האיש אולי המפורסם ביותר הקבור בבית עלמין זה הוא הרמטכ"ל ה-11 של צה"ל, רב אלוף רפאל איתן (2004-1929) המכונה בפי כל "רפול". רפאל איתן נולד והתגורר ברוב שנות חיו במושב תל עדשים. בשנת 1944 והוא בן 15 בלבד, הצטרף לפלמ"ח ובמלחמת העצמאות לחם בשורות חטיבת הראל. תחילה בגדוד הרביעי ולאחר מכן כמפקד מחלקה בגדוד העשירי. נלחם בקרב נבי סמואל ובקרב על מנזר סן סימון בירושלים שם נפצע קשה בראשו. לאחר מלחמת העצמאות חזר למשקו בתל עדשים אולם לא חלף זמן רב והוא חזר לצה"ל. "בפשיטה על משטרת כונתילה ב-28 באוקטובר 1955 הסתער איתן בראש הלוחמים, בעודו מטפס על צוק תלול, מול אש האויב, וחיסל עמדת ירי אשר הפריעה להתקדמות הלוחמים". על כך הוענק לו עיטור העוז. תקופת שירותו של רפאל איתן בצה"ל מתפרסת על-פני קרוב ל-30 שנה במהלכן שימש בשורה ארוכה של תפקידים. במבצע קדש פיקד על גדוד הצנחנים 890 שנלחם ממזרח למעבר המתלה בחצי האי סיני, ובמלחמת ששת הימים היה מפקד חטיבת צנחנים שלחמה בפתחת רפיח וברצועת עזה .לאחר מלחמת ששת הימים היה מפקד חטיבת הבקעה. ביוני 1968 מונה אל"ם רפאל איתן לקצין צנחנים ראשי והועלה לדרגת תת-אלוף. במלחמת יום כיפור עמד בראש אוגדה 36 - אוגדת מילואים של פיקוד הצפון שלחמה ברמת הגולן .באפריל 1974מונה לאלוף פיקוד הצפון. בהמשך באוגוסט 1977 מונה לראש אג"ם. בשנים 1978-1983 כיהן כרמטכ"ל ה-11 של צה"ל. לאחר שחרורו מצה"ל הצטרף לחיים פוליטיים. היה חבר כנסת, כיהן כשר החקלאות ושר לאיכות הסביבה בממשלות ישראל וכסגן ראש הממשלה. על מצבת קברו בנוסף לסמל צה"ל דרגתו ותאריכי הולדתו ומותו נכתב: "רפאל איתן בן מרים ואליהו נולד בתל עדשים בן 75 בפטירתו. הוענק לו עיטור העוז". רפאל איתן נקבר ליד קברי בני משפחתו: הוריו אליהו ומרים איתן וקברי שני בניו: יוחנן (1963-1952) שמת בגיל 11 מהתקף אסטמה ויורם טייס חיל-האוויר שנהרג ב-1981 במהלך טיסת אימון. אליהו איתן (קמינצקי), אביו של "רפול" היה מראשוני תל עדשים ואישיות ביטחונית בפני עצמה. על מצבת קברו נחרט: "אליהו איתן בן צפירה ושמואל-איש השמירה והביטחון איש ההגנה והעבודה מראשוני תל –עדשים נפטר בשנת ה-73 לחיו 13.5.1958. מרים איתן, אמו של "רפול" בת למשפחת אורלוב, שהגיעו מאוקראינה לא"י בשנת 1905. אחיה הוא צבי (אורלוב) נשרי שהיה מורה מיתולוגי להתעמלות בגימנסיה הרצליה ואחותה היא הפסלת חנה אורלוב. רס"ן יורם איתן, בנו של "רפול", נולד ב-17.11.1954 בתל-עדשים למד בבית הספר המשותף לילדי משקי האזור בקיבוץ גניגר ואחר כך ב"אורט" עפולה במגמת אלקטרוניקה. בהגיע מועד גיוסו לצה"ל התנדב לחיל-האוויר לקורס טיס אותו סיים בהצטיינות ונשאר לשרת בבית ספר לטיסה. יורם היה בצוות האווירונאוטי של בית הספר לטיסה. היה בטייסת עיט, בהמשך עבר לטייסת כפיר והשתתף בתקיפות מבצעיות על בסיסי מחבלים בלבנון. בתאריך 4.5.1981 במהלך טיסת אימון אירעה תקלה במטוסו. הוא ניסה לנטוש מטוסו אך המצנח לא פעל. בן 27 היה במותו. הותיר אחריו, אישה, אופיר בתו של הטיס המיתולוגי זוריק לב לה נישא ימים ספורים לפני מותו, הורים ושלוש אחיות.

נוסף ל"רפול" קבור בבית העלמין תל עדשים מעוטר נוסף בעיטור העוז .זהו סא"ל יוסי פרדקין אף הוא כ"רפול" יליד תל-עדשים. בתש"ח לחם ביחידה של בני העמק והשתתף בכיבוש עמק הירדן, מגדל העמק ובית לחם הגלילית, לאחר מלחמת העצמאות הקים בתל עדשים משתלה לעצי פרי. נישא לבת המושב, חנל'ה זולוטקובסקי והקים במושב משפחה. בשנות ה-50 נענה לקריאת בן-גוריון וירד לנגב לסייע בהדרכה והכוונה למושב העולים פטיש. במלחמת סיני פיקד על גדוד 28, גדוד מילואים של הצנחנים. במלחמת ששת הימים נלחם בקרב על שחרור ירושלים. במלחמת יום הכיפורים השתתף סא"ל פרדקין במסגרת חטיבת הצנחנים בקרב צליחת התעלה על "דבקותו במשימה תוך גילוי עוז רוח וחירוף נפש" בקרב זה הוענק לו עיטור העוז. על קברו נחרטו המילים: "יוסי פרדקין בן נתן ורבקה ז"ל חקלאי, נוטע, לוחם, איש ספר. נולד ונפטר בתל –עדשים בשנת 84 לחייו".

גדעון צימבל נולד בשנת 1930 בתל עדשים. הוא למד בבית-הספר היסודי בתל עדשים ובבית-הספר החקלאי "מקווה ישראל". בפברואר 1950 התגייס לצה"ל וטיפס במסגרת שירות הסדיר והמילואים בסולם הדרגות מטוראי עד לסגן אלוף. עסק בגידול מטע פירות ובגידולי פרחים. כיהן כסגן ראש המועצה האזורית עמק יזרעאל. במלחמת יום כיפור היה גדעון סגן מפקד חטיבת שריון, שלחמה בקרבות הבלימה נגד הסורים ברמת הגולן. במהלך הקרבות נפצע מפקד החטיבה וגדעון נקרא למלא מקומו. ביום 8 באוקטובר 1973, נפגע ונהרג בטנק שלו על ציר "יהודיה", באזור צומת כביש הנפט. הותיר אחריו אישה וארבע בנות. בן 43 היה בנופלו. לא הרחק מקברו קבורים הוריו ירחמיאל וזהבה צימבל. ירחמיאל, אישיות ציבורית בפני עצמה היה מלוחמי הקרב על תל חי ומוכתר מושב תל עדשים וזהבה צימבל לבית משפחת רוז'נסקי, הייתה חלוצה עולה מפולין ואחות בביתניה.

שמריהו (שמרל'ה) ויניק נולד בשנת 1950 בתל עדשים בנם של ברכה ואברהם ויניק מוותיקי המושב .הוא למד בבית-הספר המשותף לתל-עדשים ולגניגר ובתיכון למד בבית-הספר החקלאי "גלים". בסוף אוקטובר 1968 התגייס לצה"ל והוצב בחטיבת "גולני". היה מפקד פלוגה ובהמשך מונה למפקד סיירת גולני. לחם במלחמת ההתשה והשתתף בפשיטות אל תוך שטח האויב. כשפרצה מלחמת יום-הכיפורים נשלח עם יחידתו לחזית ברמת הגולן. ביום 22.10.1973 - חמש שנים בדיוק! לאחר שגויס לצה"ל - נפל שמריהו בקרב במעלה החרמון, השאיר אחריו הורים אח ואחות. לאחר נופלו הועלה לדרגת רב-סרן והוענק לו "עיטור המופת". על גילוי אומץ לב בקרב הראוי לשמש מופת.

יגאל כהן נולד בתל עדשים. היה מדריך חקלאי במושבי עולים בפרוזדור ירושלים. הוא כיהן במספר תפקידים ציבוריים, ביניהם מרכז ועדת הנוער של תנועת המושבים; חבר מזכירות הנוער העובד וחבר מזכירות המשמרת הצעירה של מפא"י. ב-1968 הצטרף לרשימה הממלכתית והיה ראש הסיעה בוועד הפועל של הסתדרות העובדים הכללית. בהמשך היה ממייסדי וראשי "לעם" ב-1987 הצטרף לתנועת החרות. היה חבר כנסת מטעם סיעת הליכוד במשך כ-14 שנים מ-1974(כנסת שמינית) עד מותו ב-6 בדצמבר 1988במהלך תקופת הכנסת ה-12. כיהן מספר שנים כסגן יושב-ראש הכנסת. על שמו קרוי היישוב צור יגאל. בבית העלמין שליד מושב תל עדשים קבורים כאמור בן השאר ראשוני וותיקי המושב ובניהם: דב ורבקה גרנוב (גרנובסקי)- דב (1897-1980) עלה ארצה מאוקראינה בשנת 1921. בשנת 1924 נישא לרבקה (1900-1979), הזוג התיישב בתל עדשים ב-1928.הם פיתחו במקום משק חקלאי: רפת לחלב, לולים ופלחה ובהמשך גידלו כותנה. לצד עיסוקו במשק עבד דוב גם בתחנת הקמח "העמק" בעפולה. ראובן וסוניה שרה פייגין - ראובן וסוניה נישאו בשנת 1911.עלו יחד לארץ בשנת 1913 התיישבו בשנת 1923 בתל עדשים והיו מראשוני המושב. אליהו וצילה אסנהיים- אליהו עלה בשנת 1934 מברלין גרמניה נישא לצילה בשנת 1936. והתיישבו בתל עדשים בשנת 1937. משה ודינה אופיר (זולוטקובסקי) משה ודינה נמנו על ראשוני מושב תל עדשים והגיעו למושב בשנת 1923. בבית העלמין בתל עדשים קבורים רבים מראשוני וחברי המושב שמאחוריהם מעש ופועל רב אך "קצרה היריעה" מלכלול את כולם .

הגעה למקום

נכנסים מהכניסה הראשית למושב תל עדשים ממשיכים בכביש הכניסה ישר כקילומטר. פונים ימינה לכיוון גבולו הדרומי של המושב, יש שם שביל עביר לרכבים המוליך דרומה לגבעה מוקפת ברושים שם שוכן בית העלמין תל עדשים כאמור בלב שדות חקלאיים. כ-500 מטר מערבית לבית העלמין שוכן בית העלמין בלפוריה גם הוא מוקף ברושים (לא להתבלבל).