קשה לדמיין כוח חזק שיפריד בינינו ובין הטלפון החכם שלנו. ככל שהתקדמו והשתכללו הפונקציות שהטלפון הנייד שלנו מסוגל לבצע, קטן הסיכוי שנניח אותו בצד.
העובדה הפשוטה היא שרובנו זקוק לזמינות מרבית וגישה לאינטרנט כמעט בכל זמן נתון. לרבים מאתנו שגרת יום הכוללת נהיגה, ולעתים אנו נמצאים ברכבנו זמן רב ולא מבוטל, אם בגלל מרחק נסיעה רב ואם בגלל פקקים בלתי נגמרים.
בזמן זה אנו מוגבלים עד מאוד באופן שבו אנו יכולים להשתמש בנייד שלנו. למעשה אסור להשתמש בו כלל. הסכנה ברורה: הסטת המבט מהדרך ואיבוד הריכוז עלולים להביא את הנוסע/ים ברכב לכדי תאונה שעלולה, לא עלינו, להיות קטלנית. הסיכון שאנו נוטלים לא חל רק עלינו ועל השותפים לרכב, אלא גם על נהגים אחרים בדרך.
עונש וקנס החוק היבש קובע כי מותר להסיר יד מההגה רק במקרה שאנו נדרשים לבצע פעולה הקשורה לנהיגה עצמה (איתות, לדוגמה). שליחת מסרון טקסט או דיבור בנייד היא לא פעולה הקשורה בנהיגה ואי לכך מהווה עבירה על חוקי התנועה.
כמו-כן ישנן פסיקות הקובעות כי שימוש בנייד כשהרכב עומד (רמזור) אינה מהווה עבירה, בעוד שהיו מקרים בהם השופט החמיר עם הנאשמים וקבע כי כל שימוש בנייד בעת נהיגה, גם בעת שהרכב עומד ולא נוסע, היא עבירה שדינה עונש וקנס.
באופן גורף חל איסור להחזיק את הטלפון הנייד ואפילו להשתמש בדיבורית הפנימית המובנית בו תוך כדי נהיגה. אם תיתפסו על-ידי שוטר חרוץ וקפדן, אתם עלולים לקבל קנס ורישום עבירה. על-פי הנחיות משטרת ישראל, טלפון סלולרי חייב להימצא בתוך מתקן קבוע ברכב, וכל שימוש בו בדרך אחרת - ללא המתקן - מהווה עבירה שלצידה קנס של 1000 שקל ואובדן ארבע נקודות רישוי.
איך בכל זאת נמנעים מהקנס ומהעבירה המיותרת? הדרך היחידה בה החוק מאפשר בכל זאת להשתמש בנייד במהלך נהיגה, היא על-ידי שימוש באביזרים נלווים לטלפונים סלולריים. דיבורית ייעודית וקבועה לשימוש ברכב, למשל, תאפשר לכם להשתמש בנייד בעת נסיעה ולא תגרור קנס או עבירה.
ישנן דיבוריות המתחברות למערכת הרמקולים ברכב, או שאפשר להשתמש ברמקול המוגבר שקיים כיום בכל נייד. הכי חשוב לקבע את הטלפון ולא לאחוז בו ביד. את הידיים שמרו על ההגה וכך תוכלו להבטיח ריכוז מרבי בעת נהיגה.
