לא כל יום יוצא לי להגיע למשטרה כדי להגיש תלונה, בטח שלא כאשר הנילון הוא... משטרת ישראל. כדי שלא לפגוע בהליכי החקירה אמנע מלפרט את מהות התלונה.
בניגוד לתלונות אחרות שמגיש אזרח, ניכר שכאן במקום לגבות את התלונה כנדרש, מנסה המשטרה לסכל את מסירתה.
כאשר שמעה החוקרת
רותם דיין-דוד מתחנת משטרת שרון בפתח תקוה שנשוא התלונה הוא משטרת ישראל מיד הזעיפה פנים. תחילה לא רצתה לגבות את התלונה וביקשה שארשום את הידוע לי על דף. לא ויתרתי, ושאלתי איזה מן הליך זה ומדוע היא אינה מזינה את התלונה למחשב. היא קמה ואמרה "תכף יסבירו לך איזה הליך זה". כעבור זמן קצר שבה לחדר יחד עם המפקחת רוית שואלי. שואלי הורתה לה לגבות ממני תלונה, והחוקרת צייתה.
הקראתי לחוקרת את פקודת המטה הארצי, מסרתי לה את פרטי העבירה. למרות שהוכחתי שחור על גבי לבן שנעשתה עבירה, היא ניסתה להניא אותי מלהגיש את התלונה, ואף טענה בפני כאילו אין כאן עבירה. הסברתי לה בנימוס שאת זה יקבע מי שצריך לקבוע במשטרה.
היא הקלידה בקוצר-רוח, לא ביקשה להציג בפניה את הצילומים שברשותי, וסירבה לפירוט של מועדי ביצוע העבירה בנימוק שקרי כאילו אני חוזר על עצמי.
רותם דיין-דוד לא ויתרה ובמקום לשאול אותי "מדוע אתה מגיש את התלונה?", שאלה אותי "מה זה מפריע לך?". השבתי לה שבהגשת התלונה אני מגלה אזרחות טובה. ואז, בהפתעה גמורה, פנתה אלי ושאלה: "האם היית מטופל מתישהו?". מיד השבתי: "מעולם לא". אתם הבנתם את זה? כדי לסכל תלונה של אזרח נגד המשטרה נעשה ניסיון להציג אותו כחולה-נפש.
בתום מסירת התלונה, אמרה לי דיין-דוד שהחקירה נגמרה ואני יכול ללכת. לא ויתרתי ודרשתי לקבל תדפיס שיהווה אישור על הגשת תלונה. אכתוב לך על נייר - הציעה, אבל כאשר ראתה שלא תצליח להיפטר ממני בקלות הוציאה תדפיס מהמחשב. למי שמתעניין, ביקשתי גם ליידע את המחלקה לחקירות שוטרים באשר לתלונה.
אחרי שיצאתי מן החדר, פניתי למפקחת
רוית שואלי שישבה בחדר הסמוך. שואלי, יש לציין, נהגה בי באדיבות בניגוד לדיין-דוד. על הסירוב של החוקרת להזין במחשב ולהוציא תדפיסים השיבה שזהו עניין טכני ואחר כך הכל מוזן למחשב. על השאלה הפוגענית האם טופלתי, אמרה כי מדי פעם נוהגים החוקרים לשאול את הנחקרים שאלות מעין אלה... והוסיפה: "לא הייתה כוונה לפגוע בך. אם נפגעת, נא קבל את התנצלותנו".
אז זהו שלא. שאלה שכזו אסור שתישאל בחדרי החקירות. יש בה משום הפרת צנעת הפרט.
ועוד משהו, היום התברר לי שתור במשטרת ישראל אינו דומה לתור במרפאה. במרפאה אתה קובע תור, וכשאתה נכנס לרופא עליך לומר לו ממה אתה סובל ואילו איברים כואבים לך. אבל במשטרת ישראל אם התלוננת על עבירה אחת אינך יכול להתלונן על עבירה נוספת. עליך לגשת שוב ליומנאי, לקחת מספר, לעבור לסוף התור, ולהמתין דקות ארוכות לתורך כי החוקרים יצאו לארוחת צהריים.
ורק אל תגידו לי שהכל-הכל בגלל שמפקד התחנה סנ"צ טל פיקרביץ הודיע במפתיע על רצונו העז לפרוש מהמשטרה...