הלוואות חברתיות הופכות ליותר ויותר פופולריות בשנתיים האחרונות. מדובר בסוגים שונים של הלוואות כשהרעיון הבסיסי שלהם הוא שלא מקבלים הלוואה מהבנק אלא מ"חברים". ל"חברים" שיש כסף פנוי מציעים את המודל הבא - במקום להפקיד בבנק ולקבל תשואה אפסית, תשקיעו במסגרת אתר או פעילות קבוצתית, בהלוואות לאנשים ספציפיים (שאותם במקרים רבים אתם יכולים לבדוק - היסטוריה ועוד) ותקבלו תשואה טובה יותר משמעותית. כן, במקום לשים את הכסף בבנק ולא לקבל כלום (כמעט כלום), תגוונו/ תפזרו על פני כמה הלוואות ותזכו לתשואה גבוה.
ומהצד השני, ללווים הכדאיות ברורה - הם לא בהכרח יכולים לקבל כסף מהמערכת הבנקאית, גם לא מהמערכת החוץ בנקאית (כרטיסי אשראי ועוד). אז הם פונים ל"חברים". הם ישלמו ריבית לא נמוכה, אבל מדובר בתקופה קצרה (לרוב) והם מוכנים לשלם את המחיר. מעבר לזה, במקרים רבים, הריבית אפילו טובה מהריבית בבנקים או אצל הגורמים החוץ בנקאיים. אגב, לא כל אחד יכול, הסינון אמור להיות קפדני, והבדיקות הכלכליות אמיתיות ועמוקות, אי-אאפשר לקחת כסף ולעבוד על כל העולם - הלוואות צריך להחזיר. ואם לא מחזירים נדבק כתם על הלווה שממנו הוא יתקשה להשתחרר.
בשורה התחתונה - התנאים עשויים להיות אטרקטיביים גם ללווה וגם למלווה, והנה מדריך ההלוואות החברתיות בהרחבה:
השם "הלוואות חברתיות", או "הלוואות להמונים" יכול להטעות; לא מדובר בהלוואות "סוציאליות", כלומר לנזקקים, למרות שחלק מאותן חברות המפעילות את אתרי ההלוואות החברתיות טוענות, שהן באות לסייע למי שאין לו כוח מיקוח מול הבנק. המצב הוא הפוך בדרך כלל; מדובר בהלוואות בין אנשים (לתחום החלו להיכנס גם גופים מוסדיים) - לווים ומלווים - תחת מסגרת עסקית מאורגנת, כשכל הפעילות נעשית באינטרנט דרך אתר החברה/הארגון. באתר החברה של "הלוואות חברתיות" מובטח למלווה רווח סולידי ובטוח, ולכן סינון הלווים הוא קפדני במיוחד, ומותיר מבקשים רבים מסורבים ומאוכזבים. אתרים אלה מתגאים בכך, שהלווים אצלם הם בעלי נתונים גבוהים.
מדובר במנגנון הלוואות חוץ בנקאי חדש יחסית, שבארץ הוא פועל פחות משנה, אך הוא אחד הטרנדים החמים בעולם הפיננסים הבינלאומי ובעיקר בארצות הברית ובריטניה. אחד האתרים המובילים בתחום Lending Club אף הונפק באחרונה בוול סטריט לאחר שחילק כבר יותר מ-5מיליארד דולר בהלוואות. האתר הראשון בתחום נולד בבריטניה בשנת 2005 תחת השם "Zopa" וחולש על כ-4% משוק ההלוואות החוץ בנקאיות במדינה. בארץ פועלות בתחום מספר חברות מצומצם ביותר, שהוקמו בידי קרנות השקעות ומשקיעים פרטיים, כשהראשונה שהחלה בפעילות בו היא "בלנדר", ואחריה קמו ELOAN, טאריה, אינקרדיטה, אך ההערכה היא שהתחום ילך ויגדל מהר מאוד גם בישראל.
איך זה עובד? מדובר בסוג של זירת מסחר, בעתם; המעוניין בהלוואה נכנס לאתר החברה בו הוא מודרך צעד אחר צעד כיצד לבקש את ההלוואה לה הוא זקוק. האתר מציע טווח ריביות ומספר תשלומים; ככל שריבית בה יבחר הלווה תהיה גבוהה יותר ומספר התשלומים נמוך יותר, סיכוייו לאישור ההלוואה גדולים יותר, וכך גם מהירות ההיענות לבקשתו. לרוב, פעילות האתרים מבוססת על אלגוריתמים טכנולוגים מתוחכמים המחשבים במהירות את הסיכון הגלום בכל הלוואה לאור נתוני הלווה; לפעמים נוספת בדיקה אישית של מסמכים ומפגש עם הלווה. לאחר שנתוניו הכלכליים של הלווה נבדקים וההלוואה מאושרת, עולה הבקשה לאתר וממתינה להצעות המימון של המשקיעים. עם אישור בקשת ההלוואה
היא מתפרסמת באתר ו"מפורקת" לחתיכות קטנות. כל מלווה יכול לקחת נתח מההלוואה, ובסוף התהליך, ההלוואה ממומנת במלואה על-ידי ציבור המלווים.
לציבור הלווים כדאי להתייעץ עם מי שלקח הלוואה בצורה זו ולהשוות בין החברות השונות.
מהצד השני נמצאים המשקיעים, חלקם אזרחים מן השורה וחלקם אנשי עסקים משופעי כסף, המעוניינים להלוות מכספם לטובת רווח סולידי ובטוח. הם נרשמים באתר החברה כמלווים ומציעים את הסכומים שהם מעוניינים להקצות לכל הלוואה. ההלוואה ניתנת בדרך כלל מכמה משקיעים במקביל. כלומר, אם הלווה מעוניין בהלוואה בסכום של 50 אלף שקל, ובחברה רשומים מלווים שמוכנים להקצות לכל הלוואה אלפי שקלים בודדים בלבד, ניתן לגייס את סכום ההלוואה מכמה מלווים על-ידי יצירת "קופה משותפת" לטובת ההלוואה. המשקיע מצדו יכול לבחור את אופי ההלוואות בהן הוא מעוניין להשקיע על-פי קריטריונים המוצגים באתר כמו - סיבת ההלוואה, כמה כסף כבר נכנס להלוואה ממשקיעים אחרים, גובה הריבית וכד'. המשקיע יכול לפזר את כספו בין מספר הלוואות שונות ולהקטין את הסיכון שלו בהתאם.
האתר/החברה עצמם מרוויחים מעמלות הנגבות בגין הלוואה גם מהלווה וגם מהמלווה.
יתרונות ללווה - מדובר באפשרות בטוחה נוספת לנטילת הלוואה מחוץ למוסדות הבנקים וחברות האשראי. זירת הפעילות היא אוטומטית ופשוטה לתפעול. ניתן לקבל הלוואה מהירה של עשרות אלפי שקלים דרך המחשב או הסלולרי ללא צורך להגיע לבנק ולעמוד בתור, לחסוך זמן, עלויות הנספחות להלוואה בגין מורכבות המערכת הבנקאית ופערי תיווך בסוגי הלווות אחרות; ההלוואה שהיא חוץ בנקאית מונעת עומס נוסף על האשראי האישי בבנק ובשורה התחתונה - ליהנות מריבית נמוכה מזו של הבנקים וחברות האשראי; הריבית ההתחלתית עומדת על כ-3.5% בממוצע לעומת כ-8%-11%בבנקים ובחברות האשראי. הלווה נהנה גם מהבטחה לשמור על פרטיותו, והוא יכול לפרוע את ההלוואה בפירעון מוקדם ללא קנסות.
למלווה - שקט נפשי יחסי הנובע מאחריות הפלטפורמה האינטרנטית לדרג ולסנן את הלווים; זירה אוטומטית ופשוטה להפעלה המאפשרת גם מעקב אחר על ההלוואות בהן הוא מעורב; המלווה נהנה מאנונימיות, כשפרטיו שמורים במערכת בלבד; הוא מקבל ריבית גבוהה הרבה יותר מזו שהוא יכול לקבל בפיקדונות, בתוכניות חיסכון או באג"חים, וזאת על סכומים נמוכים יחסית (ברוב החברות להלוואות חברתיות מוצעת למלווה ריבית שנתית של יותר מ-6%), ומסיכון נמוך עקב פיזור כספו בין מספר לווים.
חסרונות ללווה - סינון קפדני המותיר הרבה מהמבקשים מחוץ לפלטפורמה; זמן הטיפול בבקשה הוא ארוך יחסית - עד 30 יום. החברה גובה עמלה עד 3% מסכום ההלוואה.
למלווה - בבורסה אפשר לקבל יותר (אבל הסיכון גבוה יותר); ההחזר הוא חדשי; עמלה של חצי אחוז מסכום ההשקעה; פעילות זו אינה כפופה עדיין לפיקוח של המפקח על הבנקים, ולכן אין ערבות או ביטחון לגבי מקרים של קריסת החברה מסיבות שונות. יש חברות המקימות קרן להבטחת כספם של המשקיעים במקרה שבו לווים אינם עומדים בהחזר החדשי, וכך המלווה ממשיך לקבל את כספו והחברה בעלת האתר מתמודדת מול הלווה באמצעים המקובלים - מכתבים, הוצאה לפועל וכד'.
הלוואות לנזקקים יש גם ארגונים ועמותות המעניקים הלוואות לנזקקים ללא ריבית. יש ביניהם ארגונים המיועדים לסיוע בהלוואות למגזרים מסוימים כמו משפחות ברוכות ילדים במגזר החרדי, עולים חדשים, נפגעי טרור, סטודנטים, נכים ועוד. גם הנזקקים אמורים לעמוד בהחזרי ההלוואה, ולכן גם בארגונים אלו יש תנאים שצריך לעמוד בהם כדי לקבל הלוואה. שני הגופים הבולטים בתחום זה הם:
גמ"ח (גמילות חסדים) - זהו מוסד וותיק שהומצא הרבה לפני שקמו החברות ל"הלוואות חברתיות". גם הוא מתבסס על כך, שמצד אחד אנשים מפקידים בו כסף ומהצד השני נזקקים לוקחים מהגמ"ח הלוואות. המלווה לא נהנה מרווח כספי כלשהו למעט סיפוק מקיום מצווה. הגמ"ח מתקיים לרוב מתרומות מחו"ל והוא מתופעל בידי מתנדבים. בארץ קיימים אלפי ארגוני גמ"ח מכל הסוגים (לא רק של כסף). הם נפוצים בעיקר במגזר החרדי, בשל המניע הדתי לקיים מצוות גמילות החסדים. לא קוראים לזה הלוואה אלא השאלה כי מטרת הארגון היא סיוע לנזקקים ללא מטרות רווח, כלומר ללא גביית ריבית, שהיא אסורה על-פי התורה. צריך כמובן להחתים ערבים ולהחזיר את הכסף, וצריך למלא טפסים ולהגיע למנהל הגמ"ח הנמצא בדרך כלל בירושלים; אך הטיפול בלווה הוא אישי ומתחשב, אין ריבית כאמור ופריסת התשלומים נוחה. הבעיה בארגוני הגמ"ח היא שההלוואות יינתנו לאנשים המוכרים לארגון, או שמישהו מהארגון יכול להעיד על אמינותו של הלווה. כלומר, המקורבים לארגון ייהנו מיתרון במקרים אלו.
האגודה הישראלית להלוואות ללא ריבית - האגודה הוקמה בתחילת שנות התשעים במטרה לסייע בעיקר לעולים חדשים. האגודה מעניקה הלוואות לעסקים קטנים, משפחות ברוכות ילדים, חד-הוריות, סטודנטים, נפגעי טרור ועוד. האגודה מקבלת כספים מתורמים בארץ ובעולם ומעניקה הלוואות ללא ריבית. עם זאת, תנאי ההלוואה משתנים בהתאם למבקש, כך שלא כל אחד זכאי לאותם תנאים בדיוק.
גם באגודה זו בוחנים את יכולת ההחזר של הלווה, אם כי האגודה הצהירה בעבר הלא רחוק, שרק כ-10% מקבלים סירוב על בקשתם. אנשים פרטיים יכולים לקבל הלוואה של עד 30 אלף שקל בהתאם לגובה הכנסתם, ועסקים קטנים עד 90 אלף שקל. האגודה לא נותנת הלוואות למוגבלים בבנקים. לאגודה יש אתר אינטרנט בו ניתן לברר מהם הקריטריונים הבסיסיים לקבלת הלוואה, ובאתר ניתן להוריד את טופס הבקשה להלוואה.
