X
יומן ראשי
חדשות תחקירים
כתבות דעות
סיפורים חמים סקופים
מושגים ספרים
ערוצים
אקטואליה כלכלה ועסקים
משפט סדום ועמורה
משמר המשפט תיירות
בריאות פנאי
תקשורת עיתונות וברנז'ה
רכב / תחבורה לכל הערוצים
כללי
ספריה מקוונת מיוחדים ברשת
מגזינים וכתבי עת וידאו News1
פורמים משובים
שערים יציגים לוח אירועים
מינויים חדשים מוצרים חדשים
פנדורה / אנשים ואירועים
אתרים ברשת (עדכונים)
בלוגרים
בעלי טורים בלוגרים נוספים
רשימת כותבים הנקראים ביותר
מועדון + / תגיות
אישים פירמות
מוסדות מפלגות
מיוחדים
אירועי תקשורת אירועים ביטוחניים
אירועים בינלאומיים אירועים כלכליים
אירועים מדיניים אירועים משפטיים
אירועים פוליטיים אירועים פליליים
אסונות / פגעי טבע בחירות / מפלגות
יומנים אישיים כינוסים / ועדות
מבקר המדינה כל הפרשות
הרשמה למועדון VIP מנויים
הרשמה לניוזליטר
יצירת קשר עם News1
מערכת - New@News1.co.il
מנויים - Vip@News1.co.il
הנהלה - Yoav@News1.co.il
פרסום - Vip@News1.co.il
כל הזכויות שמורות
מו"ל ועורך ראשי: יואב יצחק
עיתונות זהב בע"מ
X
יומן ראשי  /  כתבות
שוק הנפט חווה תנודתיות חדה בשנת 2015 תנודתיות זו משקפת את חוסר הוודאות הקיים בתעשיה המשך הכאוס במזרח התיכון והשינויים החדים במדיניות של ארה"ב כלפי אירן יביאו להמשך מגמה זו
▪  ▪  ▪
שנה קשה במסחר הנפט [צילום: AP/Eric Gay]

שנת 2015 הייתה אחת השנים הקשות לסוחרי הנפט. מלבד המחיר שרשם ירידה של 60 אחוז, הרי שהנחות יסוד שעל פיהן ביקשו סוחרים להבין את השוק התנפצו בזו אחר זו. רצף של אירועים שבעבר התרחשו במשך עשור התכנסו לפתע לתוך שנה אחת, דבר שחייב את השוק לבחון מחדש את ההנחות שהתגבשו בשנים האחרונות כלפי התעשיה. כך למשל עליית מעמדה של תעשיית פצלי השמן האמריקנית, השיפור ביכולות השאיבה בשדות הנפט במדינה, האירועים האלימים במדינות ערב, חרם הנפט על אירן, התחזקות ארגון דאעש בעירק, תפקידן של קרנות הגידור בעיצוב המחיר והסכסוך הפנימי בתוך אופ"ק יצרו כאוס בשוק וגרמו לחשיבה מחודשת.
בעשור האחרון נהגו סוחרים מנוסים לבצע פקודת קנייה לחבית נפט מסוג ברנט בעת שהמחיר הגיע לזה שעליו ביססה סעודיה את תקציבה. סעודיה, יצואנית הנפט השנייה בגודלה בעולם אחרי רוסיה ובעלת רזרבות הנפט המוכחות הגדולות בעולם, זוהתה במשך שנים כמי שמשקפת את ממוצע הצרכים של מדינות אופ"ק ולפיכך ירידה מתחת ליעד התקציב שהציבה, נתפסה כהזדמנות עבור משקיעים לעשיית רווחים.
בשנה האחרונה נדמה כי גישת המחקר שתפסה את מחיר הנפט כגורם שאמור לשקף את יעדי התקציב של מדינות אופ"ק ובעיקר סעודיה, אירן, עירק, כווית ולוב, אינה רלוונטית עוד. זאת לאחר שמחיר החבית ירד ל-45 דולר בחודש אוגוסט 2015 בעוד שיעד התקציב של מרבית המדינות, מלבד כווית ואיחוד האמירויות שביקשו 45 דולר, עמד בממוצע של 80 דולר.
הנחת היסוד כי המדינות החברות בארגון אופ"ק, ובראשן סעודיה ואירן, לא יתנו למחיר לרדת מתחת ליעד התקציב בשל התפקיד החשוב של הנפט בכלכלה המקומית, התבררה עד מהרה כלא נכונה. המאבק הפנימי באופ"ק על השליטה בשווקים האסיאתיים, כמו גם הסכסוך הפוליטי בין אירן לסעודיה, הוביל למדיניות אובדנית של הארגון שבעבר ידע לתאם מחיר כשנדמה היה לו שהמחיר לא משקף את צרכיו ומאיים על כלל החברות. המשמעות היא שסוחרים ובנקים שהתבססו על ההנחה כי אופ"ק לא ייתן למלחמות הפנימיות לפגוע ביעדי התקציב, גילו עד מהרה כי הנחה זו מוטעית.
שלושים שנה אחורה
מדיניותה של סעודיה במשבר הנפט הנוכחי, מחזירה אותה שלושים שנה לאחור עת שהציפה את השוק כדי לאותת לחברותיה כי לא תקבל היעדר תיאום בין החברות בארגון. ואכן מחודש אפריל 2014 ועד חודש ספטמבר 2015 הפיקה סעודיה נפט מעל הכמות היומית שעליה התחייבה בארגון ובכך עלתה מ-9.5 מיליון חביות ביום ל-10 מיליון.
רבים נטו להסביר צעד זה כניסיון של סעודיה להילחם באיום שהציבה תעשיית פצלי השמן האמריקנית וכניסיון לעשות שימוש בנשק הנפט כדי לפגוע ביריבותיה באזור ובעיקר באירן. אולם באחרונה נראה כי הסיבה להצפה הסעודית נובעת מהפנמה כי איבדה את כוחה ההיסטורי בשוק. לאור עודף ההיצע של הנפט בשוק וכמות המלאים הגבוהה שלא נצפתה כדוגמתה משנת 1984, החלה סעודיה להפנים כי לקיצוץ בתפוקה אין משמעות בשוק רווי. היכולת שלה לעצב את השוק נפגעה גם בשל ההבנה של סוחרים כי הסיכוי לתיאום יעיל של מדינות אופ"ק מוגבל מאוד, וכי עודף ההיצע לא מותיר הרבה ברירה לסעודיה אלא לפצות על מחיר נמוך בכמות. מדיניות זו הביאה את סעודיה לחשיבה מחודשת על תפקידו של הנפט כמעצב של הכלכלה המקומית. נדמה כי הפנמה זו הביאה את המלך החדש סלמאן להחלטה כי הגיעה העת למהפכה/גיוון של הכלכלה הסעודית בכל מחיר.
יצואנית הנפט הגדולה
אך לא רק סעודיה ומדינות אופ"ק בחנו את מדיניותן מחדש. רבות דובר על המהפכה האנרגטית בשוק האמריקני, שכן בשנת 2014 עלתה התפוקה המקומית מ-7.4 מיליון חביות נפט ביום ל-8.7 מיליון. גידול זה גרם לרבים להכריז על עידן חדש במדיניות האמריקנית באזור. אולם שנה אחרי המהפכה, גילתה ארה"ב את מגבלות כוחה לאחר שמרבית הבארות שנפתחו משנת 2009 נסגרו עם ירידת מחיר החבית, כך שמתוך 1,800 בארות פעילים בשנת 2014 נותרו בחודש ספטמבר 2015 רק כ-840 בארות.
אין בכך להפחית בעוצמתה של המהפכה שעברה על ארה"ב ועל יכולות התעשיה לשפר את התפוקה והעלויות. עם זאת, הנתון המעניין ביותר שעולה, מלבד המספר הרב של הבארות הנסגרים במדינה, הוא זה שעירק הפכה להיות יצואנית הנפט הגדולה של ארה"ב על חשבונה של סעודיה, וכי התלות בנפט המזרח תיכוני רחוקה מלהגיע לקיצה. נדמה כי גם בממשל האמריקני הפנימו כי ארה"ב עוד רחוקה מעצמאות אנרגטית, ולפיכך נמנעו מלהסיר את החוק מתקופת הנשיא ניקסון האוסר על ייצוא נפט גולמי זאת כדי לשמור על שוק האנרגיה המקומי.
השלכות הרות גורל
בשנות השישים פרסם החוקר מוריס אדלמן מספר עבודות על "נשק הנפט". טענתו העיקרית הייתה שנשק הנפט אינו פועל לטובת אלו שמפעילים אותו, זאת בשל התלות שלהם במוצר, כאשר הצרכנים אינם יכולים להפעיל חרם על היצרנים בשל החשיבות של הזהב השחור לכלכלה העולמית. פועל יוצא של מחקריו היה כי שוק הנפט אינו יודע גבולות וההשפעות הגיאופוליטיות המיוחסות לו מוגבלות אף הן. המקרה של דאעש מוכיח את טענתו של אדלמן. עליית מעמדו של ארגון דאעש בעירק גרם לחשש בקרב סוחרים כי ייצוא הנפט ייפגע בשל פגיעה אפשרית במתקנים. בעקבות התחזקות הארגון נרשמה עלייה במחיר החבית מ-105 דולר לחבית מסוג ברנט ל-115 דולר. אולם חודשים לאחר מכן התבררה התמונה ההפוכה: דאעש החל לסחור בעצמו ב"זהב השחור" והמשיך לספק את המוצר לשוק, דבר שהביא לתיקון ולירידה במחיר. אירוע זה עיצב מחדש את התחושה של סוחרים בשנים האחרונות כי כוחם של אירועים גיאופוליטיים להשפיע על שוק הנפט מוגבל בעידן של שווקים חכמים וחופשיים.
שוק הנפט חווה תנודתיות חדה בשנה האחרונה, והיא משקפת יותר מכל את חוסר הוודאות הקיים בתעשיה. נדמה כי המשך הכאוס במזרח התיכון והשינויים החדים במדיניות של ארה"ב כלפי אירן יביאו להמשך מגמה זו. לאירועים אלו השלכות הרות גורל על הכלכלה המזרח תיכונית, ובכוחם ליצור חשיבה מחודשת על היום שאחרי, ובעיקר על הצורך של מדינות החפצות ביציבות פנימית ליצור כלכלה מגוונת שאינה תלויה בנפט. השאיפה לגוון הכלכלה בעידן של מחירים נמוכים תחייב שינויים שורשיים ובראשם המצע האידיאולוגי הנוקשה, אם ברצונן להתחרות בשווקים המתפתחים באסיה הרחוקה ובמדינות המערב.

פורסם במקור: מגזין המזרח הקרוב
הכותב הוא עמית מחקר במכון למדיניות ואסטרטגיה במרכז הבין תחומי הרצליה ומרצה באוניברסיטת בר-אילן. מתמחה בשוק הנפט במזרח התיכון ובחברה וכלכלה במדינות המפרץ הפרסי.
תאריך:  29/09/2015   |   עודכן:  29/09/2015
שתף:

מועדון VIP להצטרפות הקלק כאן
פורומים News1
כללי חדשות רשימות נושאים אישים פירמות מוסדות
אקטואליה מדיני/פוליטי בריאות כלכלה משפט
סדום ועמורה עיתונות
סדר חדש בשוק הנפט
הודעות  [ 1 ] מוצגות  [ 1 ]  כתוב הודעה 
1
מעניין מאוד ל"ת
תודה רבה וחג שמח  |  29/09/15 17:30

פורום: מגזין המזרח הקרוב
+
מעניין מאוד תודה  ל"ת
דקמח  |  5/10/15 07:42
 
תגובות בפייסבוק
רשימות קודמות
ראובן לייב
"גונדל" של בודפשט נחשבת, בצדק, למסעדה המובילה של הונגריה כולה. בדומה למישלן, זיכינו אותה גם אנחנו, בעת ביקורנו בה בעצם הימים האלה, במלוא הנקודות של הסולם הקולינרי
ציפי ישראלי, אורית פרלוב
כדי להתמודד עם המשמעות של פיגועי הטרור ה"בודדים" יש למצוא איזון בין תגובה תקשורתית אינטנסיבית לכל אירוע, שאפשר שתיצור לחץ על מקבלי החלטות לנקוט פעולה חריפה יותר מכפי שהיא כיום ואולי כך לתרום למעגל הסלמה, לבין הסתגלות לשגרת חיים של פיגועים יום-יומיים בזירת הסכסוך
יואב יצחק
איש העסקים אלי עזור, בעל השליטה במעריב, בג'רוזלם פוסט ובישראל פוסט, ומי שנחשב לאחד ממקורביו של נוני מוזס, משתף פעולה עם נתניהו    שניהם קיימו באחרונה כמה שיחות באשר לתכנים המתפרסמים בעיתוניו של עזור
אלי אלון
בית העלמין בקיבוץ בית השיטה שבעמק חרוד, קיים קרוב ל-80 שנה. קבורים בו ותיקי העמק, חברי ובני קיבוץ בית השיטה לדורותיו וכן כמה מהורי החברים. סיפורו של המקום וסיפורם של כמה מהקבורים בו
אודי דקל
הטרגדיה הסורית מורכבת מהעובדה שמשטר אסד ו'המדינה האיסלאמית' מנקזים את שני מעגלי העימות בעולם הערבי-המוסלמי: 1. המעגל הבין-עדתי, בין המחנה הסוני, המובל ע"י ערב הסעודית, לבין המחנה השיעי, המובל ע"י אירן; 2. מעגל היריבויות בתוך המחנה הסוני כולל 3 קודקודים מרכזיים - המדינות 'הפרגמטיות', השחקנים הסלפיים-ג'יהאדיים ותנועת האחים המוסלמים
רשימות נוספות
מהם גבולות המזרח התיכון?  /  ד"ר ארנון מדזיני
האם האו"ם יצליח לפתור את המשבר בלוב?  /  ארז שטרים
טורקיה מתקרבת לבחירות ומלחמה  /  גבריאל מיטשל
כל הזכויות שמורות
מו"ל ועורך ראשי: יואב יצחק
עיתונות זהב בע"מ New@News1.co.il