X
יומן ראשי
חדשות תחקירים
כתבות דעות
סיפורים חמים סקופים
מושגים ספרים
ערוצים
אקטואליה כלכלה ועסקים
משפט סדום ועמורה
משמר המשפט תיירות
בריאות פנאי
תקשורת עיתונות וברנז'ה
רכב / תחבורה לכל הערוצים
כללי
ספריה מקוונת מיוחדים ברשת
מגזינים וכתבי עת וידאו News1
פורמים משובים
שערים יציגים לוח אירועים
מינויים חדשים מוצרים חדשים
פנדורה / אנשים ואירועים
אתרים ברשת (עדכונים)
בלוגרים
בעלי טורים בלוגרים נוספים
רשימת כותבים הנקראים ביותר
מועדון + / תגיות
אישים פירמות
מוסדות מפלגות
מיוחדים
אירועי תקשורת אירועים ביטוחניים
אירועים בינלאומיים אירועים כלכליים
אירועים מדיניים אירועים משפטיים
אירועים פוליטיים אירועים פליליים
אסונות / פגעי טבע בחירות / מפלגות
יומנים אישיים כינוסים / ועדות
מבקר המדינה כל הפרשות
הרשמה למועדון VIP מנויים
הרשמה לניוזליטר
יצירת קשר עם News1
מערכת - New@News1.co.il
מנויים - Vip@News1.co.il
הנהלה - Yoav@News1.co.il
פרסום - Vip@News1.co.il
כל הזכויות שמורות
מו"ל ועורך ראשי: יואב יצחק
עיתונות זהב בע"מ
יומן ראשי  /  כתבות
בית רוק הוקם בלב הפרדס של משפחת רוק, שהשתרע, על-פי ספרו של יצחק רוקח "פרדסים מספרים", בין רחוב לבונטין של היום לבין דרך פתח תקוה
▪  ▪  ▪
בית רוק ברחוב השומרון בתחנה המרכזית הישנה בתל אביב [צילום: אלי אלון]
מתנגדים
יש הטוענים כי אין לשמר את בית רוק בנימוק שאלפרד רוק מקימו ובעליו היה מקרובו ותומכו של המופתי חאג' אמין אל-חוסייני והתנגד לציונות ונלחם נגד מכירת אדמות ליהודים.

בית הבאר, "בית רוק" ההיסטורי הניצב לא הרחק מקולנוע "מרכז" בתחנה המרכזית הישנה בתל אביב מוזנח, קירותיו סדוקים והוא במצב מתפורר. ללא טיפול משמר - ייהרס. יש הטוענים כי בשל היות הבית ביתו של אלפרד רוק שהיה מקרובו ותומכו של המופתי חאג' אמין אל-חוסייני אין לשמרו. אחרים טוענים כי הבית הוא בעל ערך אדריכלי והיסטורי בעל חשיבות ויש לפעול לשמרו.
לא הרחק מקולנוע "מרכז" המיתולוגי הנמצא בתחנה המרכזית הישנה בתל אביב (כ-300 מטר מערבית לו), ניצב ברחוב השומרון 6, מאחורי דוכני בגדים וירקות, מבנה בעל גג רעפים בן שתי קומות, חריג במראהו ביחס למבנים בסביבתו, מבנה שלפי צורתו האדריכלית ולפי גודלו ניכר שהיה בית עשירים. נא להכיר: בית הבאר של משפחת רוק.
הבית נבנה במאה ה-19 על-ידי אלפרד רוק, ערבי נוצרי, יזם ומעשירי יפו. הבית שימש כבית באר להשקיית פרדס גדול סביבו, שהיה שייך לאלפרד רוק ולמשפחתו. משפחה ערבית נוצרית ואמידה מיפו, ששורשיה מעין כרם ליד ירושלים. בבעלות המשפחה היו קרקעות ופרדסים רבים, והמשפחה נחשבה לאחת מהמשפחות העשירות ביפו.
בית רוק הוקם בלב הפרדס של משפחת רוק, שהשתרע, על-פי ספרו של יצחק רוקח "פרדסים מספרים", בין רחוב לבונטין של היום לבין דרך פתח תקוה (נקרא כיום דרך מנחם בגין). הבית שימש גם כבית נופש למשפחת רוק העשירה.
כדרכם של בתי באר רבים בארץ במאה ה-19, הבאר הופעלה בתחילה באמצעות אנטיליה ומאוחר יותר באמצעות מנוע דיזל. הבית נבנה בהדרגה: תחילה הוקמה קומת הקרקע בו פעלה משאבת הבאר, מאוחר יותר הוקמה הקומה השנייה ששימשה למגורים, קומה שהייתה מפוארת וכללה תקרה גבוהה, רצפת שיש, חלונות מקומרים וגג רעפים.
בשנים 1927, 1929, ו-1932 נערך בשטח הפרדס של משפחת רוק, שבינתיים נעקר, "יריד המזרח", לא הרחק מבית רוק.
בשנות ה-20 מכרה כנראה משפחת רוק את הפרדס והבית למשפחות קליין ושפיר, שתי משפחות שהיו בעלות רכוש ונכסים רבים באזור שכונת נווה שאנן (שנוסדה ב-1921).
בשנות ה-40 שלפני קום המדינה ובשנים שלאחר הקמתה, גרו במבנה דיירים יהודים בדמי מפתח. בקומת הקרקע של המבנה פעלו מפעל למוזאיקה, בעל מלאכה לפרזול סוסים, רתך ועוד בעלי מלאכה למיניהם. במרוצת השנים עזבו את הבית הדיירים, ונותרו בו רק בתי מלאכה ובתי עסק שונים.

מצבו של "בית רוק" כיום
במשך השנים נהרסו חלק ניכר מבתי באר אלה ונותרו מהם כיום באזור זה עשרות בודדות, רובם במצב התפוררות. "בית רוק" ביניהם
▪  ▪  ▪

ביקרתי בימים אלה במבנה בית רוק. המבנה מגודר בגדר גבוהה ובעליו אינם מרשים להיכנס לתחומו, אולם ניתן לראות מבעד לפתחי הגדר כי המבנה סובל מהזנחה רבה: קירותיו סדוקים, הוא במצב מתפורר, הבאר סתומה והמבנה משמש כיום כמחסן לאביזרי אינסטלציה וחומרי בניין. ברור כי ללא טיפול משמר ייהרס המבנה המרשים וההיסטורי.
בית רוק היה אחד מעשרות בתי באר שפעלו במאה ה-19 ממזרח ליפו ודרום תל אביב של היום. בסוף המאה ה-19 השתרעו על שטחים נרחבים שממזרח ליפו ודרום תל אביב של היום, באזורים כמו תל א-ריש (תל גיבורים), שכונת שפירא עשרות רבות של פרדסים שמהם נשלחו תפוזים לחו"ל דרך נמל יפו הקרוב. לצדם הוקמו בתי באר רבים ששימשו להשקיית הפרדסים וגם למגורים עבור פועלי ועובדי הפרדסים.
האמידים שבפרדסנים בנו במתחם בית הבאר ארמונות, ששימשו אותם כבתי אירוח ונופש. הבריכה, שאליה הוזרמו המים שנשאבו מהבאר בדרכם לתעלות בפרדס, הייתה בימי הקיץ האתר החביב על ילדי האזור. וותיקי תל אביב יודעים לספר בערגה כי זכו לא פעם להשתכשך במימיהם של בריכות אלה.
במשך השנים נהרסו חלק ניכר מבתי באר אלה, שמספרם באזור יפו והסביבה נאמד בשנת 1948 בכ-200, ונותרו מהם כיום באזור זה עשרות בודדות, רובם במצב התפוררות. "בית רוק" ביניהם.

סיפורה של בלה קרבס שגרה בילדותה בבית
"כשנולדתי זמן קצר לאחר קום המדינה הוריי, ישעיהו וויקטוריה חנוכוב כבר גרו בבית במיוחד אהבתי את החצר האחורית שלו לאבי היה בית מלאכה למוזאיקה בקומת הקרקע
▪  ▪  ▪

"אנציקלופדיה מהלכת" בכל הנוגע ל"בית רוק" היא בלה קרבס, המנהלת עד היום משתלה הצמודה לבית רוק. אביה, ישעיהו חנוכוב, קנה בדמי מפתח, ביחד עם כמה מבני משפחתו, את מבנה בית רוק. בלה מכירה כל פינה בבית: "כל ילדותי עברה עליי בבית זה", היא מספרת לי. "כשנולדתי זמן קצר לאחר קום המדינה הוריי, ישעיהו וויקטוריה חנוכוב כבר גרו בבית. במיוחד אהבתי את החצר האחורית שלו. לאבי היה בית מלאכה למוזאיקה בקומת הקרקע.
בלה מוסיפה ומספרת: "אני למדתי בבית ספר היסודי "ביאליק" הסמוך ונהגתי לשחק עם חברותי בין בתי הקווקזים, היכן שהיום ממוקם גן לוינסקי. ספרים החלפנו בספריה ששכנה במבנה שעמד היכן שממוקם כיום קולנוע "מרכז".
בשנת 1959 עברה בלה עם משפחתה לצפון תל אביב אבל לא ניתקה את הקשר עם בית ילדותה וכבר שנים רבות מנהלת המשפחה בצמוד לבית רוק משתלה: "אני בהחלט אשמח אם הבית ישומר" היא אומרת.
בשנת 2007 ערכו סטודנטים מאוניברסיטת תל אביב, בהנחייתם של האדריכלים אמנון בר- אור וסרג'יו לרמן, עבודת מחקר אדריכלית והיסטורית מקיפה על מבנה "בית רוק" ועברו. הסטודנטים ביקרו במבנה, צילמו אותו מכל עבריו ופינותיו, שירטטו את מבנה הבניין, נברו במסמכים על-אודות המבנה והוציאו תחת ידם עבודה מקיפה ויסודית השופכת אור על הבית ועברו ההיסטורי.

מי היה אלפרד רוק שעל שמו נקרא הבית?
שימש ראש העדה היוונית קתולית והיה חבר בוועד הערבי העליון, שהוקם כדי להנהיג את המרד הערבי של 1936-1939 הוא היה מתומכיו וממקורביו של המופתי חאג' אמין אל חוסיני
▪  ▪  ▪

כאן המקום לספר יותר בהרחבה על תולדות אלפרד רוק ומשפחתו. סיפור תולדות חייו המרתק כשלעצמו שופך אור גם על תולדות והתפתחות הישוב היהודי בארץ ועל מערכת היחסים בין יהודים לערבים בשנים שקדמו לקום המדינה.
אב המשפחה היה פייר רוק שנישא לבת משפחת ג'דאי, ילדיו איסכנדר, אלפונס ואלפרד היו בעלי פרדסים ונכסים רבים והיו סוחרי ויצואני פרי הדר. שמות בני המשפחה: אלפרד ואדמונד, מופיעים (בעברית) בספר טלפונים משנת 1932. אלפרד רוק מופיע כסוחר תפו"ז, שמקום מושבו הוא בניין הוקף, הטלפון שלו: 256, ואדמונד רוק מופיע כסוחר, שמקום מושבו הוא רחוב בוסטרוס, הטלפון שלו: 687. כמו-כן מופיעים השניים ב"ספר הרשימות למסחר ותעשיה" משנת 1937 תחת הקטגוריה יצואני פירות הדר וסוחרי תפוז. אלפרד היה הצעיר והמפורסם מבין בני המשפחה. בתצלומים משפחתיים נראה אלפרד עם אשתו אולינדה ובתו הקטנה אוריטאה. אלפרד רוק נהג לערוך בביתו ביפו מסיבות וערבי חברה ששמן יצא למרחוק. מלבד היותו איש עסקים חובק עולם, היה אלפרד רוק ממנהיגי הציבור הערבי בפלשתינה, אשר חרט על דיגלו את המאבק בציונות והתנגד למכירת קרקעות ליהודים.
אלפרד רוק שימש ראש העדה היוונית קתולית והיה חבר בוועד הערבי העליון, שהוקם כדי להנהיג את המרד הערבי של 1936-1939. הוא היה מתומכיו וממקורביו של המופתי חאג' אמין אל חוסיני, אף יש צילומים בהם נראים השניים באירועים פוליטיים.
ביוני 1928 נבחר אלפרד לקונגרס הלאומי הפלשתיני השביעי כנציג הערבים הנוצרים. בשנת 1935 נבחר לסגן הנשיא המפלגה הערבית הפלשתינית. בשנת 1939 השתתף בוועידת לונדון בארמון סנט ג'יימס, כמו-כן היה חבר במועצת הפרדסנות שהקים המושל הבריטי.
משרדו של אלפרד רוק שכן ביפו ליד בית החולים הצרפתי. לאחיו אלפונס היה בית ביפו שכיום משמש גן ילדים. בן המשפחה אדמונד רוק היה קונסול והתגורר ביפו, בבית שבו שוכנת כיום "החוויה הישראלית". נכדתו של אדמונד רוק, דומיניק רוק שימשה עד לפני כמה שנים ככתבת של "רדיו פראנס" לענייני המזרח התיכון.
בשנת 1902 היה אלפרד רוק מעורב בקטטה בפרדס, בין קבוצת ערבים לקבוצת יהודים, שבמהלכה נורה למוות בראשו איכר בשם יעקב אברמוביץ' מראשון לציון. הרצח עורר תדהמה ואבל כבד בקרב הישוב היהודי בארץ ודווח עליו בעיתון "השקפה" מתאריך כ"ד באלול תרצ"ב (1902).
מפחד היהודים, שדרשו שייגזר עליו במשפט עונש מוות, נמלט אלפרד מהארץ (יש אומרים כי מצא מסתור בוותיקן, בני משפחתו טוענים כי נמלט והתגורר ביוון). נסיבות הרצח של אברמוביץ' לא ברורות דיים ולא ידוע בוודאות מי ירה באברמוביץ.
כעבור כמה שנים חזר אלפרד לארץ ויש הטוענים כי הורשה לחזור לארץ רק לאחר שבני משפחתו הגיעו לסולחה והסדר לפיצוי כספי עם משפחת הנרצח ותושבי ראשון לציון. בעיתון "דואר היום" בגיליונו מתאריך יום שיני 16 בדצמבר 1929 מופיעה ידיעה תחת הכותרת "מעברו של אלפרד רוק" וכך נאמר, בן השאר, בידיעה: "ממקור נאמן מוסרים לנו "פרט" מעניין על עברו של אלפרד רוק הידוע כעסקן ערבי פעיל ביפו ושהעיד גם בשם הערבים לפני ועדת החקירה. באחד הימים לפני עשרים וחמש שנים בא אלפרד רוק בלווית כמה מחבריו למושבה ראשון לציון. כנופיית הערבים טיילה ברחוב המרכזי של המושבה ורוק החל להציק לצעירות יהודיות. אחד מתושבי המושבה יעקב אברמוביץ' דרש ממנו להפסיק את תעלוליו. אז ירה בו רוק מרובה שהיה בידו והרגו בו במקום".
אלפרד רוק נפטר בשנת 1942 כאשר התמוטט בכניסה לקולנוע "אפולו", קולנוע שפעל ביפו משנות ה-20 וששימש, בנוסף להקרנות סרטים גם לעצרות פוליטיות ולמופעים. מיקומו היה רחוב עג'מי פינת רחוב פואד דג'אני (רחוב יפת פינת ד"ר ארליך כיום). אלפרד הובל לבית החולים הצרפתי ושם נקבע מותו.
וכך מדוח על מותו של אלפרד רוק עיתון "הצפה" בגיליונו מיום 23 באפריל 1942: "הבוקר מת משבץ לב ביפו אלפרד רוק ממנהיגי הערבים הנוצרים ביפו. אלפרד רוק היה החבר היחידי הנוצרי בוועד הערבי העליון בן למשפחה עשירה בעלת רכוש רב וקרקעות. השבץ תקפו כשעמד ליד תחנת אוטובוס". עד כאן דיווח עיתון "הצפה".
רוב בני משפחת רוק עזבו את הארץ בשנת 1948 והם מפוזרים בעולם, רובם חיים היום באירופה, בלבנון ובירדן.

האם לשמר את "בית רוק"?
בארץ קיימים שורה של מבנים היסטוריים בעלי ערך היסטורי ואדריכלי כמו "בית רוק" שנמצאים במצב מוזנח ומתפורר ויש מתנגדים לשימורם
▪  ▪  ▪

רוב הציבור, כולל מטיילים ותיקים, אינם מכירים את "בית רוק" ועברו ומעולם לא ביקרו בו וראוי שעיריית תל אביב תפעל להסרת הגדר שבעלי הבית הציבו סביבו (במסגרת יכולתה החוקית) כדי לאפשר למתעניינים כניסה למבנה או לפחות אפשרות להתבונן בו מקרוב.
יש הטוענים כי אין לשמר את בית רוק בנימוק שאלפרד רוק מקימו ובעליו היה מקרובו ותומכו של המופתי חאג' אמין אל-חוסייני והתנגד לציונות ונלחם נגד מכירת אדמות ליהודים. לטענתם שימור הבית הוא כעין שימור זכרו ומורשתו של אלפרד רוק. אחרים טוענים כי הבית הוא בעל ערך אדריכלי והיסטורי בעל חשיבות וראוי ויש לפעול לשמרו. הנושא לא פשוט מורכב ורחב.
בארץ קיימים שורה של מבנים היסטוריים בעלי ערך היסטורי ואדריכלי כמו "בית רוק" שנמצאים במצב מוזנח ומתפורר ויש מתנגדים לשימורם בטענה כי הם היו שייכים לערבים שלחמו כנגד יהודים ובמפעל הציוני ואין לשמר והנציח את זכרם ומורשתם. גם לגבי שימור בתי הטמפלרים בשרונה נשמעו קולות שהתנגדו לשימור הבתים שלהם בשל תמיכתם במפלגה הנאצית.

תאריך:  27/12/2015   |   עודכן:  27/12/2015
מועדון VIP להצטרפות הקלק כאן
פורומים News1  /  תגובות
כללי חדשות רשימות נושאים אישים פירמות מוסדות
אקטואליה מדיני/פוליטי בריאות כלכלה משפט
סדום ועמורה עיתונות
"בית רוק" ההיסטורי בתחנה המרכזית הישנה בת"א
תגובות  [ 0 ] מוצגות  [ 0 ]  כתוב תגובה 
 
תגובות בפייסבוק
 
ברחבי הרשת / פרסומת
רשימות קודמות
עליס בליטנטל
המחזה "יהודים רעים" שמעלה התיאטרון הקאמרי, מעלה שאלה נוקבת שלא מותירה אף צופה ללא סערת רגשות ותהיות בקשר למהו ומיהו יהודי
ארז שטרים
מנהיגי האחים המוסלמים מודעים להשלכות של הכרזה רשמית בדבר מאבק חמוש כנגד משטר א-סיסי. פנייה לדרך זו תגביל את יכולת פעולתה של התנועה בזירה הבינ"ל, תיתן הצדקה נוספת לטענות המשטר נגדה ואף עלולה להרחיק חלק מחבריה המסורתיים. לכן, התנועה חוזרת ומצהירה רשמית שאינה דוגלת באלימות
יוסף כהן-אלרן
דבר ראשון הגודל, דבר שני הצחות והניקיון והעימוד והגרפיקה והעריכה והאחריות ונייר הכרומו - כל אלה מביאים את התחושה שמגזין הספרות ובעיקר השירה האיכותי הקרוי המסדרון, שעד-כה הופיע רק פעמיים, הינו דבר מושקע ובעל ערך, וכי יש לחבק אותו באהבה ומתוך הערכה רבה לעשייתו
אדלינה קליין
יוסף כהן-אלרן מצביע ביצירותיו גם על פן הזוגיות, וגם על פן הלבדיות, כשהרגשות מעורבות פיזית ונפשית ונותרות בלעדיות    בעיקר, כאשר המשורר ממלא בתוֹכֵן את המהויות ומציג גם פתרונות ופרשנויות בתוך הערפל והבלבול שצצים ועולים ממילא בכל שלב משלבי החיים
צילה שיר-אל
מיהו המזל איתו אתם מסתדרים ביותר וממי כדאי לכם להיזהר?!
כל הזכויות שמורות
מו"ל ועורך ראשי: יואב יצחק
עיתונות זהב בע"מ New@News1.co.il