השופטת: נועה חקלאי, בית משפט השלום באשדוד המועד: יום ראשון, 19.7.2015, שעה 08:30 הנושא: תיקי תעבורה הנאשם הראשון המתייצב בפני השופטת נועה חקלאי אינו מיוצג, ויש לו תיקים במקביל אצל השופטת רבקה שוורץ. חקלאי והתובעת מתייעצות כיצד לקדם את הטיפול בו, וחקלאי פונה אליו בטון רגוע:
"אין לי סמכות לכפות על התביעה לסגור את התיק. אם אתה רוצה לסגור מול התביעה - זה עניין שלך. אם אתה רוצה לנהל את התיק - זה בסדר גמור. תראה לי את המסמך של העירייה. יש לך תיקים לסיים גם אצל השופטת שוורץ. נעשה ככה: אני אקבע את זה לתזכורת במעמד הצדדים ותפנה את זה ללינדה [ראש שלוחת התביעות]".
התובעת מציגה מסמכים וחקלאי פונה לנאשם: "אדוני, מעבר לזה שחנית במקום אסור, גם הפרעת לתנועה?". הנאשם מתחיל לענות, אבל חקלאי מפסיקה אותו לצורך שיחה בארבע עיניים עם התובעת; תוכן הדברים יתברר מיד. חקלאי חוזרת לנאשם:
"גם אם אתה חונה בצורה אסורה בגלל מצוקת חניה, מה שאומרת התובעת זה שיש הדל אם אתה מפריע לתנועה. השוטר כתב בדוח שאתה חונה באדום-לבן וחצי על הכביש". היא מאפשרת לו להציג תמונות שצילם בסמארטפון שלו, ומחניקה חיוך כאשר האיש מציג סרטון המלווה בקריינות שלו. אחרי כל זה, חקלאי נותנת לנאשמים רמזים עבים כמו פיל:
"יש שתי אפשרויות לצאת מזה עכשיו. אפשרות אחת היא להגיע להסדר עם התובעת על כל חמשת התיקים ולסגור במשהו מאוד סמלי. האפשרות השנייה היא לנהל את כל התיקים ולזמן עדים ולשמוע אם הפרעת לתנועה, ואז אני אחליט אם אתה אשם או לא אשם. אם אתה תרצה לחסוך לעצמך את כל הדיונים ולהגיע לכאן חמש פעמים - זה לגשת לתובעת. היא אמרה שהיא תתן לך הסדר מקל".
התובעת מבהירה שהיא תסתפק בקנס של 500 שקל לכל התיקים, הנאשם מסכים, חקלאי מוודאת בצורה רשמית שהוא מאשר את ההסדר וגם מאפשרת לו לדבר לפני גזר הדין. "תגש למזכירות, תוודא שעושים לך צירוף של כל התיקים כדי שלא תישפט בטעות באולם ליד, שלא יהיו פשלות", היא מסיימת.
שיחה בטלפון שבור בתיק הבא מבקשת התובעת לזמן את כל העדים מטעמה, לאחר שהנהג כפר באישומים נגדו, אבל חקלאי מנסה להתייעל: "כל אלו שראו אותו נוהג - אפשר להגיש בהסכמה? למה צריך עדים בכלל? הוא מודה שהוא נהג, הוא רק טען שלא ידע ומביא עד מטעמו שהוא לא ידע. השאלה היא למה את צריכה לטרטר שוטר כדי שהוא רק יאשר את מה שכתוב במזכר ולא תהיה חקירה נגדית". התובעת מבקשת כמה דקות כדי לבדוק; עד שיצאתי מהאולם היא לא חזרה עם תשובה.
כעת מגיע תורו של סניגור, איש הסנגוריה הציבורית, לבקש הפסקת התייעצות. מדובר בעובד זר שהדיון בעניינו כבר נדחה פעמיים ולסנגוריה אין קשר איתו. הסניגור יוצא לקבל אישור להצעתה של חקלאי שישתחרר מן הייצוג, וחוזר אחרי כמה דקות עם הסכמה. חקלאי מוודאת שהוא שוחח עם הממונים עליו, ושהתובעת מסכימה לבקשת השחרור מהייצוג ומבקשת לשפוט את האיש בהיעדרו. חקלאי כמובן מרשיעה אותו ומטילה עליו פסילה וקנס; ואנו נוסיף: בהצלחה למי שינסה לאתר אותו.
בינתיים תובעים וסניגורים יוצאים ונכנסים, עדיין אין נאשמים ואי-אפשר להתקדם. חקלאי מנצלת את הזמן כדי לטפל ב-20 תיקי תזכורת המונחים על שולחנה, עד שמתייצב נאשם - רק כדי לבקש דחייה, כדי לצלם את החומר ולפנות לחברת הביטוח. "אין בעיה", מגיבה חקלאי, מקריאה לו את כתב האישום ומסבירה: "לפי החוק יש חובת פסילה של לפחות שלושה חודשים. אדוני רוצה דחייה כדי להתייצב עם עורך דין? יכול להיות שגם חברת הביטוח תתייצב". היא דוחה ל-14.10.15 ומבהירה לנאשם: "אם אתה לא מגיע, זה שכאילו שאתה מודה ותישפט. אתה לא צריך לרשום, תקבל פרוטוקול".
נאשם אחר יושב באולם בסבלנות כבר חצי שעה, אבל אי-אפשר לדון בעניינו משום שסניגורו לא הגיע. באישורה של חקלאי, התובעת מנסה להתקשר אליו מן האולם בזמן הדיון, ואחרי כמה נסיונות מצליחה לאתר אותו. כעת מתחיל דיון אולם-טלפון על המועד אליו יידחה הדיון - כזכור, עם עורך דין שכלל לא טרח לבוא. חקלאי מציעה את 14.10.15, הסניגור אומר שלא נוח לו וחקלאי מנהלת איתו שיחה בטלפון שבור: "תגידי מתי הוא מסכים", היא אומרת לתובעת - ואז בטובו הוא כן מסכים לתאריך המוצע.
השורה התחתונה: שופטת נעימת הליכות, המשרה אווירה נוחה ועניינית, ומנסה לייעל את הדיון ככל שהצדדים מאפשרים לה זאת. לא היה מקום לעבור לסדר היום בצורה שכזאת על היעדרו של סניגור ואחר כך לנהל איתו מו"מ על המועד הבא. יעילות: 9. מזג שיפוטי: 8. 