X
יומן ראשי
חדשות תחקירים
כתבות דעות
סיפורים חמים סקופים
מושגים ספרים
ערוצים
אקטואליה כלכלה ועסקים
משפט סדום ועמורה
משמר המשפט תיירות
בריאות פנאי
תקשורת עיתונות וברנז'ה
רכב / תחבורה לכל הערוצים
כללי
ספריה מקוונת מיוחדים ברשת
מגזינים וכתבי עת וידאו News1
פורמים משובים
שערים יציגים לוח אירועים
מינויים חדשים מוצרים חדשים
פנדורה / אנשים ואירועים
אתרים ברשת (עדכונים)
בלוגרים
בעלי טורים בלוגרים נוספים
רשימת כותבים הנקראים ביותר
מועדון + / תגיות
אישים פירמות
מוסדות מפלגות
מיוחדים
אירועי תקשורת אירועים ביטוחניים
אירועים בינלאומיים אירועים כלכליים
אירועים מדיניים אירועים משפטיים
אירועים פוליטיים אירועים פליליים
אסונות / פגעי טבע בחירות / מפלגות
יומנים אישיים כינוסים / ועדות
מבקר המדינה כל הפרשות
הרשמה למועדון VIP מנויים
הרשמה לניוזליטר
יצירת קשר עם News1
מערכת - New@News1.co.il
מנויים - Vip@News1.co.il
הנהלה - Yoav@News1.co.il
פרסום - Vip@News1.co.il
כל הזכויות שמורות
מו"ל ועורך ראשי: יואב יצחק
עיתונות זהב בע"מ
יומן ראשי  /  כתבות
מוחמד דחלאן (מימין) ואבו מאזן. אתגר להנהגת התנזים [צילום: AP/Kevin Frayer]
קרב הירושה בפתח
"התנזים" נגד "התוניסאים"
קו השבר ההיסטורי בתוך פתח עובר בין הנהגת הפנים, "התנזים" - המורכבת מדור הביניים, לבין ההנהגה מן הדור הוותיק שבאה מתוניס בעקבות הסכמי אוסלו לעומת "התנזים", "התוניסאים" הם פליטי 1948, אשר משפחותיהם נמצאות מחוץ לרשות הפלשתינית ואינן נטועות באדמת פלשתין

הסיבה המרכזית לכך שאבו מאזן יזם לאחרונה את כינוס המועצה הלאומית של אש"ף, הינה להעניק לגאליות מחודשת לארגון, זאת על-ידי רענון שורות ההנהגה, ולצורך כך יזם שורה של התפטרויות פורמליות, הכוללת את התפטרותו שלו מהנהגת אש"ף. אך אבו מאזן נכשל בתמרוניו והמועצה הלאומית הפלשתינית לא תכונס במועדה, כאשר הכישלון רק חידד את שאלת ירושת אבו מאזן - הוא כבר בן 81, ורק טבעי שקרב הירושה כבר החל. הארגון הגדול והמוביל של אש"ף הוא הפתח, ארגונו של אבו מאזן, ומכאן שמלחמת הירושה מתחוללת בתוך הארגון הזה, ובתוכו תיפול ההכרעה.
קו השבר ההיסטורי בתוך פתח עובר בין הנהגת הפנים, "התנזים" המורכבת מדור הביניים, לבין ההנהגה מן הדור הוותיק שבאה מתוניס בעקבות הסכמי אוסלו. התנזים הוא פתח-פנים ששורשיו בגדה המערבית, והוא אשר חולל את שתי האינתיפאדות הגדולות נגד ישראל. הדמויות המוכרות של התנזים הן ג'יבריל רג'וב, שכמעט הצליח, לא מעט בגלל כשלים ישראלים ובראשם כישלון ההסברה, להוציא את ישראל מחברות בארגון פיפ"א; מוחמד דחלאן בעזה, אשר עליו נרחיב את הדיבור בהמשך; והמנהיג הכלוא בישראל, מרואן ברגותי. לעומתם, "התוניסאים" הם פליטי 1948, אשר משפחותיהם נמצאות מחוץ לרשות הפלשתינית ואינן נטועות באדמת פלשתין. אף על-פי כן, הם זכו למשרות הבכירות, לשליטה על הכלכלה הפלשתינית, והם נמצאים במאבק מתמיד עם התנזים על עמדות הכוח מאז ימי אוסלו. אחת הטענות הקשות של אנשי התנזים נגד התוניסאים היא שאלו בכוונה משאירים את מרואן ברגותי להירקב בכלא הישראלי, כדי למנוע ממנו את עמדת ירושת אבו מאזן.
למה קודמו עריקאת ופרג'
כעת, עיקר המאמץ של אבו מאזן - מנהיג התוניסאים, הוא לתמרן את ארגון ההנהגה כך ששוב תיחסם דרכם של ראשי התנזים למנהיגות. כך יש להבין את קידומו של ראש צוות המו"מ עם ישראל, סאיב עריקאת, לתפקיד ראש הוועד הפועל של אש"ף, מהלך שסימן אותו כיורש אפשרי של אבו מאזן. עריקאת הוא מצד אחד "מקומי": הוא נטוע ביריחו, משפחתו שם, והתנזים לא יכול לטעון כי הוא מ"בחוץ". מצד שני, וזה העיקר, הוא איננו איש תנזים, אלא עיתונאי ומרצה באוניברסיטת א-נג'אח בעברו, וכמו-כן הוא מעולם לא נשא נשק או עמדת פיקוד צבאית, שהם הערכים העיקריים של התנזים.
מהלך אחר שנועד לעקר את התנזים הוא קידומו של דמות נוספת המוזכרת לעיתים קרובות כיורש אפשרי של אבו מאזן - מאג'ד פרג', אשר היום הוא ראש המודיעין הכללי ולמעשה הדמות הביטחונית החשובה ביותר ברשות הפלשתינית. פרג' היה בכיר התנזים של בית לחם בימי האינתיפאדה, אך אבו מאזן הוציא אותו מן התנזים והציב אותו בזרוע המובהקת ביותר של הדור הוותיק - "המודיעין הכללי", שהוא מעין "המוסד" הפלשתיני הפרוש במדינות ערב לצד בכירי אש"ף שבגולה, ועוסק באיסוף מודיעין וסיכול פעולות ריגול. בכלל, כל הקמת מנגנון הביטחון הלאומי הפלשתיני, שהוא גרעין הצבא הממלכתי הפלשתיני לעתיד לבוא, נתפס בצדק על-ידי התנזים ככוח שנועד להחליף אותו בבוא היום, ומכאן נובעת ההתנגדות הנחרצת של התנזים לשיתוף הפעולה הביטחוני עם ישראל, שהוא "ספינת הדגל" של מאג'ד פרג'. שיתוף הפעולה הביטחוני הזה הוא הגורם העיקרי שמביא את המעצמות המערביות להעדיף את מאג'ד פרג' במרוץ אל הבכורה הפלשתינית.
מעורבות מדינות ערב - ודחלאן
אחד ההיבטים החשובים במאבק לירושת אבו מאזן הוא המעורבות של מדינות ערב, וכאן עלינו לתת את הדעת על אחד המתמודדים הקולניים ביותר במרוץ - מוחמד דחלאן. ההבדל העיקרי בין דחלאן מצד אחד, לבין ברגותי ורג'וב מצד שני הוא שדחלאן מעזה, והתמודדותו מול אבו מאזן הוא גם אתגר להנהגת התנזים בגדה, והם לא יקבלו זאת. הבדל נוסף וחשוב מאוד הוא שבעוד כמה מראשי התנזים בגדה, ובראשם רג'וב, נתמכים בידי קטר, דחלאן נתמך על-ידי יריבתה מן המפרץ הפרסי - איחוד האמירויות. על-רקע זה יש להבין את המשמעות של "פרויקט הכדורגל" של רג'וב הנתמך בידי קטר. קטר היא נותנת החסות של האחים המוסלמים, ובזירה הפלשתינית היא מעדיפה את חמאס בעזה על פני הרשות ברמאללה. המקביל של רג'וב בהתאחדות הכדורגל של עזה הוא עבד א-סלאם, בנו של ראש ממשלת חמאס, איסמעיל הנייה. המאמץ לחבר את הכדורגל של עזה - כלומר תחת החמאס, עם הכדורגל של הגדה - כלומר תחת התנזים, נועד ליצור ברית בין שני הארגונים, ולפתוח את שערי הגדה בפני החמאס.
כזכור, גם ברגותי הגיע עם הנהגת חמאס בבתי הכלא בישראל לאמנה, אשר עשויה להפוך בעתיד למסמך היסוד של הברית בין התנזים לחמאס ביום שאחרי אבו מאזן. מול האופציה הזאת וחרף "שביתת נשק" מסוימת בין דחלאן לבין חמאס, הרי שדחלאן יחסום את דרכה של חמאס לגדה, ולכן הוא עשוי למצוא במאג'ד פרג' בעל ברית, שכן פרג' הוא חוד החנית במאבק נגד חמאס, כולל בתוך עזה. אולם, בשלב הזה אבו מאזן עדיין לא עוזב את הזירה, ואין לדעת מתי יעשה זאת. אין זאת אומרת שאין היערכות ליום שאחרי, ואין להוציא מכלל אפשרות שעצם ההיערכות תחיש בסופו של דבר את פרידתנו מאבו מאזן.

פורסם במקור: מגזין המזרח הקרוב
הכותב הוא אנאליסט בכיר של המרכז הירושלמי לענייני ציבור ומדינה, פרשן של כלי תקשורת בינלאומיים, ומעניק הרצאות בענייני המזרח התיכון.
תאריך:  13/10/2015   |   עודכן:  13/10/2015
מועדון VIP להצטרפות הקלק כאן
ברחבי הרשת / פרסומת
התפתחויות נוספות ישראלי-פלשתיני
אהרון שחר
מה הופך את הפלשתינים מכל מיליארדי האומללים בעולם ליקירי האנושות? ומדוע הם לא יוותרו על הכיבוש?
סימון אזולאי
חובה על הפוליטיקאים, רבנים, אנשי ציבור וכל החברה שלנו, לראות מה אנחנו צריכים ולא מה אנחנו רוצים, כי אם לא נבין שקיומו של עם ישראל, זה בזכות הערך העליון והעדיף לכבד את השונה באהבה ובדרך ארץ, לא יהיה מה להשאיר לדורות הבאים
ציפורה בראבי
זהו דור שייזכר לדראון עולם בהיסטוריה היהודית    השתיקה המתפלמסת מול פגיעות ביהודים, התנאים המקלים מול המחבלים, הקלות הבלתי נסבלת של יידוי אבנים על יהודים על-ידי נערים וילדים ערביים - ההבלגה ותוצאותיה
בעז שפירא
כליאת החיות הערביות במחוזותיהן (לא "סגר" אלא כליאה הרמטית ולאורך זמן), עוצר חמור בכל מקום שיידרש, הפרדה מוחלטת בתחבורה הציבורית עד אשר זו תהיה נקייה לחלוטין מרוצחים בכוח, הכנסת כוחות צבא משמעותיים לירושלים שם יטופלו הערבים כמו שפוטין מטפל בצ'צ'נים - אלה צעדים מיידיים שיצילו חיים
אליקים העצני
מממשלה אחראית היינו מצפים להיות מוכנה מזמן - צבאית, כלכלית, מנהלית, הסברתית - לפירוק הרש"פ ולהחזרת השלטון לידינו, מה גם שהליכוד ונתניהו בראשו התנגדו בשעתו לאוסלו בשצף קצף. אולם הממשלה הזאת אחוזת אימה מן הסיכוי הנפלא שנפתח לנו כעת, להקיץ מחלום הבלהות של אוסלו ולפתוח דף חדש
כל הזכויות שמורות
מו"ל ועורך ראשי: יואב יצחק
עיתונות זהב בע"מ New@News1.co.il