כאן המקום לספר יותר בהרחבה על תולדות אלפרד רוק ומשפחתו. סיפור תולדות חייו המרתק כשלעצמו שופך אור גם על תולדות והתפתחות הישוב היהודי בארץ ועל מערכת היחסים בין יהודים לערבים בשנים שקדמו לקום המדינה.
אב המשפחה היה פייר רוק שנישא לבת משפחת ג'דאי, ילדיו איסכנדר, אלפונס ואלפרד היו בעלי פרדסים ונכסים רבים והיו סוחרי ויצואני פרי הדר. שמות בני המשפחה: אלפרד ואדמונד, מופיעים (בעברית) בספר טלפונים משנת 1932. אלפרד רוק מופיע כסוחר תפו"ז, שמקום מושבו הוא בניין הוקף, הטלפון שלו: 256, ואדמונד רוק מופיע כסוחר, שמקום מושבו הוא רחוב בוסטרוס, הטלפון שלו: 687. כמו-כן מופיעים השניים ב"ספר הרשימות למסחר ותעשיה" משנת 1937 תחת הקטגוריה יצואני פירות הדר וסוחרי תפוז. אלפרד היה הצעיר והמפורסם מבין בני המשפחה. בתצלומים משפחתיים נראה אלפרד עם אשתו אולינדה ובתו הקטנה אוריטאה. אלפרד רוק נהג לערוך בביתו ביפו מסיבות וערבי חברה ששמן יצא למרחוק. מלבד היותו איש עסקים חובק עולם, היה אלפרד רוק ממנהיגי הציבור הערבי בפלשתינה, אשר חרט על דיגלו את המאבק בציונות והתנגד למכירת קרקעות ליהודים.
אלפרד רוק שימש ראש העדה היוונית קתולית והיה חבר בוועד הערבי העליון, שהוקם כדי להנהיג את המרד הערבי של 1936-1939. הוא היה מתומכיו וממקורביו של המופתי חאג' אמין אל חוסיני, אף יש צילומים בהם נראים השניים באירועים פוליטיים.
ביוני 1928 נבחר אלפרד לקונגרס הלאומי הפלשתיני השביעי כנציג הערבים הנוצרים. בשנת 1935 נבחר לסגן הנשיא המפלגה הערבית הפלשתינית. בשנת 1939 השתתף בוועידת לונדון בארמון סנט ג'יימס, כמו-כן היה חבר במועצת הפרדסנות שהקים המושל הבריטי.
משרדו של אלפרד רוק שכן ביפו ליד בית החולים הצרפתי. לאחיו אלפונס היה בית ביפו שכיום משמש גן ילדים. בן המשפחה אדמונד רוק היה קונסול והתגורר ביפו, בבית שבו שוכנת כיום "החוויה הישראלית". נכדתו של אדמונד רוק, דומיניק רוק שימשה עד לפני כמה שנים ככתבת של "רדיו פראנס" לענייני המזרח התיכון.
בשנת 1902 היה אלפרד רוק מעורב בקטטה בפרדס, בין קבוצת ערבים לקבוצת יהודים, שבמהלכה נורה למוות בראשו איכר בשם יעקב אברמוביץ' מראשון לציון. הרצח עורר תדהמה ואבל כבד בקרב הישוב היהודי בארץ ודווח עליו ב
עיתון "השקפה" מתאריך כ"ד באלול תרצ"ב (1902).
מפחד היהודים, שדרשו שייגזר עליו במשפט עונש מוות, נמלט אלפרד מהארץ (יש אומרים כי מצא מסתור בוותיקן, בני משפחתו טוענים כי נמלט והתגורר ביוון). נסיבות הרצח של אברמוביץ' לא ברורות דיים ולא ידוע בוודאות מי ירה באברמוביץ.
כעבור כמה שנים חזר אלפרד לארץ ויש הטוענים כי הורשה לחזור לארץ רק לאחר שבני משפחתו הגיעו לסולחה והסדר לפיצוי כספי עם משפחת הנרצח ותושבי ראשון לציון. בעיתון "דואר היום" בגיליונו מתאריך יום שיני 16 בדצמבר 1929 מופיעה ידיעה תחת הכותרת "מעברו של אלפרד רוק" וכך נאמר, בן השאר, בידיעה: "ממקור נאמן מוסרים לנו "פרט" מעניין על עברו של אלפרד רוק הידוע כעסקן ערבי פעיל ביפו ושהעיד גם בשם הערבים לפני ועדת החקירה. באחד הימים לפני עשרים וחמש שנים בא אלפרד רוק בלווית כמה מחבריו למושבה ראשון לציון. כנופיית הערבים טיילה ברחוב המרכזי של המושבה ורוק החל להציק לצעירות יהודיות. אחד מתושבי המושבה יעקב אברמוביץ' דרש ממנו להפסיק את תעלוליו. אז ירה בו רוק מרובה שהיה בידו והרגו בו במקום".
אלפרד רוק נפטר בשנת 1942 כאשר התמוטט בכניסה לקולנוע "אפולו", קולנוע שפעל ביפו משנות ה-20 וששימש, בנוסף להקרנות סרטים גם לעצרות פוליטיות ולמופעים. מיקומו היה רחוב עג'מי פינת רחוב פואד דג'אני (רחוב יפת פינת ד"ר ארליך כיום). אלפרד הובל לבית החולים הצרפתי ושם נקבע מותו.
וכך מדוח על מותו של אלפרד רוק עיתון "הצפה" בגיליונו מיום 23 באפריל 1942: "הבוקר מת משבץ לב ביפו אלפרד רוק ממנהיגי הערבים הנוצרים ביפו. אלפרד רוק היה החבר היחידי הנוצרי בוועד הערבי העליון בן למשפחה עשירה בעלת רכוש רב וקרקעות. השבץ תקפו כשעמד ליד תחנת אוטובוס". עד כאן דיווח עיתון "הצפה".
רוב בני משפחת רוק עזבו את הארץ בשנת 1948 והם מפוזרים בעולם, רובם חיים היום באירופה, בלבנון ובירדן.
