השופט: אלדד נבו, בית משפט השלום בכפר סבא המועד: יום ראשון, 12.7.2015, שעה 10:30 הנושא: דיונים מוקדמים בתביעות אזרחיות אלדד נבו, שופט צעיר בבית משפט שאינו מן הגדולים, נוקט במדיניות שמן הראוי שיאמצו עמיתיו: מי שלא מתייצב בזמן - בעיה שלו. הוא אינו ממהר למחוק תביעות או לקבל אותן, אך בהחלט מציב קשיים בפני מי שאינו טורח להגיע לדיון - וכך ראוי לעשות.
תחילה לא מגיע בא-כוחה של הנתבעת, ובא-כוחה של התובעת מבקש למנות מומחים, אבל נבו הולך יותר רחוק. בשלב זה אין מקום למנות מומחים, הוא מכתיב, אך אם לא יוגש כתב הגנה עד 1.8.15 - יינתן פסק דין בהעדר הגנה. "תגישו בקשה מתאימה, תצרפו תחשיב קצר ושיתמודדו עם זה", הוא אומר לנציג התובעת. "כל טוב, גבירתי, תרגישי טוב", הוא מאחל לתובעת.
בתיק הבא שוב אין התייצבות לנתבעת וגם לא הוגש כתב הגנה, למרות שחלף המועד להגשתו. היה מו"מ לפשרה והוצע סכום שאינו מקובל על התובעת, מעדכן בא-כוחה. חוץ מזה, "הנתבעת יודעת על מועד הדיון מארבעה מכתבים שהיא הגיבה עליהם", ולכן הוא מבקש פסק דין בהעדר הגנה ולחייב את הנתבעת לשלם 15,000 שקל.
השעה 10:32 ונבו מכתיב: הדיון נקבע ל-10:30 ולא הייתה התייצבות, ובנסיבות אלה זכאית התובעת לקבל פסק דין בהעדר הגנה - והוא אכן פוסק לטובתה את מלוא סכום התביעה, נבו מחשב את שכר הטרחה ופוסק 2,300 שקל ועוד הוצאות של 700 שקל. הוא עובר על ההקלדה, וכאשר בא-כוח התובעת מתחיל לומר "אני מצטער, אבל הגענו ל..." - נבו קוטע אותו בחיוך: "אתה לא צריך להצטער".
"איך זה קשור?" בתיק הבא - חידוש מרענן: יש התייצבות של באי-כוח שני הצדדים, וסוף-סוף נבו יכול לנהל דיון לגופו. נבו מוכן היטב לתיק, ויודע שבא-כוח התובעת ביקש למנות שורה ארוכה של מומחים רפואיים: "יש עוד משהו?", הוא צוחק. "מרוב עצים כבר לא רואים את היער".
כעת הוא מרצין: "קשה לי לראות את הקשר, כמו בעיות גינקולוגיות. צריך איזשהו היגיון כדי לקשור בין הפגיעה שנפגעה לבין הבעיות שמופיעות אצלה. כאבי ראש, בעיות ראייה - איכשהו אפשר. אבל לא שנה אחרי שפתאום מופיעות כל מיני בעיות גינקולוגיות ובעיות גסטרו - איך זה קשור?".
בא-כוחה של התובעת טוען, שמאחר שמדובר בהולכת רגל שנפגעה ממכונית, עלולים היו להיפגע איברים פנימיים. בא-כוח הנתבעת מפגין שביעות רצון גלויה מכך ש"בית המשפט רואה עין בעין עם הנתבעת לגבי חלק מהפגיעות". נבו שוב צוחק: "אבל אתה לא יודע איזו עין". בא-כוח הנתבעת ממשיך לטעון, נבו מקשיב ורושם לעצמו משהו, ואז פונה לבא-כוח התובעת: "איזה תיעוד יש לכם? יש תיעוד על בעיות דומות מהעבר?". הלה משיב, כי מרשתו עלתה מאוקראינה ב-2007, התאונה אירעה ב-2010 ולכן קשה מאוד לדעת מה היה מצבה הרפואי מוקדם יותר.
אחרי דיון תכליתי של עשר דקות בנוגע למינוי מומחים, מתחיל נבו להכתיב את החלטתו: "התובעת עותרת למינוי מומחים רפואיים במגוון תחומים בעקבות תאונת דרכים מאפריל 2010. לאחר עיון במסמכים הרפואיים שצורפו, הגעתי למסקנה, כי התובעת הציגה ראשית ראיה לקיומה של נכות" ולכן הוא ממנה מומחים בשלושה תחומים תוך הנמקת כל אחד מהם. "ביתר התחומים שהתבקשו, אינני רואה כיצד ניתן לקשור בין פגיעותיה במסגרת התאונה לבין תלונותיה באותם תחומים".
"בוא תראה לי מה יש לך" אלא שהדיון לא נגמר כאן. בא-כוח התובעת טוען, כי יש תיעוד בנוגע לנזק הנפשי "שאני לא מבין איך אדוני התעלם ממני". נבו משיב: "אז תכף תפנה אותי, אני לא ראיתי משהו ספציפי. בוא תראה לי מה יש לך בתחום הנפשי". בא-כוח הנתבעת טוען שהמצב הנפשי לא יכול להיות קשור, ולנבו יש פתרון מקורי:
"המטולוגיה יתן את התשובה הכי טובה מה עובר על הגברת הזאת. אנחנו לא סוגרים אף פעם את הדלת בפני אף תובע להוכיח נכות. אם יעלה צורך במינוי מומחה נוסף - זה ודאי יעלה בחוות הדעת [של המומחים שכבר מונו]. כל מה שאנחנו עושים [כרגע] זה החלטת ביניים, הדלת לא נסגרת, ואם יש צורך למנות מומחים [נוספים] - ממנים.
"אם אדוני חושב שצריך כבר עכשיו למנות מומחה בתחום הפסיכיאטרי, תגיש בר"ע. אם יש לאדוני משהו חוץ ממסמך בודד - תציג ונראה, אפשר למנות כבר עכשיו". לאור זאת מוסיף נבו להחלטתו הנחיה להמטולוג לחוות את דעתו האם יש מקום למנות מומחה בתחום הפסיכיאטרי.
לבסוף קובע נבו קדם-משפט נוסף ל-2.12.15. בא-כוח הנתבעת טוען שזהו תאריך מוקדם מדי לאור העובדה שמדובר בכמה וכמה מומחים, שכן אנחנו עומדים לפני חופשת הקיץ ו"זו התקופה שהם נוסעים לחופש". נבו שוב צוחק: "אתם נוסעים, לא הם".
השורה התחתונה: אומנם המדור לא יכול היה להתרשם יותר מדי לעומק מצורת ניהול הדיונים בידי נבו, אך מן המעט ניתן היה ללמוד בבירור על יעילותו המופתית ועל בקיאותו הרבה בתיקים שלפניו. יעילות: 9. מזג שיפוטי: 9. 