מי שהיה בהרי הגליל והגולן מכיר את המחזה של עדת עורבים, נשרים, עיטים או נצים, החגים במעגל בנקודה קבועה בשמים במשך שעות ארוכות. הסיבה לכך ידועה: מתחת למעגל שוכבת פרה או חיה אחרת, ותנועותיה מעידות על התקרבותה לרגע שהמוות ישתק את גופה. העופות עוקבים אחר סימני החיים, וככל שאלה נחלשים, מנמיכים הללו את גובה מעופם. ברגע שזו תחדל מתנועותיה, הם יפשטו עליה כדי לנקר אל תוך בשרה במקוריהם המשוננים. כל עוד העופות באוויר הם חגים זה מאחורי זה, וכל אחד שומר על מרחק בטוח מהאחר. אך כשיעוטו על הפגר, הם יתחילו לריב זה עם זה על החלקים האטרקטיביים, ובמיוחד אם תיאבונם הקולקטיבי גדול מגופה של החיה.
המצב בסוריה בימים אלה דומה להפליא לתמונה מורטו-פסטורלית זו: המדינה נמצאת במצב גסיסה, ולהקה שלמה של עופות כבר החלה לנקר בה כדי לאכול את מה שאפשר, תוך שהם מתקוטטים זה עם זה על חלקיה.
עוף הטרף הראשון הוא המיעוט הכורדי החי בצפון סוריה, שהשתחרר משליטת המדינה לאורך שנת 2012, והקים לעצמו ממשל עצמי המסתמך על כוח צבאי עצמאי קטן שקיבל נשק, תחמושת ואימונים מהאחים בכוחות הפש-מרגה - צבאה של כורדיסטן העירקית. הם מודעים לכך שטורקיה רואה בעין רעה הקמת חבל כורדי אוטונומי. זוהי הסיבה שדובריהם אמרו שוב ושוב במשך ארבע השנים האחרונות כי אין הם מנסים להיפרד מסוריה וכי כל שהם דורשים הוא הכרה של המדינה בצרכיהם, תרבותם ולשונם.
אלא שככל שעובר הזמן מבינים הכורדים שמדינת סוריה הופכת לנחלת העבר, והמציאות המתפתחת בסוריה - ובעיקר מאז ש"מדינת האיסלאם" החלה להשתלט על מזרח המדינה - כפתה על הכורדים מצב שבו הם אחראים לגורלם, כלומר עליהם להקים ישות שתגן עליהם, הן מ"מדינת האיסלאם" מדרום והן מהטורקים מצפון. ישות כזו מכנים "מדינה", גם אם אינה מוכרזת, כמו זו הקיימת בצפון עירק, והדבר מוציא את הטורקים מדעתם.
עוף הטרף השני הוא שורה ארוכה של מיליציות סוריות, חלקן בעלות אופי איסלאמי-ג'יהאדיסטי (הבולטת: ג'בהת אלנוסרה) וחלקן בעלות אופי לאומי (בעיקר הצבא הסורי החופשי) או מקומי. מיליציות אלה החלו לפעול בשכונות העוני של דרעא, דמשק, חומס, חמאה וחלב, וזכו לסיוע נדיב ממדינות המפרץ ובראשן קטר. בהמשך, במשך שנת, 2013 הן השתלטו על מעברי הגבול עם טורקיה ועירק ואיפשרו לג'יהאדיסטים לעבור לסוריה ללא מגבלה. כיום הם שולטים על שטחים נרחבים בצפון המדינה, באזור חלב-אדליב, ומתקדמים מערבה אל אזור החוף המיושב בעלאווים, תוך שהם מכריזים על כוונתם לחסל פיזית את המיעוט הכופר, המונה כ-2 מיליון בני אדם. גם בדרום, מול הגולן, הם שולטים על שטח נרחב, ומאיימים מכיוון זה על דמשק.
פתיחת הגבולות לג'יהאדיסטים זירזה את התדרדרות שלטונו של אסד, אך גם זרעה את זרעי הפורענות הבאה, שכן זרימת הג'יהאדיסטים הזרים לתוך המדינה איפשרה להם לחבור אל
"מדינת האיסלאם" - עוף הטרף השלישי - כשזו פלשה לסוריה באמצע 2014. מדינה זו, שנוסדה בעירק ב-2004 כסניף של אל-קאעידה אחרי פלישת הקואליציה המערבית והפלת
סדאם חוסיין, הלכה והקצינה הן בפן האידיאולוגי-איסלאמיסטי והן בפן המבצעי-ג'יהאדיסטי. היא השליטה את השריעה האיסלאמית בגרסתה המחמירה ביותר על השטחים שכבשה בעירק וסוריה והכניסה לאופנה את שחיטת הכופרים אל מול המצלמות.
כיום שולטת "מדינת האיסלאם" על כ-60 אחוז (!) משטחה של סוריה, בעיקר במזרח המדינה ומרכזה, שהוא אזור מדברי דליל אוכלוסין, ומאיימת להתפשט מערבה ולהשתלט על דמשק, חומס, חמאה וחלב, תוך שהיא נלחמת הן בכורדים, לדוגמה בערים קובאני וחסכה, והן בג'בהת אלנוסרה. יש לזכור שג'בהת אלנוסרה הייתה במשך שבועיים, ביוני 2014, חלק מ"מדינת האיסלאם", אך עזבה אותה בשל חילוקי דעות הקשורים ליחס ללא מוסלמים. יש אפשרות ש"מדינת האיסלאם" "תשכנע" בשיטותיה הידועות את ג'בהת אלנוסרה להצטרף אליה, במיוחד נוכח המכנה המשותף הרחב מאוד בין שני הארגונים.
טורקיה, עוף הטרף הרביעי, השקיעה מאמץ רב להפיל את אסד ושלטונו הנתון בידי קבוצה כופרת, העלאווים, ובגלל רצח ההמונים המוסלמים הסונים שהתנגדו לשלטון אביו מאז שהשתלט על המדינה בשלהי 1970.
ארדואן השתולל מזעם כשבשאר החל ללכת בדרכי אביו וטבח במפגינים החל ממארס 2011. זוהי הסיבה שטורקיה סייעה במשך ארבע השנים האחרונות לכל מתנגדי אסד. אלא שלהפתעתה, נופלת סוריה קורבן לשני גורמים שטורקיה אינה מעוניינת בהם על גבולה: הכורדים ו"מדינת האיסלאם". לכן נכנסה טורקיה בימים האחרונים לפעילות נמרצת, הן צבאית בשטח והן דיפלומטית-מדינית, כדי ליצור בתוך סוריה, לאורך הגבול עם טורקיה, "רצועת ביטחון". כלפי חוץ אמורה רצועה זו להגן על חיי הסורים הנמלטים מהקרבות, במקום שיעברו לטורקיה ויצטרפו לכמעט שני מיליון פליטים סורים הנמצאים בה. אך כוונתה האמיתית של טורקיה היא להשתלט על חלק מסוריה כדי למנוע מהכורדים להקים ישות כורדית על גבולה הדרומי.
עוף הטרף החמישי הוא חיזבאללה. ארגון שיעי זה רואה בעיניים כלות איך סוריה נופלת טרף לעופות סוניים וחושש מאוד, כי הם לא יעצרו בגבול שאינם מכירים בו וימשיכו את דרכם מערבה כדי לערוף את ראשיהם של השיעים הלבנוניים. חיזבאללה כבר השתלט על אזורים בסוריה המשיקים לגבול לבנון במרחבי הערים ערסאל, הרמל, קוציר וחומס, כדי לעצור את טורי הג'יהאדיסטים עוד בהיותם בסוריה, לפני הגיעם לבקעת הלבנון, מקום מגוריהם של שיעים רבים, בסביבות העיר בעלבכּ.
עוף הטרף השישי הוא הדרוזים בדרום סוריה. לאחר ששנים רבות היו חלק מהשלטון, הם מתעוררים בימים אלה לראות את התמוטטותו ואת יחידות צבא שחנו בדרום סוריה מסתלקות כדי להגן על חלקים רגישים וחשובים יותר לשלטון, כמו הבירה דמשק וחבל העלאווים בחוף, ומותירות את הדרוזים לגורלם המר מסכיני האיסלאמיסטים. יותר ויותר מבינים הדרוזים שרק ישות מדינית שהיא עצמאית, חמושה, נחושה ומאומנת לקרב תצליח להגן עליהם, הן בהר הדרוזים והן במובלעת ח'דר בחרמון. ישראל וירדן נמצאות ברקע כדי לסייע לדרוזים ככל יכולתן.
עוף הטרף השביעי הוא האירנים. בסוריה נמצאים אלפי לוחמים של "כוח קודס" השייך למשמרות המהפכה האירניים, ובשתי חזיתות - אדליב והרי קלמון - האירנים הם מי שמנהלים את המלחמה ונותנים את הפקודות ליחידות הצבא הסורי וחיזבאללה. הגנרל קאסם סולימאני, מפקד "כוח קודס", נמצא בשטח, והוא מפעיל את הניסיון הקרבי העשיר שצבר במלחמת אירן-עירק בשנות ה-80 של המאה הקודמת ובסיוע שהגיש למיליציות השיעיות בעירק במלחמתן נגד כוחות הקואליציה בראשות ארה"ב החל מ-2003. למרות שעל ידיו מרוח דם אמריקני רב, הוא מתואם היטב עם ארה"ב הרואה באירנים בסוריה את התקווה שמישהו יפעל ברצינות נגד "מדינת האיסלאם". זה גם חלק מההסבר ללהיטות שהייתה לאמריקנים להגיע עם אירן לעסקה גרעינית.
יש ידיעות שהאירנים החלו להעביר משפחות מאירן לחבל העלאווים, אולם יש לקבל ידיעות אלה בערבון מוגבל. עם זאת, אין לשכוח שבסוריה יש אתרים מקודשים לאיסלאם השיעי, ובטענה של "שמירה על המקומות הקדושים", יכולה אירן להשתלט על חלקים מסוריה.
עוף הטרף השמיני הוא הרוסים. אלה עושים כל שביכולתם לסייע לאסד, בעיקר בנשק רב שהם מזרימים דרך נמל טרטוס אל כוחותיו המדולדלים. רוסיה לא תראה פרוטה אחת מכל ההשקעה שלה בסוריה, והיא עלולה לאבד את נמלי הים האחרונים שיש לה בים התיכון. יש אפשרות שרוסיה תשתלט, "זמנית" כמובן, על טרטוס ולטקיה "כדי לשמור על האוכלוסייה", כלומר על האינטרסים שלה בערי נמל אלה.
כך נופלת סוריה טרף לעופות דורסים לא מעטים. בימים אלה מינה הממשל האמריקני שליח חדש לסוריה, מייקל רטני - דיפלומט משופשף, דובר ערבית, שמילא תפקידים רבים במזרח התיכון, כולל קונסול כללי בירושלים. משימתו החשובה ביותר תהיה לעשות סדר בין עופות הטרף, כדי לוודא שגם לנשר האמריקני יישאר משהו מהפגר הסורי.
