הכבוד הגדול שקיבל אולמרט בארנה

בביקור בבית המשפט העליון לא ניתן להתעלם מהאלמנטים הסמליים הרבים ששובצו בבניין. אפשר לאהוב אותם, אפשר לסלוד מהם, אבל אי-אפשר להתעלם מהם. אחד מאותם אלמנטים הן הפירמידות הבנויות בגג בניין בית המשפט העליון. בקצה אותן פירמידות חלונות עגולים שדרכם נשקף אור השמש. למרגלות הפירמידה, ברצפת בית המשפט העליון - רצפה מעוטרת בריבועים. ההסבר המקובל לאלמנטים הללו הוא הפער שקיים בין הצדק המוחלט - המיוצג על-ידי אור השמש המופיע בצורת עיגולים דרך החלונות - לבין הפרוצדורה השיפוטית הארצית שחייבת להיות נוקשה ו'מרובעת'. נדמה שאין הרבה מקרים שבהם הפער הגדול בין הצדק והמוסר, כפי שהוא נתפס על-ידי כל אדם בשכל פשוט וישר, לבין היכולת להביא לצדק שיפוטי היה גדול כמו בפסק הדין שניתן השבוע בתיק הספר 'תורת המלך'. גם נשיאת בית המשפט העליון, השופטת מרים נאור, וגם המשנה לנשיאה, השופט אליקים רובינשטיין, השתמשו בסופרלטיבים חריפים מאוד, בהם הכינוי 'סרטן' נגד מחברי הספר שהתיר הלכתית להרוג אנשים שאינם יהודים. אך בסופו של דבר החליטו שלא לחרוג מן הפרוצדורות השיפוטיות והורו - על-אף סלידתם הרבה מן הספר וממחבריו - שלא להחזיר את התיק לעיון נוסף של היועץ המשפטי לממשלה. אמנם אקטיביזם שיפוטי אינו דבר נהוג בדרך כלל במשפט הפלילי ועל כן, לכאורה, אין כאן חידוש גדול. אבל עדיין, יש עדיין מי שטרם הבין שבית המשפט העליון עבר דרך ארוכה מאז ימי אהרן ברק ודורית ביניש כנשיאים, דרך כהונת אשר גרוניס ועד לימי הנשיאה הנוכחית, מרים נאור. הנשיאה נאור לא באמת הפתיעה כאשר נצמדה אל הפרוצדורה השיפוטית וקבעה שידיה כבולות ושלא הושגו ראיות ברף הנדרש להוכחת הסתה לגזענות ולאלימות. קריאתה להוריד את רף הראיות הנדרש מהווה איתות לרשות המחוקקת שהכדור נמצא במגרש שלה. קשה לי להאמין שחברי כנסת דוגמת מוטי יוגב הבינו את זה. הם עסוקים עדיין באמירות פופוליסטיות על התנעת ה-D9 בכיוון בית המשפט העליון.

חקירתו של העיתונאי גיא לרר הוא דוגמה נוספת לאופן שבו שוטרים שקיבלו לידיהם כוח וסמכות משתמשים בו כדי להשתיק ביקורת שמוטחת בהם באופן פומבי. ראויה לציון במיוחד תגובתו של לרר לזימונו לחקירה על שידור חומרי חקירה, טענה מגוחכת בשל העובדה שפעמים רבות המשטרה היא שמדליפה חומרי חקירה לצורך שידורם ופרסומם. בהתייחסות שלו לחקירה, בתוכנית צינור לילה בערוץ 10, ציין לרר שלא כל הסובלים מהתעמרות שוטרים המזמנים לחקירות בתואנות שווא כאמצעי טרטור ולחץ יכולים לפרסם את הנושא בפני מאות אלפי בני אדם כמותו. הוא ציין את רפי רותם, איש רשות המיסים לשעבר, הסובל מהתנכלות כמעט יום יומית, והצהיר שמעתה ואילך ישתדל יותר מבעבר לפרסם את סיפורי רותם והאחרים הסובלים מהתנכלות שוטרים. אפשר רק להצטרף לסופרלטיבים שהרעיף העיתונאי חיים הר זהב, איש הצינור לשעבר, על התוכנית של לרר: "הצינור - המקום שבו עושים עיתונות מעולה וערכית ולוחמנית - ועושים אותה ממש טוב ואפילו מצליחים לעשות אותה כיפית. בלי מורך לב ובלי חשש מפני הזול".