הבריאות מעסיקה את כולנו וזה טבעי, במיוחד שתוחלת החיים שלנו עולה ועולה.
מזון בריא, פעילות גופנית וכנראה גם קצת גנטיקה טובה, מאפשרים לנו לשפר את איכות חיינו וזה אך טבעי, שקמה לה תעשיה שלמה של מכונים, מפעלים, גופי תקשורת שעוסקים בתחום ובנושא.
לבקרים, אנו צופים בתוכניות טלוויזיה, שם מראים לנו פקחים של משרד הבריאות עורכים ביקורות פתע במסעדות "ונחרדים" (כאילו שלא מודעים למצב העגום בשטח) לגלות תנאי אחסון לא נאותים, אי-הקפדה על שרשרת קירור נאותה, טיפול שאינו ראוי בבשר שהופשר והוקפא מחדש, שימוש לא מבוקר בשמנים וכו.
פעילות בקרה זו של משרד הבריאות מבורכת ונראה שיש מקום לבחון הגדלת צוותי הפיקוח (ואת התקנים שלבטח לא עודכנו שנים רבות), במיוחד לאור ריבוי נקודות האוכל ובשל העובדה שהישראלי אוהב לאכול בחוץ ובשנים האחרונות גם בירידי האוכל של דיזנגוף סנטר, אשר הוביל טרנד זה בחוזקה, במרכזי הקניות ובקניונים האחרים.
צוות בקרה שכזה, מורכב מאנשי מקצוע, אשר מופקדים על טריטוריה/אזור גאוגרפי ונראה שבאופן יחסי עבודתם אינה מסובכת, שכן הם מכירים את המקום ואת מתקניו, את המקררים והמחסנים של אותו עסק, דבר שמאפשר להם לפקוד את המקום ואף לבחון את תיקון הליקויים וכל זמן לאורך זמן.
מנגד קיימת בישראל תופעה של שווקי אוכל מוכן או ירידי אוכל, שם מוקמים בתוך מתחם הקניות, בפינת רחוב או בעיקר בקניונים, במיוחד בסופי שבוע.
תנאים לא תנאים פעילויות אלה של אוכל מוכן, אשר בושל (לא בקניון), במקום אחר, מושכות קהל רב, אשר אוהב גיוון, חוויה גסטרונומית וסתם להעביר את הזמן עם מאפה "תוצרת בית" או סתם "תבשיל של סבתא/אמא".
ובכל זאת... האם קיים פיקוח כל שהוא על ירידי אוכל אלה? האם מישהוא בודק היכן נעשה התבשיל? באיזה תנאים סניטריים? איך נשמר המזון? האם ממחזרים את המזון שנשאר, גם ליריד של יום שבת, שלמחרת? מי אחראי לכך שהמזון שאנו אוכלים בקניון, אכן נקי ושאינו מכיל סלמונלה למשל?
מנהלי הקניונים, המרכזים הפתוחים, לבטח אינם מומחי בריאות ולבטח לא רוצים את רעת לקוחותיהם, אולם האם מאמציהם למשוך למתחם לקוחות רבים ככל שאפשר, עומדת בקנה אחד עם בריאות הציבור?
האם להיטותם (של מנהלי הקניונים, מרכזי הקניות) כי רבה, אינה מסכנת אותנו עם מזון שאינו תקין, מזון שבושל בתנאים לא עלינו ועמד שעות רבות בשמש וללא תנאי אחסון מינימאליים ואו אפילו מזון מקולקל?
מדוע נדרשים יצרני המזון, לציין תאריך תפוגה ולעמוד בביקורות חוזרות ונשנות ומנגד קיימת לה תעשיה שלמה (של אוכל ביתי, אוכל מוכן, ירידי אוכל), אשר פועלת מתחת לרדאר, בתנאי יצור אשר לא נהירים ולא מבוקרים ללא כל פיקוח ובקרה?
מה שונה מפעל הסעדה, אשר נמצא בפיקוח ובקרה מיריד אוכל בקניון או מרכז מסחרי, אשר מלקט לתוכו עשרות דוכנים, אשר מציגים את מעשי ידיהם?? שניהם מספקים אוכל לציבור!!
האם לא הגיע הזמן שלצד תעודת הכשרות (שמוכיחה רק את העובדה שבעל העסק שילם לרבנות), אשר בה מתהדר כל דוכן קטן לממכר בורקס, פלפל ואוכל מוכן, תוצג גם תעודה, המאשרת, שעסק זה נמצא בפיקוח ובקרה של משרד הבריאות ואו שהמזון המסופק הינו בהשגחה, אשר יוצר בתנאים נאותים והוא עומד בסטנדרטים של משרד הבריאות?!
הידעת?
- תוחלת החיים הממוצעת בעולם עלתה ב-21 שנה ב-50 השנים האחרונות?
- תוחלת החיים בהודו עמדה בשנת 1960 על 41 שנה ובשנת 2010 על 66 שנה, גידול מעל הממוצע העולמי.
