שיקלטו הם ח"כ
עיסאווי פריג' ממרצ מציע שישראל תקלוט מאות אלפי פליטים ממדינות ערב החוות כאוס ואנרכיה.
להלן ארבע הערות להצעה זו:
- ישראל קולטת מאז כינונה מיליוני פליטים יהודיים שקמו מאפר השואה ושגורשו ממדינות ערב, למרות שטחה המצומצם.
- צעד כזה יקומם את הפליטים הפלשתינים שיטענו כי אין סיבה להעדפת הפליטים מארצות ערב על פניהם.
- ישראל היא מדינה יהודית לפי קביעת החלטת האו"ם מ-1947. 26 פעמים מופיע השם "מדינה יהודית" בהחלטה זו. הכנסת מאות אלפי פליטים ממדינות ערב אליה פירושו חיסולה של ישראל כמדינה יהודית.
- מדינות ערב משתרעות על פני שטח שהוא פי-2000 משטחה של מדינת ישראל. מדינות הנפט הערביות גם אינן סובלות ממצוקה פיננסית. למה אפוא שמדינות ערב לא תיתנה מקלט לבני עמן?
טורקיה-ישראל: לא שחור לבן לאחרונה עלו הציפיות לסיום המשבר ביחסי טורקיה-ישראל. מאז תקרית משט המרמרה והריגתם של 9 טורקים שהיו על סיפונה, התקיימו מגעים חשאיים בין שתי המדינות במטרה להביא לסיום המשבר ולהחזיר את היחסים למהלכם התקין.
יש 3 מכשולים בדרך לפתרון המשבר:
- הכבוד. משטרו של טאיפ ארדואן רגיש לכבודה של טורקיה המושפעת מעברה כאימפריה עות'מנית ששלטה במזרח התיכון וצפון אפריקה. נשיא טורקיה מקבל השראה מעברה המפואר של ארצו ושואף להיות סולטן ולהחזיר עטרה ליושנה. לכן, קשה לו לדלג על העלבון הצורב של הרג 9 טורקים. הוא לא הסתפק בהבעת צער מצידה של ישראל, ודרש התנצלות רשמית בנוסף לפיצויים נדיבים.
- ישראל תומכת בהקמתה של מדינה כורדית עצמאית, בעוד שמתיחות שוררת בין אנקרה והכורדים, וזו אף הובילה לאחרונה למתקפות אוויריות של טורקיה על יעדי כורדים.
- משטרו של ארדואן חותר לאמץ את העניין הפלשתיני ומביע תמיכה בחמאס, שישראל מתנגדת לו בתוקף.
אך לעומת מכשולים אלה, יש גורמים המאיצים את התהליך לכיוון של שיפור היחסים ומציאת פתרון של פשרה:
- הסכם הגרעין עם אירן גם אינו לרוחה של טורקיה הרואה באירן יריבה בשל השסע בין הסונים לשיעים. לכן, טורקיה רואה את עצמה בצד ישראל בהתנגדותה להסכם.
- טורקיה וישראל מאוחדות בעמדתן נגד משטרו של בשאר אסד שפותח את שערי סוריה לשליטה אירנית. משמעותה של שליטה זו היא לא רק חיזוק סיכויי-ההישרדות של משטר אסד, אלא גם נוכחות אירנית על גבולה של טורקיה עם סוריה שאורכו 800 ק"מ, בנוסף לגבולה במזרח עם אירן.
- טורקיה חשה את עצמה מבודדת מול העולם הערבי בגלל תמיכתה ב"אחים המוסלמים" ושאיפותיו של ארדואן להגביר את השפעת ארצו במדינות ערב. מאמצי ההתקרבות לישראל מכוונים אפוא להחלץ אותה מן הבדידות.
- למרות המשבר ביחסי שתי המדינות, מאזן הסחר, ובמיוחד עסקות הנשק, אינו מעיד על ירידה. להפך, קיימת עלייה מתמדת במאזן זה. גם חידוש תנועת-התיירות מישראל משקף את מאמצי ההתקרבות, אם כי מספר התיירים הישראלים הוא זניח בהשוואה למיליוני התיירים הפוקדים את אתרי הנופש בטורקיה.
- טורקיה עשירה אומנם במקורות מים, אך ענייה במקורות אנרגיה. לכן היא שואפת לקנות גז מישראל דווקא ולא מעירק או אירן, ביודעה כי ישראל היא מקור בטוח ויציב יותר.
ברור אפוא כי תמונת היחסים בין טורקיה וישראל מורכבת, וגורמים מנוגדים משפיעים על הנסיונות לשפרם. הדעת נותנת כי הגורמים בעד השיפור יכריעו את הכף - לטובת שתי המדינות.
אגודת ידידות מפרצית-ישראלית פתגם ערבי עתיק יומין אומר: "אויב נבון עדיף על ידיד טיפש".
זוהי גם כותרת מאמרו של הסופר הכוויתי עבדאללה אלהדלק, שבו הוא טוען כי האויב האמיתי של מדינות המפרץ הוא אירן ולא ישראל שאותה כינה "מדינה ידידה". אלהדלק מוסיף כי שלטון ההלכה הנהוג באירן הוא משטר פשיסטי, שאם יהיה ברשותו נשק גרעיני, לא יהסס להשתמש בו נגד מדינות המפרץ. זאת, להבדיל מישראל המחזיקה בנשק גרעיני, אך לא חשבה להשתמש בו במלחמותיה עם הערבים. אלהדלק אף קרא למדינות המפרץ לנתק לחלוטין את יחסיהן עם אירן, לכונן ברית ידידות עם ישראל ולחזק את הקשרים עמה במישור המדיני, המסחרי ואף הצבאי.
לדבריו, "מדינת ישראל היא מדינה ידידה שאינה מסכנת אותנו באזור המפרץ הערבי, ואין לנו מה לחשוש מפניה. מי שמאיים עלינו, מבצע פעולות טרור והרס נגדנו ושואף לכבוש אותנו הוא האויב הפרסי היהיר שנציגו הוא המשטר השולט במדינת פרס (אירן) - החממה והסביבה התומכת של הטרור העולמי.
"לכן, אני חוזר על קריאתי להקים אגודת ידידות מפרצית-ישראלית, כצעד ראשון לקראת פיתוח וחיזוק הקשרים המדיניים והדיפלומטיים וקשרי המסחר, החינוך ושיתוף הפעולה הצבאי והאזרחי עם מדינת ישראל הידידה. במקביל להתקרבות בין ישראל למפרץ, יש להתחיל בהדרגה בהתרחקות ובניתוק כל הקשרים עם מדינת פרס ומשטרה הפרסי הפשיסטי. זאת, לאחר שהוכח ללא כל ספק כי הפרסים האירנייים מעורבים בפעולות טרור, הרס ופיצוצים בסעודיה, בחריין, תימן, כווית ואיחוד האמירויות, ולאחר שהוכח כי הם מסיתים ותומכים במורדים החות'ים השיעים בתימן, וכי המיליציות הפרסיות האירניות השיעיות מעורבות בכל מוקדי הטרור ואזורי הסכסוך במפרץ הערבי ובמזרח התיכון, כפי שקורה בעירק, סוריה, לבנון ובעולם כולו".
בשל עמדתו הידידותית של הכותב כלפי ישראל, שיבצו אגודות הסופרים הערבים אל אלהדלק ברשימה השחורה.
תעמולת שנאה ברשתות החברתיות באירן משודר שיר גזעני בשם "ערבים קיש" שפירושה מילת גנאי. השיר משופע בשנאה וגזענות נגד הערבים. בין השאר, אפשר לשמוע בשיר ביטויים אלה:
"הרוג ערבי, לכו לעזאזל, הם נבלות", "רוצחי ילדים ואנסי נשים", "הם מפיצים טרור, הרס וחורבן", ו"לכו לגהינום, כלבים".
קליפ הווידאו של השיר מציג בתחילתו את מפת המפרץ הפרסי, אחריה פני גמל עטופים כפייה אדומה ותמונה של טרוריסט מדאעש לבוש בשחור ולידו ילד בוכה, ותמונה של ערבי המנשק גמל בפיו. ולבסוף - תמונה המפארת את קאסם סוליימני מפקד משמרות המהפכה, ותמונות המשפילות את
מלך סעודיה.
עיתון "אלקודס אלערבי" 25.8.15 מפרסם נתונים אלה עם דברי פרשנות:
"זה מעיד על שאיפות המשטר האירני והתנשאותו כלפי הזולת. זהו ביטוי לפעילות הפרסית בעירק, סוריה, לבנון ותימן".
ירח הדבש בבית סוהר שלטונות ירדן מצאו דרך מקורית להילחם בתופעות הירי בשמחות, ובעיקר - בחתונות. רק לאחרונה נהרגו ילד ואביו ונפצעו 5 אורחים בחתונה.
שר הפנים סלמה חמאד החליט לשים קץ לתופעה הקטלנית: שוטרים בלבוש אזרחי יתייצבו בחתונות ובאירועי שמחות. מי שינסה לירות, ייעצר ויועמד לדין. כמו-כן, תוטל האחריות על בעלי השמחה לדאוג לכך שאורחיהם יגיעו ללא נשק. אם בכל זאת יתבצע ירי, החתן ייעצר מיד ויבלה את ירח הדבש מאחורי סורג ובריח. במסגרת מדיניות חדשה זו כבר נעצרו אב ובנו כשהגיעו לשמחה חמושים ברובים, והם יואשמו בהכנה לרצח.
סיסמה סיסמה ומטרותיה בשבוע שעבר התייחסנו לידיעה כי שלטונות אירן פרסמו צווים למחוק מהקירות ברחובות ומהמסגדים את הסיסמה "מוות לאמריקה". צווים אלו עוררו מחאות מצידם של השמרנים הקיצוניים שטענו כי ההוראה תפגע בגיוס מתנדבים למשמרות המהפכה.
למרות זאת החלו השלטונות באכיפת הצווים. הדעת נותנת כי השלטונות באירן מעוניינים במימוש הסכם הגרעין בין אירן ובין המעצמות, ולכן הם מציגים הוכחות לתמיכתם בהסכם.
עם זאת, בו-בזמן נשמעות סיסמאות "אמריקה היא השטן הגדול".
כיצד אפוא ניתן להסביר את הניגוד?
אין חדש בכך שהמשטר נוקט מדיניות והיפוכה: מוחק את הסיסמה "מוות לאמריקה", ובאותו זמן חוזר על הסיסמה "אמריקה היא השטן הגדול". הסיסמה הראשונה מטרתה לרצות את ארה"ב, ואילו השנייה כוונת לרצות את הקיצונים...
