טלטול תינוקות או תסמונת התינוק המנוער, גורם לנזק חמור לתינוק הנפגע וכרוך בשיעורים גבוהים של תמותה בתינוקות הנפגעים.
קורבנות התסמונת הזו הינם בדרך-כלל תינוקות רכים קטנים מגיל ארבעה חודשים שטלטול ראשם גורם לקרע של כלי דם ופגיעה חמורה ברקמות המוח עקב החבטה שלהן בקיר הגרמי של הגולגולת.
הרוב הגדול של המקרים מתרחש כתגובה לבכי של התינוק, הגורר אחריו התקף של זעם תסכול ותוקפנות אצל המבוגר הפוגע. מצערת במיוחד העובדה שתוצאות כל-כך חמורות ובלתי הפיכות של פגיעה מוחית בתינוקות, יכולות להימנע באמצעות חינוך והסברה למבוגר המטפל בתינוק.
יש לחזור ולהזכיר, כי בכי של תינוק הינו תגובה נורמלית בגילאים הרכים הללו. הבעיה אינה הבכי של התינוק, אלא התגובה לבכי. טבעי שבכי כזה יעורר דאגה, חרדה ומתח ואף תסכול, אבל אסור לחלוטין שהתגובה לבכי תגרור אחריה טלטול של התינוק.
צריך לברר האם קיימת סיבה ברורה לבכי, כמו חיתול רטוב, רעב, חום, קור או מקור לכאב. לעיתים, תשומת לב, באמצעות מגע מרגיע ושינוי אווירה, עשויים להרגיע את הבכי. ניתן ואף רצוי גם להיעזר במבוגר אחר, שייטול לזמן מה את הטיפול בילד הבוכה וייתן למטפל העייף מעט מנוחה.
