השופט: יעקב פרסקי, בית המשפט המחוזי בבאר שבע המועד: יום שלישי, 27.10.15, שעה 09:00 הנושא: פשיטות רגל שופט אחד כבר ראינו הרבה פעמים, גם הרכבים של שלושה הם מראה שגרתי - אבל מתי לאחרונה ראיתם שני שופטים על הדוכן? תירגעו, איש לא המציא מותב מסוג חדש. אל השופט יעקב פרסקי מתלווה הבוקר השופט
ישראל אקסלרד, שרק לפני ימים אחדים התמנה לשופט מחוזי, ואשר יטפל בתיקי פשיטות הרגל כאשר פרסקי ייצא לשבתון. אקסלרד, עטוף בגלימה, מתיישב לצידו של פרסקי ועוקב אחרי הדיון, כמובן בלי להוציא מילה ובלי להתערב בצורה כלשהי. מחזה בלתי שגרתי ובהחלט ראוי להערכה: שופט שיודע שעליו ללמוד ושופט שמוכן לסייע לעמיתו.
הדיונים קבועים לשעה 9:00 ובשעה זו כבר יושבים עורכי דין באולמו של פרסקי, אך הוא מחליט להמתין חצי שעה - שמא יגיעו נושים לדיונים בענייניהם של החייבים. הח"מ לא ראה נוהג כזה אצל שופטי פירוקים אחרים, ודומה שכבר הצדדים קצת מופתעים - אחרת לא היו מתייצבים ב-9:00. מכל מקום, פרסקי ואקלסרד נכנסים ב-9:37.
לפני שניגשים לתיק הראשון, יש לפרסקי הערה עקרונית לנוכחים - שמטבע הדברים הם "שחקנים חוזרים" בתיקים אלו. "יש תופעה שאינה מתקבלת על הדעת", הוא אומר. "אנחנו מתייחסים לחוות הדעת [של המנהל המיוחד לחייב] כאוביקטיבית, ולפעמים לכנ"ר יש דעה אחרת. אם הכנ"ר לא אישר אותה, תגידו לנו מראש".
"בכוונה חיכינו חצי שעה" המנהל המיוחד בתיק הראשון מפנים מיד: "לבקשת אדוני - חוות הדעת לא אושרה בידי הכנ"ר". כל הצדדים מסכימים להסדר לפיו החייב ישלם 800 שקל לחודש ובסך-הכל 30,000 שקל, ואז יקבל הפטר. פרסקי מוודא את כל הפרטים, ומעיר: "באישור של הדברים אני לא אתעסק עם [מספר] החודשים. אני אאשר את התוכנית כפי שהוצגה לבית המשפט עם התיקון כפי שהוצג בפתח הדיון. יש נושים [באולם]? בכוונה חיכינו חצי שעה כדי לאפשר [להם לבוא]". ביעילות רבה, פרסקי מכתיב החלטה תוך שימוש בנוסח מוכן והתאמתו לנסיבות.
"שלום, אתה יכול לשבת", פונה פרסקי לחייב בתיק הבא לאחר שווידא שהוא נוכח באולם. "המנהל המיוחד חוזר על האמור בדוח המסכם", מכתיב פרסקי ומפגין בקיאות בתיק. "אתה רוצה להוסיף משהו? כי בדוח המסכם אין התייחסות לעמדת החייב. אולי הוא מסכים, וזה יקצר". המנהל המיוחד מסביר שהוא מבקש שהחייב ישלם 1,000 שקל במשך 36 חודשים. "נשמע את החייב ונראה", מגיב פרסקי - והחייב מסכים. "טוב מאוד", מגיב פרסקי, שוב מוודא שנושים לא התייצבו ומכתיב החלטה.
למרות שמדובר בנוסח מוכן מראש, פרסקי מראה שהוא לא עובד בצורה מכנית. הוא מכניס להחלטה את הנסיבות האישיות של החייב, וכך גם נותן הנמקה ראויה וגם מעניק לתיק פן אנושי. תוך בקיאות בפרטים, פרסקי גם מקפיד שלא לחשוף בהחלטה פרטים שיש בהם משום צנעת הפרט, וגם מסביר למנהל המיוחד מדוע לא כתב פרטים אחרים: "זה רק אם נושה מעלה טענות".
הדיון הבא קבוע ל-9:30 ואנחנו כבר ב-9:50, כזכור פרסקי רוצה לחכות חצי שעה - אבל הוא מחליט להתקדם. "נחכה עוד קצת?", הוא חושב בקול ומחליט: "אני אשמע אותו. הדיון הבא ב-10:15 וצריך לקחת בחשבון שצריך לתת לנושים זמן להתייצב". הוא מברך לשלום את החייבת, ממשיך לנהל את הדיון באותה יעילות ופונה לבא-כוחה של החייבת: "אם אין התנגדויות ואין נושים ואיש לא התייצב, עברנו את שלב ההכרזה [על פשיטת רגל]. עכשיו אנחנו נמצאים בשלב הפרעון וההפטר, ואני אשמע אותך".
עורך הדין מתאר נסיבות חיים קשות ומכמירות לב, שממש לא היו באשמתה של החייבת. פרסקי מקשיב בתשומת לב, ומתערב כאשר עורך הדין מדבר על כושר ההשתכרות של מרשתו: "אני לא חושב שזו הנקודה המרכזית. העניין הוא הפער בין פוטנציאל ההשתכרות לבין ההשתכרות בפועל. חוות הדעת אומרת שאולי אפשר להוסיף על זה" - הוא מתבטא בעדינות ראויה.
"ביהמ"ש לא ינהל מו"מ" המנהל המיוחד מבקש להעלות את התשלום החודשי מ-300 ל-1,000 שקל, אך החייבת לא מסכימה; לדברי בא-כוחה, היא לא תעמוד בזה. "אתם לא חייבים להסכים לתוכנית הפרעון", מגיב פרסקי. "הרפורמה [בטיפול בפשיטות רגל] אמרה שנציג לאנשים בדיון הראשון אור בקצה המנהרה. המדיניות שלי היא לא לכפות על אנשים. הגברת צריכה להביא בחשבון שאולי בשלב הבא תוגש בקשה להגדלת הסכום [והדבר ייכפה עליה]. ההצעה היא לעוד 22,000 שקל, זה לא פער גדול.
"בית המשפט לא ינהל מו"מ", מבהיר פרסקי לבא-כוחה של החייבת. "אם היא לוקחת את ההצעה היום - יש לה ודאות. האמת היא התשובה הטובה ביותר; אם היא לא יכולה לעמוד בזה, אז היום נמשיך בזה [בסכום הקיים] והיא תמיד יכולה להגיש בקשה להפטר".
בא-כוחה של החייבת מעלה טענה נגד בנק מזרחי-טפחות, ונציגת הבנק מנזקת כנשוכת נחש וכמעט צועקת עליו. פרסקי מנסה להרגיע אותה, מסמן לבא-כוחה של החייבת שיחכה רגע ומאפשר לנציגת הבנק לדבר למרות שהתפרצה לדברי עמיתה. לבסוף פרסקי מסכם:
"אין מחלוקת שאי-אפשר לכפות על החייב את תוכנית הפרעון. היום היא תוכרז [כפושטת רגל] ולכל הצדדים שמורות כל הזכויות. למעשה היום אנחנו חוזרים למה שהיה". בהכתיבו את ההחלטה מציין פרסקי, כי "האפשרות של הפטר מותנה הוסרה מסדר היום משום שהחייבת חוששת שלא תוכל לעמוד בתוכנית המוצעת. זו זכותה הלגיטימית של החייבת".
לבסוף קובע פרסקי שהדיון של 10:15 יתחיל ב-10:30 - מה שמלמד שההמתנה של חצי שעה אינה בגדר חובה. לכן, חבל על הזמן שהתבזבז לריק לפני תחילתו של יום הדיונים.
השורה התחתונה: שופט אנושי - תכונה חשובה מאוד בתיקי פשיטת רגל - הבקיא בפרטים ובנהלים. מנהל את התיקים ביעילות רבה, שאינה פוגעת בתשומת ליבו למה שנאמר ומתרחש. הפגין סלחנות-יתר כלפי התפרצותה של נציגת הבנק. יעילות: 9. מזג שיפוטי: 8.