מתחת לראדר הגיש
יואל נוימן, שהיה בעבר נציג ציבור בדירקטוריון החברה לפיתוח השומרון, את טענותיו בפני בית המשפט העליון בערעורו על סגירת תיק התביעה הנגזרת שהגיש נגד החברה.
מדובר בתיק שבו חשף נוימן נורמות מושחתות רבות בפעילות החברה לפיתוח השומרון. רבים מן הממצאים שהציג בתביעה הנגזרת שימשו את משטרת ישראל בחקירה 242 הידועה לרבים בתוך פרשת
ישראל ביתנו, מפרשיות השחיתות הגדולות שנחשפו בשנים האחרונות.
מלבד הטענות המשפטיות שהציג ביחס לכל אחד ואחד מן הנימוקים שהוצגו בבית המשפט לסגירת התיק, טעה בית המשפט קמא בהבנת כלי התביעה הנגזרת במאבק בשחיתות ציבורית.
"במצב התאגידי הרגיל, לבעל המניות יש תמריץ כלכלי לפעול לשמירת ענייניו בחברה (הרי מדובר בכספו-הוא) ויש לו עניין שדירקטור בחברה יפעל לשמירת ענייניהם של בעלי המניות. לעומת זאת, במבנה התאגידי המיוחד של החברה בענייננו, לבעלי מניות לא קיים עניין מיוחד שהחברה תעמוד על זכויותיה כלפי מנהלים וכלפי צדדים שלישיים שעוולו כלפיה", טען.
נוימן מסביר כי בעלי המניות בחברה לפיתוח השומרון הן אגודות שיתופיות המייצגות יישובים, ומזכירויות היישובים, הפעולות מטעמן. "בעוד שבכושרם כבעלי מניות (או, נכון יותר, כנציגי בעלי מניות) מזכירויות היישובים צריכים לפקח על ניהול ענייני החברה בה היישובים הנם בעלי מניות, הרי בכושרם המוניציפלי הם תלויים במועצה האזורית ובראש המועצה האזוריים, המספקים להם שירותים ותקציבים", הסביר את הבעייתיות המיוחדת במקרה הזה. "כך, מי שעומד בראש המועצה האזורית (בתקופה הרלוונטית – מר
גרשון מסיקה, המשיב 17, שכיהן גם כיו"ר דירקטוריון החברה) יכול באמצעות כוחו במישור המוניציפלי להשפיע על עמדת בעלי המניות במישור התאגידי. במציאות זאת, האינטרס הכלכלי של חברי האגודות השיתופיות (שהם התושבים ביישובי המועצה) בכספיו של התאגיד המוניציפלי האזורי הנו פגיע במיוחד, זאת הן בשל בעיית נציג כפולה והן בשל האפשרות של ראשי החברה להפעיל את כוחם במישור המוניציפלי כדי להשפיע על נציגי התושבים במזכירויות היישובים".
נוימן חש על בשרו את ההשפעה הזאת כאשר הודח על-ידי יישובו, יצהר, מחברות בדירקטוריון החברה לפיתוח לאחר שהתחיל לרחרח בענייני השחיתות שבחברה.
לדבריו, במבנה תאגידי זה, כאשר דירקטור המבקש להגיש תביעה נגזרת פועל למעשה לשם הגנה על כספי הציבור וכאשר אין לבעלי המניות תמריץ כלכלי אמיתי וישיר למנוע בזיזת כספי החברה, יש להגמיש את דרישות הסף להגשת התביעה הנגזרת ולהקל על דירקטורים, שבמקרה זה הנם נציגי ציבור ופועלים למען שמירה על כספי הציבור, בתנאי הסף להגשת התביעה.
"תביעה נגזרת זו הייתה בבחינת ניסיון של אדם אחד בודד, שלקח ברצינות יתרה את תפקידו כנציג האגודה השיתופית בדירקטוריון חברה מוניציפלית וביקש לתקן את דרכיה העקלקלות של החברה, אשר אפשרה למנהליה למעול בה ולהוציא את כספיה, שהנם כספי ציבור. ככל שיקשה בית המשפט על המערער בדרישות סף פרוצדורליות, כך יכביד הוא על המאבק בשחיתות ציבורית-תאגידית", ציין במסמך שהגיש לבית המשפט.
הדיון יתקיים בבית המשפט העליון ב-4 בפברואר 2016.