X
יומן ראשי
חדשות תחקירים
כתבות דעות
סיפורים חמים סקופים
מושגים ספרים
ערוצים
אקטואליה כלכלה ועסקים
משפט סדום ועמורה
משמר המשפט תיירות
בריאות פנאי
תקשורת עיתונות וברנז'ה
רכב / תחבורה לכל הערוצים
כללי
ספריה מקוונת מיוחדים ברשת
מגזינים וכתבי עת וידאו News1
פורמים משובים
שערים יציגים לוח אירועים
מינויים חדשים מוצרים חדשים
פנדורה / אנשים ואירועים
אתרים ברשת (עדכונים)
בלוגרים
בעלי טורים בלוגרים נוספים
רשימת כותבים הנקראים ביותר
מועדון + / תגיות
אישים פירמות
מוסדות מפלגות
מיוחדים
אירועי תקשורת אירועים ביטוחניים
אירועים בינלאומיים אירועים כלכליים
אירועים מדיניים אירועים משפטיים
אירועים פוליטיים אירועים פליליים
אסונות / פגעי טבע בחירות / מפלגות
יומנים אישיים כינוסים / ועדות
מבקר המדינה כל הפרשות
הרשמה למועדון VIP מנויים
הרשמה לניוזליטר
יצירת קשר עם News1
מערכת - New@News1.co.il
מנויים - Vip@News1.co.il
הנהלה - Yoav@News1.co.il
פרסום - Vip@News1.co.il
כל הזכויות שמורות
מו"ל ועורך ראשי: יואב יצחק
עיתונות זהב בע"מ
X
יומן ראשי  /  כתבות
בקבוקי יין המיוצרים בהתנחלויות [צילום: AP/Ariel Schalit]
השלכות סימון מוצרים מההתנחלויות
הנציבות האירופית אישרה ב-11 בנובמבר 2015 מסמך הקורא למדינות האיחוד לאכוף סימון מוצרים מההתנחלויות ברשתות שיווק המאבק של ממשלת ישראל בהנחיית הנציבות עובר עתה למישור של המדינות החברות באיחוד, שכן ההחלטה של הנציבות מותירה את יישומה בידיהן
החלטה רשמית על אודות החרמתם של מוצרי ההתנחלויות עלולה לעודד חרם שניוני, לא-רשמי ואף רשמי, על חברות ישראליות הקשורות בצורה כזו או אחרת לפעילות ביהודה ושומרון. התגבשותם של צעדים כאלו עלולה להגביר את הלחץ על סקטורים ועל חברות, שקל מאוד לזהות את פעילותם הענפה בהתנחלויות, כגון בנקים וחברות תשתית ובנייה

הנזק הכלכלי הפוטנציאלי שייגרם לקבוצות האינטרס השונות באירופה וכן העלות הכלכלית והפוליטית הצפויה לממשלות השונות עקב אימוץ החקיקה אינם גבוהים דיים כדי לפסול לחלוטין את האפשרות שתיווצר דינמיקה, שתוביל בעתיד לגיבוש צעדי ענישה לא-רשמיים ורשמיים נגד ישראל

   רשימות קודמות
  ערב הסעודית: הצטברות אתגרים מבית ומחוץ
  הטבח בפריז: מניעים והשלכות
  זה לא הכלי, זו השיטה
  הביקורת על מנגנון הווטו - והשלכותיה
  הפעילות הבינ"ל לפתרון המשבר בסוריה

הנציבות האירופית אישרה ב-11 בנובמבר 2015 מסמך הקורא למדינות האיחוד לאכוף סימון מוצרים מההתנחלויות ברשתות שיווק. על-פי החקיקה, הרשתות יצטרכו לסמן מוצרי מזון (כגון ירקות, פירות, יין ודבש) ומוצרי קוסמטיקה, שמקורם בהתנחלויות. הסימון לא יחול על מוצרים תעשייתיים (לדוגמה, מוצרי חשמל), שמקורם בהתנחלויות. מדובר בחקיקה קיימת, שעד כה לא יושמה ברוב מדינות האיחוד. יש לציין, כי בריטניה ב-2009, דנמרק ב-2013 ובלגיה ב-2014 כבר הוציאו הנחיות בנושא. החלטת הנציבות, היא, אפוא, המשך ישיר למדיניות האיחוד האירופי, שלפיה הסכם האסוציאציה עם ישראל (1995) אינו חל על השטחים שכבשה ישראל ב-1967. מדיניות זו יושמה בחלקה ב-2004, כשהאיחוד כפה על ישראל לסמן בתעודות המקור של ייצוא, שמקורו בישראל, את מקום הייצור המדויק וכך לאפשר לרשויות המכס האירופיות לבטל פטור של מכסים שניתן למוצרים מתוך ישראל בגבולות שלפני 1967.
פגיעה זניחה אך מסוכנת
במשרד הכלכלה בישראל העריכו (על סמך דוח שפורסם ב'דה-מרקר' ב-11 בנובמבר 2015), כי ההוראות החדשות יחולו על כ-50 מיליון דולר ייצוא מתוך ייצוא כולל בהיקף של 200-150 מיליון דולר בשנה מההתנחלויות ביהודה, בשומרון, וברמת הגולן, וכי לא מדובר בפגיעה משמעותית בייצוא הישראלי לאירופה. יודגש שניתוח נתוני הלמ"ס מראה, כי חלק הייצוא שייפגע הוא קטן ביחס לכלל הייצוא לאיחוד האירופי, העומד על כ-27 מיליארד דולר בשנה, וזאת מתוך ייצוא לכלל העולם של סחורות ושירותים, העומד ב-2015 על כ-92 מיליארד דולר.
ההחלטה האירופית מהווה כשלעצמה צעד בעל השלכות מאקרו כלכליות זניחות, אך היא מאותתת, כי קיימת נכונות להנהיג צעדים עתידיים והיא עלולה להרתיע חברות מהעמקת הקשרים עם ישראל. מכיוון שמדובר בצעד שנדון עוד לפני התגבשותה של תנועת ה-BDS, אין מדובר במהלך שיעניק לה ניצחון שיירשם על שמה. עם זאת, ההחלטה עלולה להיתפס כהישג של התנועה ולהניע סחף בעל פוטנציאל נזק לא מובטל.
החשש המרכזי, הטמון במהלכים רשמיים המבליטים את חוסר הלגיטימיות שממשלות אירופה מייחסות לפעילות העסקית בהתנחלויות, הוא תנופה לנקיטת צעדים נגד חברות ישראליות הפועלות בתחומי הקו הירוק, שיש להן פעילות עסקית גם ביהודה ושומרון. במילים אחרות, החלטה רשמית על אודות החרמתם של מוצרי ההתנחלויות עלולה לעודד חרם שניוני, לא-רשמי ואף רשמי, על חברות ישראליות הקשורות בצורה כזו או אחרת לפעילות ביהודה ושומרון. התגבשותם של צעדים כאלו עלולה להגביר את הלחץ על סקטורים ועל חברות, שקל מאוד לזהות את פעילותם הענפה בהתנחלויות, כגון בנקים וחברות תשתית ובנייה. אווירה ציבורית שלילית כלפי ישראל והפעלת לחץ יעיל על הממשלות אף עלולות לצנן את התלהבותן להיקשר במכרזים ממשלתיים עם חברות ישראליות.
קיימת גם אפשרות, כי זיקתם הברורה של הבנקים הישראלים למימון פרויקטים בהתנחלויות ולמתן שירותים פיננסיים לתושביהן יהפכו אותם למטרה להנהגת צעדי ענישה מצד מוסדות פיננסים וממשלות באירופה. הבנקים הישראלים מספקים שירותי בנקאות לאזרחים הישראלים הגרים מעבר לקו הירוק, כולל משכנתאות, ומעניקים אשראי לחברות הפועלות שם, ולכן יקל מאוד על מחרימים לזהותם כחברות המעורבות משמעותית במימון הפעילות העסקית ביהודה ושומרון. יצוין, כי במהלך השנתיים האחרונות הודיעו כמה בנקים וקרנות פנסיה על משיכת השקעותיהם בבנקים ישראלים. כך, למשל, בפברואר 2014 הודיע Dansk Bank, הבנק הגדול ביותר בדנמרק, כי הוא כלל את בנק הפועלים ברשימה השחורה שלו, מכיוון שהבנק מימן בנייה של התנחלויות לא-חוקיות בגדה המערבית. צעדים דומים בוצעו על-ידי בנקים נוספים בסקנדינביה. בינואר 2014 הודיעה קרן הפנסיה הגדולה ביותר בהולנד, PGGM, על משיכת ההשקעות מכל חמשת הבנקים הישראלים הגדולים. לפני שנתיים, בדיונים על אודות הצטרפות ישראל לתוכנית המחקר הרב-שנתית של האיחוד האירופי, "הורייזן 2020", האיחוד האירופי הודיע, שמוסדותיו לא ינהלו כל פעילות פיננסית או יעניקו תרומה וסיוע כספי לישויות ישראליות הפועלות בשטחים שכבשה ישראל ב-1967.
היתכנות גיבוש צעדי ענישה
הבעיה הכלכלית, היא, אפוא, דינמיקה של "כדור שלג" אפשרי, שיהפוך נזקים זניחים בהווה לנזקים משמעותיים יותר. גם אם תהיה תגובה ישראלית להתפתחויות מסוג זה, כמו הגברת הייצוא הישראלי למזרח אסיה על חשבון אירופה, לא ברור שיהיה בה די כדי למנוע נזק. גם מדינות לא-אירופיות עלולות להצטרף לעמדה האירופית, אם כי קשה לראות את ארצות הברית עושה כן בעתיד הנראה לעין. בהקשר זה ראוי לציין, שארצות הברית הודיעה, שהיא רואה בהחלטת הנציבות האירופית "צעד טכני" בלבד ומחלקת המדינה לא אימצה את הקו שהובילו 36 סנאטורים במכתבם לממונה על יחסי החוץ באיחוד האירופי, פדריקה מוגריני, שבו הצביעו על הפן הפוליטי של ההחלטה.
הנזק הכלכלי הפוטנציאלי שייגרם לקבוצות האינטרס השונות באירופה וכן העלות הכלכלית והפוליטית הצפויה לממשלות השונות עקב אימוץ החקיקה אינם גבוהים דיים כדי לפסול לחלוטין את האפשרות שתיווצר דינמיקה, שתוביל בעתיד לגיבוש צעדי ענישה לא-רשמיים ורשמיים נגד ישראל. מקרי העבר והמחקר האקדמי האמפירי העשיר בנושא מלמדים, כי אחד המשתנים החשובים המשפיעים על הסבירות להטלת סנקציות, אם לא החשוב שבהם, הוא המוטיבציה הפוליטית של ממשלות לגרום לשינוי במדיניות של מדינות אחרות. כשיש אינטרס מובהק של ממשלה להוביל סנקציות נגד מדינה אחרת, נכונותה להתעמת עם קבוצות אינטרס גבוהה יותר והיא אף מוכנה לשאת בעלויות מאקרו מסוימות.
לא לנפח את ההחלטה האירופית
עם זאת, יצוין כי קיימת שורה ארוכה של מגבלות כלכליות, פוליטיות, מוסדיות וטכניות, שעשויות להקשות על שחקנים לא-רשמיים ורשמיים באירופה להוביל צעדים נוספים, שיסבו פגיעה משמעותית לכלכלת ישראל. מגבלות אלו נובעות בעיקר מהרכב הייצוא הישראלי ומזהותן של החברות המניעות את פעילות הסחר וההשקעות הישראלית. מרבית הסחורות הישראליות המיוצאות לאיחוד האירופי ולשווקים חשובים אחרים משמשות כתשומות לייצור, כך שהן אינן נצרכות כמוצרים סופיים על-ידי הציבור הרחב. קמפיינים שקוראים לצרכנים להחרים סחורות ישראליות יכולים אולי לפגוע בייצוא של מוצרי חקלאות ומזון מעובד - המהווה פחות מעשרה אחוזים מסך הייצוא לאיחוד - אך הם יתקשו יותר לפגוע בייצוא מוצרי הכימיה, הגומי, המחשוב, המכונות והאופטיקה. סחורות אלה, המרכיבות מעל 45 אחוזים מסך הייצוא למדינות האיחוד האירופי, מוטמעות בשלבי ייצור שונים בתעשיות שונות ברחבי אירופה ובמדינות אחרות.
זהותן של החברות שמייצאות מישראל מציבה קושי פוליטי נוסף בפני אלו המבקשים להנהיג צעדי ענישה משמעותיים נגד ישראל. חלק נכבד מהייצוא מישראל מורכב מסחורות שמיוצרות על-ידי חברות רב-לאומיות שביססו פעילות יצרנית בישראל, או לחלופין על-ידי חברות ישראליות שיש להן חברות-בת באירופה ובשווקים אחרים. הגבלות רשמיות על הסחר או ההשקעות מול ישראל עלולות לגלוש לפגיעה באינטרסים הישירים של אותן חברות רב-לאומיות, ואף לפגוע בפעילות היצרנית שלהן במדינות שונות.
המאבק של ממשלת ישראל עובר עתה למישור של המדינות החברות באיחוד, שכן ההחלטה של הנציבות מותירה את יישומה בידיהן. מספר ממשלות, ובראשן גרמניה, כבר הודיעו על התנגדותן לכפות סימון מוצרים. יש להניח, שמדינות נוספות תהססנה להיכנס לעימות עם קבוצות שונות, מעבר לקונגרס האמריקני, שתפעלנה נגד יישום ההחלטה. ממשלת ישראל מצדה צריכה כמובן לנהל מערכה מדינית נגד יישום ההחלטה, אך להימנע בשלב זה מניפוח ממדי האפקטיביות שלה או מעידוד צעדי חרם משלה, וכך להעצים את כדור השלג - אם אכן בזה מדובר: מאז שהנציבות האירופית מנהלת את המערכה נגד הייצוא הישראלי מהשטחים שנכבשו ב-1967, ממדי פגיעתה היו, כאמור, זניחים.

פורסם במקור: INSS, מבט על, גיליון 769 (19.11.15)
פרופ' ערן ישיב הוא חוקר בכיר במכון למחקרי ביטחון לאומי וחבר סגל בבית הספר ע"ש איתן ברגלס לכלכלה באוניברסיטת תל אביב.
ד"ר עודד ערן הוא חוקר בכיר במכון למחקרי ביטחון לאומי, כיהן כראש המכון מיולי 2008 ועד נובמבר 2011.
תאריך:  22/11/2015   |   עודכן:  22/11/2015
שתף:

מועדון VIP להצטרפות הקלק כאן
פורומים News1
כללי חדשות רשימות נושאים אישים פירמות מוסדות
אקטואליה מדיני/פוליטי בריאות כלכלה משפט
סדום ועמורה עיתונות
השלכות סימון מוצרים מההתנחלויות
הודעות  [ 1 ] מוצגות  [ 1 ]  כתוב הודעה 
1
הלו..?הם כבר
כבש 44  |  22/11/15 20:48

פורום: ישראלי-פלשתיני
+
אולמרט פשוט בוגד!!
אא  |  15/02/20 05:33
 
- }}אולמרט ישראלי נתניהו אמריקאי
ויחזור לארהב  |  7/03/20 16:49
 
- הם שייכים למלך ירדן
הפולש הירדני   |  5/04/20 20:46
+
הפלשתינים אינם תחת כיבוש
ישעיהו א  |  13/02/20 07:36
+
יפוטר היועמש - משרה פשיסטית ל"ת
וישר לקציעות  |  28/01/20 23:51
 
- הפתרון הטוב ביותר הוא ביטול
מוטי1  |  29/01/20 10:01
 
- לביבי .המושחת .היועץ רע ..מסק
חפטליהו פסטולקין   |  6/02/20 14:30
+
וזו כנראה רק ההתחלה
כוכי  |  27/01/20 14:40
+
בסוף הוא ניפגש אחרי נתניהו ..ש
יס-מן  |  27/01/20 13:17
+
אולמרט
משה זבולון  |  4/01/20 15:18
 
- }}}ממשלות הליכוד דתיים וחרדים
מחריבים ישראל....  |  20/01/20 19:52
 
תגובות בפייסבוק
התפתחויות נוספות
ישראלי-פלשתיני
דרור אידר
קיני הטרור לא ינוקו אם לא נקרא לילד בשמו: איסלאם ג'יהאדיסטי    כדאי להזכיר זאת לאידיאליסטים הילדותיים במערב: הסיבה לקריסת אירופה ב-50 השנים האחרונות נעוצה בעריצות המחשבה שהם משליטים
איציק וולף
ראש מועצת שומרון לשעבר, עד המדינה בפרשת ישראל ביתנו גרשון מסיקה, הבחין במחבלת אוחזת בסכין המנסה לפגוע בישראלים בכיכר הסמוכה לשכם
איציק וולף
שר החינוך ויו"ר המועצה להשכלה גבוהה, נפתלי בנט, הנחה את המועצה לעצור באופן מיידי כל פעילות הפלג הצפוני של התנועה האיסלאמית שנעשית במוסדות אקדמיים
עידן יוסף
גבר לבוש בקפוצ'ון התנפל על ארבעה יהודים ליד האצטדיון העירוני, דקר אותם בסכין ונמלט    אחד הפצועים במצב קשה והיתר במצב בינוני או קל
איתן קלינסקי
כן, לא אשתוק, לא אוותר, אזכיר יום-יום לארצי עד שתפתח את עיניה, כי שליטתנו על עם אחר היא אינה מוסרית, ואשתמש בביטוי קשה לקוראים, זו שליטה קולוניאלית אכזרית
רשימות נוספות
INSS  / מי ומי    | 
זינוק של 94% בפיגועי התאבדות  /  יורם שוייצר, אריאל י. לוין, עינב יוגב
טקס פרסי גלובוס הזהב: "תלויים באוויר" מסתמן כמנצח  /  מאיה שני
בסיס הנתונים החדש של צבאות המזרח התיכון  /  יפתח שפיר
ערב הסעודית: הצטברות אתגרים מבית ומחוץ  /  יואל גוז'נסקי, ארז שטרים
הטבח בפריז: מניעים והשלכות  /  עודד ערן, אדם הופמן
זה לא הכלי, זו השיטה  /  לירן ענתבי
כל הזכויות שמורות
מו"ל ועורך ראשי: יואב יצחק
עיתונות זהב בע"מ New@News1.co.il