שי ניצן הסתבך קשות בפרשת אפרים ברכה. במשך זמן רב הוא פעל בפרקליטות, יד-ביד עם היועץ המשפטי לממשלה, יהודה וינשטיין, כדי למנוע חקירה נגד אפרים ברכה. למרות המידע החמור שהובא בפניהם, כולל מצד חוקרי המחלקה לחקירות שוטרים, מידע שהעלה חשדות לעבירות שוחד ומרמה ושיבוש הליכי חקירה מצד אפרים ברכה, פעלו השניים כדי למנוע בירור האמת וחשיפתה. עוד יבוא היום לספר כיצד ברח ניצן, תרתי משמע, מלשכתו, מפגישות שנקבעו לו בנושא.
גם כשנאלצו וינשטיין וניצן להתיר חקירה סמויה מצד מח"ש, כדי לחקור חשדות לשוחד מצד ברכה, ובמיוחד לאחר התאבדותו הטרגית של ברכה, המשיכו השניים להתכחש לעצם זאת שנתנו היתר ואכן התקיימה חקירה סמויה, שכללה גביית עדויות, שימוש בפוליגרף, איסוף מסמכים מגורמים שונים ועוד.
שי ניצן התראיין לעיתונאית נעמה לנסקי (
ישראל היום, 01.01.16). המדובר בראיון מקיף, הנוגע לעניינים שונים. וניצן, כמו ניצן, לא התאפק גם הפעם מלומר דברי שקר ולנסות שוב ליצור מצג מעוות ואף כוזב. נעמוד להלן על חלק מהפרטים:
א)
דמותו של אפרים ברכה:
-
דברי ניצן: "... אני מאמין שהיה אדם ישר...".
-
האמת: שי ניצן ידע היטב שברכה לא אדם ישר. בהנחה שאינו עיוור ושהוא יודע קרוא וכתוב. בפניו הוצג מידע מוכמן רב מאוד, כולל מצד חוקרי מח"ש. לכן התיר, בעל כורחו, ביצוע חקירה סמויה נגד ברכה. שי ניצן יודע היטב: המידע שכן נבדק במח"ש, אומת. למשל: הדלפות מצד ברכה בפרשת השוחד בעיריית אשדוד. המידע אומת הן בעדויות שניתנו, הן בשתי בדיקות פוליגרף שנערכו לעו"ד מיכל כהן, והן ממידע שקיבלו חוקרי מח"ש, כולל מקצין משטרה בכיר.
ב)
האם ברכה נרדף והוכפש:
-
דברי ניצן: "... מי שהכפיש אותו, מי שאימלל, מי שהשמיץ בלי הרף, צריך לעשות חשבון נפש גדול. קבוצה עבריינית רדפה אותו ורצתה ברעתו. אנשים אינטרסנטיים שהוא פעל נגדם, כמו גם גורמים מהתקשורת, ולכולם ברור למי אני מתכוון"...".
-
האמת: הרב
יאשיהו פינטו ואנשיו פעלו ככל יכולתם כדי להציג את האמת הפשוטה בפני היועמ"ש ובפני שי ניצן. דא-עקא, גורמים אלה, שסימנו את הרב פינטו כאילו הרשעתו בפלילים היא חזות הכל, נמנעו במשך תקופה ארוכה מקבלת המידע ומבירור האמת בעניין ברכה. המטרה, לדידם, קידשה את האמצעים - כולל השארתו של ברכה בתפקיד ראש יאח"ה. רק לאחר החשיפות ב-News1, שכללו חשיפת חלקם של וינשטיין וניצן בשיבוש הליכי חקירה ומשפט, בעצם זאת שפעלו לחפות ולטייח את הממצאים המפלילים שהובאו בפניהם על מעשיו של ברכה, כולל מצד חוקרי מח"ש, ורק לאחר פעילותה הנמרצת של הנציבה
הילה גרסטל, שבפועל דחקה בשי ניצן לפעול כחוק ולהורות על חקירה, נאלץ ניצן להתיר חקירה סמויה. האמת הפשוטה היא: הרדיפה הייתה אחרי הרב פינטו - הן כדי להרשיעו, בכל מחיר, והן כדי להחמיר עמו ולשולחו לכלא. כל זאת למרות מחלת הסרטן הקשה שבה לקה וכדי למנוע מהרב פינטו מלפעול למיצוי הדין עם ברכה. הרדיפה האחרת הייתה אחרי הח"מ, כדי להטיל דופי בפרסומים ולאפשר לברכה לחמוק מעונש. לשם כך, ניצן ווינשטיין שיתפו פעולה עם כמה כתבלבי חצר מסוגם של
ברוך קרא,
גידי וייץ ו
משה נוסבאום.
ג)
האם ברכה זכה לגיבוי:
-
דברי ניצן: "...עשיתי דבר חריג ביותר ופרסמתי הודעת דובר, שלפיה ההשמצות שהושמעו נגדו הן שקר בוטה. חודש לפני מותו דיברתי בכנס לשכת עורכי הדין באילת והבהרתי חד-משמעית שמה שעושים לאפרים ברכה הוא דבר נורא...".
-
האמת: שוב, ניצן משקר במצח נחושה. בגלל אותו יצר שאינו בר-כיבוש. ניצן מסתיר מהקוראים מה שהוכח בחקירה הסמויה: ברכה הדליף מידע מחקירת פרשת השוחד בעיריית אשדוד, תמורת יחסי שוחד; ברכה שיבש הליכי חקירה ומשפט באופן פסול; ברכה מסר מידע שיקרי למפקדיו, כדי להטעותם ולהעליל על קצין אחר, כאילו אותו קצין הוא האחראי להדלפת המידע לידי החשודים בפרשת השוחד בעיריית אשדוד. ניצן מסתיר מהקוראים מידע רב נוסף על ממצאי מח"ש, בשורה של פרשות אותן חשפנו ב-News1: ברכה ניצל מעמדו לרעה, הן בתפקידו כראש היחידה הארצית לחקירות הונאה, והן בתפקידיו הקודמים, כדי לשבש חקירות, תמורת שוחד כספי. כן-כן, שוחד כספי.
ד)
האם ברכה קיבל תמיכה:
-
דברי ניצן: "...ישבתי עם אפי בהרבה פגישות, כולל ברמה האישית בארבע עיניים, וחיזקתי אותו. התחושה שקיבלתי ממנו היא שהוא מעריך את הדברים. אי-אפשר להוציא כל יום הכחשות פומביות. ולא שיערתי בליבי שזה מה שהוא יעשה לעצמו...".
-
האמת: ניצן אכן קיים פגישות ותמך בברכה. הוא גונן עליו מפני חשיפת מעשיו, ואף השתמש בכוחו ובעוצמתו כדי לעכב את חקירתו האישית של ברכה, באזהרה. ניצן מתנדב לספר בעצמו על התמיכה שסיפק, אך נכון להעיר לו: מדוע תמכת ועודדת את ברכה, למרות הממצאים שהובאו בפניך מצד חוקרי מח"ש; מדוע התנהלת בצביעות: מחד-גיסא, התרת חקירה סמויה נגדו (בדיקה חשאית, לגישתך ולגישת היועמ"ש), ומאידך-גיסא, פעלת כדי לעודד את רוחו. ועוד שאלה לניצן: מדוע לא פעלת, כפי שהיה מצופה מפרקליט מדינה, ליטול מברכה את נשקו המשטרתי, למרות שאיים כמה פעמים בהתאבדות אם יזומן לחקירה, ועל-אף שאיומיו להתאבד פורסמו ב-News1 והובאו באופן אישי לידיעתך. מדוע?
ה)
מדוע לא הוגשה תביעת לשון הרע:
-
דברי ניצן: "...הוא שקל את זה. זה דבר שלא נעשה הרבה מאוד שנים. העברתי את הנושא לקבלת חוות דעת, אבל אמרתי לו שכדאי שישקול היטב, כי יש מחיר לצעד כזה. אחרי כמה ימים הוא אמר לי לשכוח מזה...".
-
האמת: ברכה ביקש מניצן ומהיועמ"ש שיפעלו נגד הח"מ - שיבצעו מעצר ראווה, שיפעלו לסגירת News1, שיגישו בשם המדינה תביעה נגד הח"מ, ומה לא. ואכן, ניצן, כמו היועמ"ש, ביצעו בדיקה ואף הזמינו חוות דעת "משפטית": כיצד לעצור את הפרסומים נגד ברכה, וכיצד לפעול נגד הח"מ. היינו:
לחסל את הח"מ. בכלים פליליים או אזרחיים. ניתנת האמת להיאמר: שניהם ידעו היטב: לא ניתן לעשות מאומה. מסיבה פשוטה: העובדות שפורסמו נגד ברכה, נכונות המה, למרבה הצער. ברכה קיים יחסי שוחד תמורת זאת ששיבש הליכי חקירה ומשפט. חד-וחלק. הוכחנו זאת ב-News1 שוב ושוב, בתחקירים שפרסמנו, וגם מדברים שהוקלטו מפיהם של חוקרי מח"ש. לכן לא יכלו השניים לסייע לברכה, גם אם איבתם נגד הח"מ, שחשף גם את מעשיהם, הינה גדולה וממושכת. הח"מ מגלה כאן: ברכה פנה אל הח"מ, ואף איים בתביעת לשון הרע. עורכי דיני יפנו אליך, הודיע באמצעות SMS. התשובה שקיבל: טוב מאוד. בית המשפט הוא הזירה הנכונה והטובה לבירור האמת. ברכה ידע היטב: הח"מ יאבק בכל כוחו כדי להוכיח בבית המשפט - "אמת דיברתי". ומזאת בדיוק הוא חשש. ברכה, כמו ניצן והיועמ"ש וינשטיין ידעו גם היטב: שום איומים ואמצעי הפחדה, גם מצד מי שאוחז בידיו סמכויות חקירה, לא ירתיעו את הח"מ מביצוע חובתו כעיתונאי. ניהרג, אם צריך, וניאבק כל עוד נשמה באפנו, על זכותנו לחשוף את האמת.
ו)
האם ניתן היה למנוע את ההתאבדות:
-
דברי ניצן: על טענת האלמנה, אילה, בשבעה לאחר התאבדות ברכה: "מילה אחת שלך ואפרים היה אתנו", השיב ניצן: "...לא עולה בדעתי להתייחס לזה. אני יושב בשבעה עם אלמנה נסערת וכאובה, ויושבים שם עיתונאים ומצטטים שיחות? אני לא תופש את זה...".
-
האמת: שי ניצן חייב הסבר, בעיקר לילדיו של ברכה: מדוע לא אמר מילה אחת כדי שיטלו מברכה את נשקו המשטרתי - למרות הפרסומים וההתרעות מצד News1 - ובכך היה אולי מונע את התאבדותו; מדוע לא פעל כדי שיתנו לברכה סיוע נפשי מקצועי, ובמקום זאת הסתפק ב"שיחות" עידוד; ומדוע לא פעל כדי למצות את החקירה הסמויה במהירות, ובמקום זאת שיתף פעולה בשיבוש הליכי חקירה ומשפט, מה שסיבך את אפרים ברכה עוד יותר.
לסלק את ניצן מתפקידו
שי ניצן משקר שוב ושוב ושוב, כמו גם היועמ"ש יהודה וינשטיין, כדי לטשטש את חלקו בשיבוש הליכי חקירה ומשפט ובאחריות לאי-מניעת התאבדותו של ברכה. חמור מכך: ניצן, יחד עם וינשטיין, סיכל את יוזמתו של השר לביטחון פנים, גלעד ארדן, עליה הודיע פומבית מיד לאחר התאבדות ברכה, להקים צוות מקצועי לבדיקת נסיבות התאבדותו של ברכה. צוות בדיקה אמור היה לקבוע: האם היה אמת בפרסומים ב-News1 ובתפקיד ראש יאח"ה אכן ישב קצין מושחת; האם התקיימה חקירה סמויה נגד ברכה על-ידי מח"ש; והאם התגלו ממצאים שהפלילו את ברכה. השר ארדן הטיל על מפכ"ל המשטרה דאז, בנצי סאו, להקים צוות בדיקה. אך בניגוד לאינטרס הציבורי - לבדוק או לחקור מדוע התאבד ראש היחידה הארצית לחקירות הונאה: שי ניצן ויהודה וינשטיין הורו לארדן להימנע מהקמת צוות בדיקה, ובכך סיכלו בדיקה ובירור האמת. וינשטיין מסיים תפקידו בסוף ינואר 2016. וטוב שכך. עתה, מחמת התנהלותו המפוקפקת של שי ניצן, יש מקום לפעול לסילוקו מתפקיד פרקליט המדינה.