הנה כמה עובדות מטרידות: 68% מהישראלים סובלים מכאבי ראש בתדירויות שונות, כאשר הגורם מס' 1 לכך הוא לחץ בעבודה, יותר מאשר המצב הביטחוני, המשכנתה והילדים.
כאב ראש מתחי אחראי לכ-80% מכאבי הראש שאנו סובלים מהם. לפי איגוד הפסיכולוגים האמריקני (APA) ב-2009 69% מהאמריקנים דיווחו כי עבודה היא מקור משמעותי ללחץ עבורם, 41% מהם אמרו כי הם מרגישים לחוצים מאוד, לרוב בזמן העבודה. 51% מהעובדים דיווחו באותו הסדר כי לחץ מוגבר גורם להם להיות פחות פרודוקטיביים.
לפי נתוני "אינדקס החיים הטובים" של ארגון ה-
OECD, ישראל משתייכת לשלוש מדינות הארגון שבהן שיעור האזרחים העובדים יותר מ-50 שעות בשבוע הוא הגבוה ביותר (23% מהישראלים עובדים כך), מתוך כך ניתן להעריך כי העובדים הישראלים הם גם העובדים הנמצאים תחת הלחץ הרב ביותר בארגון.
ללחץ הזה יש מחיר, לעובד, לארגון, ולמשק כולו. מחקר משלהי שנות ה-90 שערך הארגון להגברת הבריאות (HERO) האמריקני, העלה שהוצאות הבריאות של עובדים שדיווחו על לחץ מוגבר בעבודה היו גבוהות ב-50% לעומת עובדים שלא דיווחו על לחצים. אצל עובדים שדיווחו על לחץ ודיכאון, הוצאות הבריאות היו גבוהות ב-150%.
נתונים מראים כי המשק האמריקני מפסיד בין 200-300 מיליארד דולר בשנה עקב ימי מחלה, שרבים מהם נלקחים בגלל לחץ מוגזם. נוסף על כך, לחץ ושחיקה גורמים לאבטלה סמויה, מחויבות נמוכה לארגון ותחלופה גבוהה של עובדים. זאת ועוד - 75-90% מביקורי רופא הם על-רקע של לחץ.
מהם התפקידים הלחוצים ביותר? סקר רחב בארה״ב מצא שהדירוג הוא -
1. כבאים
2. מנהלים בכירים בארגונים
3. נהגי מוניות
4. מנתחים
5. שוטרים
6. טייסים
7. קציני סיור
8. יחצנים
9. אנשי פרסום
10. מתווכי נדל״ן
מהם הסממנים של לחץ בעבודה? התנהגותי - חוסר החלטיות, עלייה בעישון, צריכה מוגברת של אלכוהול, פגיעה במערכות יחסים קיימות, אכילת יתר, נדודי שינה, עלייה בסיכון לטעויות.
רגשי - עייפות, חרדה, חוסר מוטיבציה, דיכאון ותסכול.
פיזי - כאבי ראש, כאבי גב, אלרגיה, לחץ דם, דופק מהיר, בעיות עיכול, מחלות לב.
הבעיה שלנו הולכת ומחריפה בעולם המודרני, סמארטפונים, סמסים, וואצאפים, מיילים, פייסבוק, אינסוף הפרעות והסחות דעת מציפות אותנו מבלי שנשים לב ונדע איך להתמודד עם זה. הקשב שלנו נמשך בקלות אחר הגירויים הללו המסיחים אותנו מלהיות מרוכזים בעשייה, בחוויה, בהרגשה. עולם העבודה הולך ונהיה יותר לחוץ, הזמינות שלנו גדלה וההפרדה בין הבית והעבודה הולכת ומטשטשת.
הבעיה היותר גדולה היא שמחקרים מראים שככל שהמחשבות שלנו נמצאות יותר זמן במקומות אחרים ולא בהווה, מעבר ללחץ וההרגשה הבלתי פוסקת של "צריך להספיק", הבריאות שלנו נפגעת, הגופנית והנפשית. לכל זה כמובן יש השלכות רחבות יותר. אנחנו משפיעים על מקום העבודה שלנו, על המשפחה שלנו, הזוגיות, החברויות ועוד.
ובכן, ניתן לאמן את המוח שלנו להתמודדות יעילה עם כל ההסחות והגירויים. תרגול מיינדפולנס מעניק לאדם את היכולת לשים לב ולהיות ער ברגע האמת למחשבות שלו ולבחור האם עכשיו זה הזמן הנכון לתת למחשבות לנדוד, או שעדיף ונכון להתרכז במה שהוא עושה כרגע. ההגדרה של מיינדפולנס היא מודעות הנובעת מתוך תשומת לב מכוונת, לרגע, באופן לא שיפוטי למה שאנו חווים, רגע אחר רגע.
על הצלחת המיינדפולנס בעולם: - ב-2014 הקדיש מגזין טיים היוקרתי את כתבת השער שלו לנושא המיינדפולנס לאור ההצלחה הגדולה של התחום.
- ארגונים רבים בעולם כבר אימצו את קורסי המיינדפולנס - מהפרלמנט הבריטי, צוותי רופאים, חיילי מארינס ועד 2000 עובדים בכירים בחברת GOOGLE. כמו-כן הנושא מוטמע בקרב מנהלים בבנק העולמי, שרים בממשלות ורבים אחרים.
- סטיב ג'ובס, מייסדAPPLE האגדי, נודע כמי שהחדיר את השיטה לחברה כבר בתחילת דרכה.
- בפייננשל טיימס פורסמה כתבה שבה צוין כי 80% מהמשתתפים בסדנאות מיינדפולנס החלו להראות קבלת החלטות מדויקת, 90% שיפרו את איכויות ההקשבה שלהם ו-80% מהמשתתפים מבצעים כל יום אופטימיזציה של הפרודוקטיביות שלהם.
- בין הסלבריטיז שמשתמשים בשיטה: ג'רי סיינפלד, גולדי הון, ליב טיילר, חברי להקת רד הוט צ'ילי פפרס, מיילי סיירוס ורבים אחרים.
דנה זליכה הינה פסיכולוגית ארגונית, מרצה וחוקרת יישומי מיינדפולנס במיגזר העסקי, היזמי, הרפואי וכן באקדמיה. את לימודיה בפסיכולוגיה ארגונית למדה דנה ב-London School of Economics LSE שם זכתה בתמיכה מלאה בהרחבת פעילות המיינדפולנס באנגליה. דנה עוסקת בייעוץ אירגוני והנחיית סדנאות פיתוח מנהלים ומנהיגות לחברות וארגונים בישראל ובלונדון. כמו-כן, היא מלמדת קורסים אקדמיים במרכז הבינתחומי בהרצליה (IDC) - על מיידנפולנס ומנהיגות, ומיינדפולנס בניהול ובריאות ארגונית.
