שינוי חקיקה מהן היוזמות שמשרד האוצר הממונה על רשות המיסים יזם לאחרונה במסגרת חוק ההסדרים או מחוצה לו? - מדובר בשורה של חוקים שנועדו לשפר את יכולת רשות המיסים בנושא גביית המס. העיקריות שבהן: הגדרת עבירת מס כעבירת מקור לפי חוק
הלבנת הון וחיוב נישום לחשוף חוות דעת בפני רשויות המס.
- חשוב להגיד כבר בהתחלה. לפעמים נדמה לנו שמדובר ביוזמות חקיקה של משרד האוצר האחראית על רשות המיסים או מחוקקים אחרים. אבל בפועל לא תמיד כך הדבר. מרבית יוזמות החקיקה בנושאי מיסוי אליהן נחשפנו בשנים האחרונות הן תולדה של דרישה בינלאומית. במילים יותר בוטות אפשר לומר שמדובר בהחלטות שנכפו על המדינה על-ידי מוסדות בינלאומיים כמו ה-
OECD, FATF, G7 וכיו"ב. וזאת משום שמדינה המעוניינת להתקבל לארגונים בין לאומיים חייבת לאמץ כללים הנקבעים במוסדות הבינלאומיים.
- הדוגמה המפורסמת ביותר היא חוק הלבנת הון שנחקק לפני מספר שנים. אפשר להעז ולומר שלמדינת ישראל היה נוח אם החוק לא היה נחקק כלל, וברורה הסיבה לכך. טרום החוק, הגיע לישראל הון שחור שסייע בצורה כזו או אחרת לעידוד הכלכלה הישראלית. בפועל, אלמלא איום מפורש של הארגונים הבינלאומיים לנקוט בסנקציות נגד ישראל, ספק אם החוק היה נחקק.
אז איך בדיוק ישתנו חיי הנישום בעקבות אישור יוזמות אלו? - הדוגמה הבולטת ביותר היא ההחלטה להגדיר עבירות מס כעבירות במקור. פירוש הדבר הוא שהעלמת מס תגרור כמעט תמיד אחריה הרשעה בעבירה לפי חוק איסור הלבנת הון. וכפי שידוע העונשים בגין הלבנת הון הן חמורים ביותר, החל מעונשי מאסר כבדים וכלה בחילוט נכסים.
- אחת התוצאות של הפיכת עבירות המס החמורות לעבירות מקור לפי חוק איסור הלבנת הון היא מתן אפשרות לחילוט זמני של נכסי נישומים שחשודים בעבירות מס כבר בשלב החקירה. מדובר בהליך שעשוי לגרום לתאגיד חשוד בהעלמת מס נזק כלכלי לא מידתי לעבירת בהן הוא חשוד וזה לפני בכלל שהוכחה אשמתו.
אז היכן הדילמה? תוצאה זו היא צודקת ככל שמדובר בהעלמת הון הכרוכה בביצוע עבירות כגון סחר בסמים וכיו"ב עבירות של אירגוני פשיעה, אבל היא מחמירה יתר על המידה כשמדובר באנשי עסקים לגיטימיים שהסתבכו בהעלמת מס. יש לזכור כי חוקי המס בישראל כבר כוללים מספר רב של סעיפים המאפשרים ענישה מרתיעה כנגד מעלימי מס בכלל זה קנסות, מאסר בפועל ועוד שורה ארוכה של סנקציות מנהליות ואזרחיות ואחרות. החלת התוספת בנושא הלבנת הון תגרום לכך שחוקים דרקוניים שנועדו במקור לפעול נגד משפחות פשע יופנו כנגד נישומים רגילים. אבל גם כאן, יש לתת את הדעת שהיוזמה נובעת מלחץ בינלאומי שמדינת ישראל מתקשה לעמוד מולו.
חוות דעת מומחים מה מהות השינוי בנוגע לחוות דעת מומחים שיזם משרד האוצר? - לפי ההצעה המקורית של רשות המיסים כל אדם שקיבל חוות דעת כתובה מגורם מקצועי (עורך דין, רואה חשבון, יועץ מס) בשל פעולה שביצע, לרבות כל עסקה ומכירה הנותנת לו יתרון מס - כדוגמת פטור או הקלת מס, דחיית אירוע מס, דחיית תשלום מס, הימנעות מהתחייבות לנכות מס, או התחשבות בהפסד מס - חייב לדווח על חוות הדעת בטופס מיוחד אשר יצורף לדוח השנתי.
- בלחץ לשכת עוה"ד ולשכת רוה"ח הוכנסו שינויים בנוסח החוק וחובת גילוי חוות הדעת צומצמה למקרים בהם מדובר בחוות דעת "מדף". דהיינו חוות דעת הנמכרת ע"י עוה"ד לשלושה נישומים ומעלה או כאשר שכה"ט משולם לעוה"ד או לרוה"ח באחוזים מחיסכון המס הצפוי מקבלת העמדה המגולמת בחוות הדעת או כאשר ננקטת פוזיציה שבאופן ברור נוגדת את עמדת רשות המיסים. נוסח זה אושר ע"י ועדת הכספים לקראת קבלת הצעת החוק בקריאה שנייה ושלישית.
- המטרה של רשות המיסים ברורה. בשנים האחרונות התגברה התופעה של שימוש בתכנוני מס. רשויות המס זוכות לביקורת על חוסר יכולתן להתמודד מול תאגידים המצליחים לשלם מס מופחת.לרשות המיסים אין כוח אדם מספיק לבדוק את כל התיקים והטלת חובת דיווח כאמור מאפשרת לרשות המיסים להתמקד באותם תיקים שנחשבים "בעייתיים" בעיניה.
אם כך על מה התרעומת? - תיקון זה פוגע בחסיון עו"ד לקוח הקובע שהתייעצות בין לקוח לעו"ד, בין בכתב ובין בעל פה נהנית מחסיון. חסיון זה הוא מאושיות זכויות הפרט במדינה דמוקרטית.
- הצעת החוק יוצאת מתוך הנחה כי כל תכנון מס המלווה בחוות דעת הוא חשוד ולא היא: חוקי המס בישראל מסובכים ומורכבים וכדי להקטין סיכונים לפני ביצוע עסקות או פעולות כלכליות אחרות זקוק הנישום לחוות דעת כדי שידע מהי חבות המס שבפניה הוא עלול לעמוד.
- ביהמ"ש העליון קבע לא פעם שמותר לנישום לתכן את מהלכיו כך שישלם פחות מס. ככל שהתכנון נראה לרשות המס כמלאכותי, היא רשאית להתעלם ממנו או לסווג את העסקה והפעולה לצרכי מס בצורה אחרת מזו שהנישום הציג אותה. גם במקרה כזה אין ניתן ליחס לנישום או למייצגו אחריות פלילית כל עוד אין תכנון המס כולל בתוכו אלמנטים של מרמה, הסתרה, זיוף מסמכים או העלמתם.
ומהו הפתרון המיטבי לדעתך שיאזן כין האינטרסים הנוגדים? נראה לי שהדין הקיים כבר מכיל מספיק אמצעים כדי להלחם בתכנוני מס בלתי לגיטימיים. למשל כבר מספר שנים קיימת חובת דיווח מיוחדת על פעולות שנראות בעיני רשות המס כמחשידות (ומכונות בפיה תכנוני מס אגרסיביים). לדוגמא: עסקות בהן חברה רווחית קונה חברה מפסידה בכדי להקטין את תשלומי המס, או מחילת חוב לקרוב שצבר הפסדים, או החייב בתשלומי מס מופחתים. עם זאת מאחר שכאמור קיימים לחצים מצד ארגונים בינלאומיים, הפשרה שהושגה לאחרונה עם נציגי עוה"ד ורוה"ח ואושרה ע"י ועדת הכספים הוא בבחינת הרע במיעוטו.
גילוי מרצון גילוי מרצון - מה הוא הליך הגילוי מרצון ולמה הוא נועד? גילוי מרצון היא יוזמה של רשויות המס בישראל המאפשרת לאנשים שלא מסרו דיווח מסודר על הכנסותיהם בחו"ל ולא שילמו מס כנדרש, להסדיר את עניינם. החשיפה תאפשר להם לשלם את המס הנדרש בגין הון ונכסים שצברו בחו"ל וחייבים במס בישראל וזאת מבלי להיגרר להליך פלילי. והכל כאמור בתנאים המפורטים בהוראה. הטיפול בתיקים אלה יכול להיעשות בתחילה בצורה אנונימית ללא חשיפת שמו של הנישום, אלא רק לאחר גיבוש הסכם שומה המקובל עליו.
וזה מוכיח את עצמו? בהחלט כן. מדובר במהלך המוכיח את עצמו. בחודשים האחרונים אנו רואים מספר רב של נישומים שהחלו בדיווח כאמור. דיווח זה הניב למדינה הכנסות מיסוי בהיקפים עצומים ומאידך הסיר עננה מעל ראשיהם של אלפי אנשים שחששו מהליכים פלילים שיינקטו כנגדם.
זו לא מלכודת דבש? אכן קיים חשש שאנשים שעד היום חיו בשלווה, יכנסו בשערי משרדי המס בכדי לדווח על חשבון אחד ויצטרכו להסביר הכנסות מעשרה חשבונות בנק אחרים, ייתכן שנישום שנכנס בכדי לדווח על הכנסות משנים קודמות, יצטרך להסביר פתאום על הכנסות מלפני עשרות שנים. וייתכן שנישום שייכנס בכדי להסביר הכנסות של עצמו, יביא שלא במודע לחקירת מס כנגד שותפיו. וייתכן שצריכה יותר בהירות בנושא. אולם בפועל, מדובר בהליך רצוי.
אפילוג אז מה צופה לנו העתיד? ניתן לשער כי בשנים הקרובות תפעל רשות המיסים להקשיח עמדות. והסיבות לכך רבות. הצורך במלחמה בהון השחור, דרישות רגולציה בינלאומית, הצורך להלחם בתופעה של תאגידים בינלאומיים המשלמים מס נמוך בשיטות שונות ובין היתר תוך שימוש במקלטי מס. ככל שיתחזק התהליך ההולך ומתפתח של החלפת מידע ושיתוף פעולה בענייני מס בין מדינות יקשה על יחידים ותאגידים להעלים מס ויגדל כוחם של רשויות המס במישור הלאומי והבינלאומי.
