בביתם של השחקנית והבימאית בלהה מס ובעלה המנוח - השחקן שכונה הנסיך של תיאטרון
הבימה בחייו, מוקמת מדי שנה סוכה יפהפיה, מעוטרת בתלבושות בוכריות אותנטיות, ובפרוכת המקורית שמישא ומשפחתו נשאו עמם כל הדרך שעשו ברגליהם מבוכרה לארץ ישראל.
בשנים עברו, כשמישא עדיין היה בחיים, הייתה הסעודה שעל טהרת האוכל הבוכרי הנהדר, מתובלת בסיפורים מימי עליית המשפחה, סיפורים מפי מישא עצמו, שירה של זמרים ושחקנים שתמיד פוקדים את ה"צוזאמן" הזה, ומעשירים את האווירה בשמחה ואהבת האדם.הפעם נכחו בין היתר השחקנים יעקב איילי, אחיו של שמואליק סגל ורעיתו ועוד. יניב ביטון, שעשה את ראשית הקריירה המליחה שלו בתיאטרון הילדים "ביממ"א" של בלהה ומישא, כמו רבים וטובים אחריםשעשו שם את צעדיהם הראשונים על הבימה - יניב היה חסר הפעם. זאת בשל הופעתו מדי ערב בהצגות המצליחות של הקאמרי. שימשיך לנסוק.
הרוח אוהבת השלום של בלהה במיוחד, מילאה את הסוכה, והתבשילים מעוררי התיאבון של המטבח הבוכרי היוו מעדנים לחיך כשם שהמזון הרוחני רומם את הנפש. צר לי שאיני זוכרת את השמות המיוחדים של כל מאכל, אך רק למראיהם הלשון והפה התמלאו ריר.
השנה, שתים עשרה שנים לאחר הסתלקותו של מישא מאיתנו, הייתה החגיגה במתכונת פחות גדולה כבעבר, ללא כל נכבדי העדה הבוכרית, אך עם אושיות תיאטרון, חברים נאמנים. אך דווקא הימצאות 40-50 איש במקום קרוב למאה, תרמה לאינטימיות ולהתחברות היותר הדוקה בין כל הנוכחים. בתם היפה של הזוג, השחקנית המוכשרת חן אשרוב, נרתמה לעזור בהכנות במסירות ראויה לציון, כמו גם חברותיה של בלהה, שהעוגות הנפלאות שהכינו, בין יתר המעדנים, היו הישג קולינארי כשלעצמו.
כשבלהה נטלה את המיקרופון, היא גילתה לנוכחים שמישא בשנותיו האחרונות, כשמצבו הבריאותי ריתק אותו לבית, כתב סיפורים בכמות עצומה, אותם בלהה מתעתדת להוציא לאור בקרוב כספר. מה שמבטיח לנו ספר מרתק וצובט את הלב: .כיצד התאפשרה עליית המשפחה לארץ; איך מישא הילד (ששמו האמיתי היה "משיח") נרתם לעבוד בחלוקת משקה לימונדה בקרן רחוב אלנבי בת"א ועוד עבודות מעבודות שונות; כיצד הגיע מפתח תקוה ל"הבימה" והיה לשחקן המוערך ביותר שלה בדור הצעירים שלאחר מייסדי התיאטרון הלאומי; ועוד המון סיפורים פיקנטיים שילבבו את לב כל הקורא אותם.
סיפורים נוספים נוסטלגיים סיפרו צמד האחים סולני תזמורת "השגרירים" הנודעת, יעקב ויצחק אליעזרוב. כששאלתי כיצד הם קשורים למשפחה - הסתבר שאמם של השניים הייתה לאשתו השנייה של אביו של מישא, כאשר שניהם התאלמנו, ונישאו בשנות השבעים לחייהם. נגינתם ושירתם של האחים אליעזרוב השרתה אווירה עליזה עם השירים מהמחזה "מעגל הגיר הקווקזי" על האמיר, ואחרים.
האירוע השב מדי שנה כשעון, מסמל את אהבת בני ישראל לעדה הבוכרית ולמסורותיה, ואת התחושה המלכדת שהאירוע מעניק לכל הנוכחים, המצפים מדי חג הסוכות לשמחה אמיתית זו. כמה נפלא שיש מי שמשמר את המסורת של העם היהודי בכל עדותיו, וממצק את אחיזתנו המשותפת ברקע ההיסטורי, הדתי והתרבותי של כולנו לכדי עם אחד, עם מוסר כה גבוה הבולט כל כך על-רקע ים הסערות המתרחשת סביבנו ללא רחם.
