מומחים לביטחון, מודיעין, משטרה, מחקר ולוחמה בטרור מהעולם ומישראל נפגשו השבוע לארבעה ימי דיונים וסדנאות במסגרת הכנס הבינלאומי ה-15 של המכון למדיניות נגד טרור. הם בחנו את האיומים והציגו את התפיסות המנחות כיום את המדינות בעימותים עם ארגוני הטרור מחמאס ועד דאעש. ח"כ
יעקב פרי ("יש עתיד"), חבר בוועדת השרים לענייני חקיקה ומשקיף בקבינט המדיני ביטחוני, בחר להתייחס בכנס דווקא לטרור היהודי, שלדעתו יש בכוחו לערער בטווח הארוך את המערכת הפנימית הישראלית. עבור המערכת המסכלת, תופעות הטרור היהודי אינן חדשות. מאז הפיגוע בראשי הערים הערביים ביהודה ושומרון ביוני 1980 ועד היום, נשמעים קולות והערכות בציבור ובתקשורת שהדרג המדיני המנחה את שירות הביטחון הכללי אינו פועל בצורה מספקת או נחושה לחשיפת מבצעי הפיגועים בשל לחצים פוליטיים.
ח"כ פרי תובע חד-משמעית להסיר הערכות אלו, שכן אותם מפגעים הבאים מקרב הציבור היהודי גורמים נזק לציבור שאיתו הם מזוהים, לא פחות מאשר למדינה, לתדמיתה הבינלאומית ולמערכת היחסים הפנימית בישראל. לדבריו, יש לומר, ובקול רם, שאסור לקשור בין הקבוצות הללו לבין ההתיישבות ביהודה ושומרון. אין זה המצב, וחלילה לנו להטיל כתם על ציבור שלם שכולו מסתייג מן הפעילות של "תג מחיר".
"תג מחיר" מוגדר על-ידי שירותי הביטחון כפיגוע, גם אם אינו עומד בהגדרות הרגילות של פיגוע טרור, ומוגדר לעתים קרובות כפשע שנאה.
פעולות "תג מחיר" החלו כתפיסה מסודרת ושיטתית בבית מדרשה של קבוצה קיצונית, סביב כמה רבנים לא ממלכתיים, ונולדה בעקבות ההינתקות מרצועת עזה לפני כעשור ופינוי עמונה. ניתן לראות בהתאגדות זו של קבוצה מרכזית אחת כמי שחותרת למהפכה שלטונית במדינת ישראל ולשינוי סדרי הממשל שלה. פיגועי "תג מחיר" הפכו להיות פעולות של חיקוי פרטניות שאינן יזומות על-ידי ארגון הייררכי, אך מטרתן זהה: התרסה ורצון לבצע מהפכה שלטונית כדי לקרב את הגאולה, להרוס את הקיים כדי לאפשר את המהפכה הבאה.
ח"כ פרי מציין כי קבוצה זו פיתחה לעצמה תוכנית שלבים. מסוף 2014 חלה הקצנה בפעילות, ובכלל זה שימוש באמצעים שיש בהם סיכוי גדול גם לפגיעות בנפש. אחת הבעיות העיקרות שאיתה מתמודדת המערכת הסיכולית ושירות הביטחון בראשה היא הפיכתו של מודיעין ערכי וטוב לראיות משפטיות שיובילו לענישתם של המבצעים. בשל כך, קיים צורך כיום להשתמש בכלים בעלי אופי מנהלי על-מנת לנסות ולהרתיע את המפגעים הפוטנציאליים. לדעתו, על המערכת לעבוד בשני מעגלים מקבילים: מעגל ראייתי ומנהלי, על-מנת להוציא פיזית מהשטח חלק מן הפעילים. יש מצבים שבהם על מדינה להשתמש בכלים מנהליים מדודים ובפיקוח שיפוטי, כדי לנטרל איום קונקרטי ולמנוע הסלמה ותוצאות בלתי הפיכות.
פרי צועד צעד נוסף באומרו כי כל מה שמוגדר היום כפשע שנאה, גם אם אין פגיעות בנפש, יש להגדירו כמעשה טרור. וזאת כדי להעביר מסר תודעתי שהזדהות עם אירועים מסוג זה תהיה כשלעצמה עבירה על החוק. על-רקע ההקצנה והרחבת השסעים בחברה הישראלית, על-רקע הקריאות האיומות ברשתות החברתיות, סובר פרי כי יש לנקוט את כל הפעולות המתחייבות, כולל מספר שינויי חקיקה בתחום הפרת הצווים המנהליים, על-מנת לסכלן, גם אם יש חשש מפגיעה בדמוקרטיה. זאת, משום שלדעתו, אווירה ופעילות מן הסוג שהיינו עדים לה בשבועות האחרונים עלולה לעודד גם רצח פוליטי, וחובה עלינו להסביר ולהטיף שדיבורים מעודדים גם מעשים.
המעבר שפרי עושה בין הטיפול שהוא מציע בקבוצה הסגורה של "תג מחיר" המונהגת על-ידי מספר רבנים, לבין הטיפול, המנהלי והחקיקתי, ברשתות החברתיות שהוא מציע - אינו מובן מאליו. פרי לא הביא אפילו מקרה אחד המעיד על כך שיהודים, וודאי לא אנשי "תג מחיר", ביצעו פשע שנאה בעקבות קריאות ברשת. אבל גם אם יש ממש בטענותיו, הרי שעליו להחיל את הצעותיו גם על מנהיגים ופעילי רשתות חברתיות ערביים בישראל המלבים שנאה, מביעים אהדה לטרוריסטים ומצדיקים את מעשיהם.
