שהחברה לא יכולה לסגור פעילות מפסידה. מדיניות כזו עלולה להעיב על היכולת לשרוד בשווקים בינלאומיים. מוסכם על כולם שברגע שמאותרת פעילות לא רווחית, צריכה להתבצע בדיקה. בדיקה שמטרתה לאתר את מוקד הכשל ולתת המלצות לייעול תהליכי העבודה ושיפור הרווחיות. אבל אם בעבר פיטורי עובדים היה הפתרון האחרון במתן פתרון לפעילות מפסידה, הרי שכיום נדמה שפתרון זה הפך לברירת מחדל. מלבד ערכים כלכליים מתקדמים החשובים לקיומה של מדינה מתוקנת, יש גם ערכים אחרים. ולדידם של אלו, תאגיד שבעליו הרוויחו לאורך השנים סכומי עתק ממשאבי טבע בבעלות המדינה, מחויב לשמר מציאות שבסופה המדינה לא תמצא את עצמה בלי משאב טבע מחד ובלי יכולת לפרנס את תושביה מאידך. ירושלים, שדולות רבות לה... אז אם כבר מדברים על קפיטליזם וסוציאליים הרי לאחרונה מונית לעמוד בראש שדולה לצדק חלוקתי. שדולה בה חברים חברי כנסת מהמחנה הציוני, מר"צ ואפילו המפלגה הערבית המאוחדת. מדובר בשדולה המקדמת יוזמות שמרוחקת מהמושג קפיטליזם מרחק שנות אור. אין שום פסול בשיתוף פעולה עם חברי אופוזיציה, בנושאים בהם דעותינו זהות. בדומה לרשויות מקומיות יהודיות בפריפריה, גם רשויות ערביות סובלות מקשיים .חשוב להבין צדק חלוקתי זה לא אידיאולוגיה. אני לא דפני ליף או סתיו שפיר. בשבילי זו השקפת עולם מפוכחת שאמורה לדון בהגיון בכל בעיה כלכלית המעיקה על הציבור מתוך מטרה לתת לנושא פתרון . אז בוא נדבר בקצרה על המהלך הראשון של השדולה - תקצוב דיפרנציאלי לרשויות מקומיות, מעורר התנגדות אצל רבים ובהם ראשי ערים מהליכוד, חברי קואליציה, בכירים באוצר והרבה מאוד תושבים במרכז .אז מה עומד מאחורי יוזמה זו. ראשית, על כל חבר ליכוד שמתנגד ליוזמה, ישנם חמישה תומכים. אבל זו לא הנקודה. אנחנו חיים במדינה יהודית, וחשוב שנקיים את ערכיה. יוזמה זו, באה לפצות עלאי שוויוןחמור במשאבים העומדים לרשותן שלהרשויות המקומיותבישראל, רובן בפריפרייה, הגאוגרפית והחברתית. היוזמה באה לעשות זאת באמצעות שינוי המשאבים הניתנים למדינהעל ידיהרשויותכך שככל שהרמה הכלכלית של הישוב נמוכה יותר והוצאותיה על חינוך ורווחה גדולות יותר, יוקצו לה משאבים גדולים יותר על-ידי המדינה.אבל זה כבר נושא לדיון אחר.