השופט: ד"ר יובל ליבדרו, בית משפט השלום בבאר שבע המועד: יום שלישי, 27.10.15, שעה 11:30 הנושא: תיקים פליליים לשופט יובל ליבדרו יש יום של כתבי אישום נגד סוחרי סמים שנתפסו בעזרת סוכן סמוי. במידה רבה, ההתנהלות באולם דומה לזו של אולם מעצרים: נכנסים ויוצאים, קופצים מתיק לתיק - אבל בתוך כל זה, ליבדרו מצליח להביא תיקים לקו הגמר באמצעות הסדרי טיעון.
הדקות הראשונות מלמדות על התזזיתיות של האולם. "איפה הנאשם? אתה מבין את הסדר הטיעון?", מכניס ליבדרו לתיק את ההסכמות שהושגו בתיווכו. "אתה מדבר עברית? אתה מבין את כתב האישום?" - ואז הוא פונה לסניגור: "נדמה לי שהלקוח שלך לא איתנו". כעת הוא קופץ לתיק אחר: "אה, יש פה צורך לדחות לתסקיר. אולי יש פה קצינת מבחן ביום מוקד, נדבר איתה?". לא, אין קצינת מבחן.
עכשיו ליבדרו מחכה שהתובעת תגיש לו כתב אישום מתוקן, ובינתיים מבקש מעורכי הדין: "אפשר להגיד לאחד הסניגורים שייכנס, שנוכל להתקדם?". ושוב - נאשם אחר: "אתה מודה בכתב האישום? אתה מודה בביצוע עבירות?" - והוא מונה אותן בזו אחר זו. ליבדרו פונה לתובעת: "תקראי לאחד הסניגורים שייכנס. אני מתקדם בתיק והם לא נמצאים". הסניגור, משה מרוז, נכנס ומעדכן: "לאחיו של הנאשם יש בעיה עם ההסדר. אולי אדוני מוכן להגיד לו מילה?". ליבדרו: "שייכנס, שייכנס".
"תראי לה איפה הוא שותק, נו" בינתיים עובר ליבדרו לתיק הבא, ופוצח בנאום שכנוע לאוזניהם של הנאשם ועורכת דינו - עליו יחזור בהמשך. "מי שרוצה, מגיע להסדר היום. מנסיון העבר, רוצים את ההסדר של היום. מ-80-70 תיקי סוכנים שהיו פה בשנה האחרונה, אחד או שניים הלכו לתיק העיקרי וקיבלו יותר. אם יש ראיות בתיק, ויש ראיות, יש סיכוי מאוד גבוה שאם הוא ישתחרר [כרגע] - הוא יחזור לכלא לתקופה ממושכת. הראיות שלנו הן הסוכן, אודיו-וידאו, והוא שותק בחקירה" - אבל ליבדרו לא לגמרי בטוח בנקודה האחרונה: "הוא שותק או שאני טועה?", הוא שואל את הסנגורית. לתובעת: "תראי לה את החקירה". הסנגורית: "הוא מסר גירסה". ליבדרו לתובעת: "תראי לה איפה הוא שותק, נו. למה אנחנו מתעכבים?". לסנגורית: "קיים סיכוי גבוה מאוד שהוא יורשע".
הסנגורית טוענת שיש חולשה בראיות, אבל ליבדרו לא משתכנע: "העסקות מתועדות?" - כן. "יופי. חבל. מה שמוצע לכם היום, לא יוצע לכם בהמשך. ממה שראיתי בשני תיקים של המבצע הזה כשהיו תסקירים חיוביים, כבוד השופטת שטרית עצרה עד תום ההליכים. ואצלכם זה קו-ק-אין, שהוא סם מסוג קשה ביותר. אם אתם רוצים לדחות את הדיון - נדחה. לא יהיה דיון נוסף. וחבל, כי רוב הסיכויים שהוא לא ישתחרר, ורוב הסיכויים שהוא יקבל עונש כבד, ורוב הסיכויים שאם הוא ישתחרר - הוא יחזור לכלא. כאן מציעים תוצאות טובות יותר ממה שאפשר לקבל במקום אחר. אני לא רוצה לשמוע בעוד עשר דקות שאתם רוצים לדחות כי הוא רוצה להשתחרר". הסנגורית מדברת בלהט, ליבדרו קורא לה לדוכן - כפי שהוא עושה שוב ושוב - מראה לה משהו והשניים משוחחים בשקט.
"מי שיישב בכלא זה לא אתה" עד שהללו יחליטו, ליבדרו חוזר לתיק הראשון. הסניגור טוען שלחובת מרשו עומדות עבודות שירות בתיק קודם, ואם ייאסר כעת - ייכנס לכלא גם באותו תיק. ליבדרו לא מתרגש: "לך תטען את זה במקום אחר, איפה שהטילו את עבודות השירות. הן לא חלק מהתיק הזה. הוא רוצה לנסות את מזלו - בבקשה. הוא רוצה להיות גְרוֹיְיסֶה חוּכֶעם? אני מראה לכם פסיקה של השופט שאתם קבועים בפניו והוא מטיל ענישה הרבה יותר חמורה. אין מערבים שמחה בשמחה. אני לא אאשר 14 חודשים על שתי עסקות בקוקאין".
זוכרים את האח שמתנגד להסדר? כעת ליבדרו פונה אליו: "אתה רוצה לדאוג לו, נכון? לקחת עורך דין טוב מאוד [מרוז], הבאת אותו מתל אביב. אם הוא אומר לך שהעסקה לא טובה - שאחיך לא יקח אותה. אם הוא אומר לך לחטוף אותה - תחטוף אותה". האח מתעקש: "נלך להוכחות". ליבדרו: "מי שיישב בכלא זה לא אתה", ומסביר שהעסקות צולמו.
"אח שלך יכול לקבל עוד שנה. מה יהיה בהוכחות? אתה היית שם? הבעיה היא שמה שאתה חושב שקורה, לא תמיד קורה. אם הכל היה נפלא וזה לא הוא - למה הוא עצור עד תום ההליכים? לא צריך לקבל החלטות לפי התסריט האופטימי, אלא לפי מה שיכול להיות. מה לדעתך רוב הסיכויים שיקרה?". האח: "ראיתי את הסרטון, זה לא הוא".
ליבדרו פונה למרוז - מה שהיה צריך לעשות עוד קודם, ולהבהיר לו שרק הלקוח מחליט - ואומר: "דבר עם הלקוח שלך. אתם רוצים לנהל משפט?". והתובעת מבהירה: "ברגע שיוצאים מפה - לא יהיה הסדר". אחרי כזה לחץ, כולם מסכימים ל-18 חודשי מאסר; ליבדרו דוחה ל-12.1.16 לצורך קבלת תסקיר שירות המבחן.
"אני מנסה את העסקות הכי טובות" כעת ניתן לחזור לתיק הקודם. "מה אתם חושבים שיהיה?", פונה ליבדרו לתובעת. "מה אתה חושב שיקרה?", הוא שואל את הנאשם, והלה משיב: "אני אשתחרר, לא עשיתי את זה". ליבדרו: "יש וידאו". התובעת מתקנת: "יש זיהוי של העוקב". ליבדרו לנאשם: "אתה מדבר עברית טוב? שמעת מה שאמרתי קודם?".
ליבדרו מעיין בראיות ושוב פונה לנאשם: "אני רוצה שתבין שאני מנסה את העסקות הכי טובות לטובת שני הצדדים. מה שאמרתי קודם, אני אחזור כדי להיות בטוח שהבנת. העסקות האלה - כולם הגיעו להסדר. גם היום היו חמישה-שישה שהגיעו להסדר. היו אחד-שניים שהלכו לנהל את התיק והצטערו על זה. יש לך זכות לנהל את ההליכים והם חייבים להוכיח את האשמה שלך. אני מנסה לראות איך אני עוזר להם ואיך אני עוזר לך.
"יש דבר שנקרא חוכמת ההמונים. השאלה אם אתה רוצה להיות זה שלומדים עליו את הלקח. אני יודע שכאשר מנהלים תיק - 90% מורשעים. מתי לאחרונה נוהל תיק עם סוכן והוא זוכה? אני לא זוכר. יש לך זכות להגיד: אני לא מודה, אני לא אשם. צריך לקבל החלטות בחיים. אתה צריך לראות מה טוב לפי השופט שאצלו תנהל את התיק אם לא תגיע לעסקה. השופט במקרים מאוד דומים לשלך, אחרי שבן-אדם הודה ולקח אחריות - הוא קבע 25 חודשים. אם מנהלים תיק, בדרך כלל העונש גבוה יותר. אתה יודע מה זה לקפוץ מעל הפופיק? לא צריך להשתגע. בוא תראה איך אתה מגיע כאן לתוצאה טובה יותר".
כעת ליבדרו נוסע בכסאו לאורך הדוכן, כדי לדבר פעם עם התובעת ופעם עם הסנגורית. לבסוף הוא מחליט שמיצה את העסק בשלב זה: "ניפגש בסוף היום. בסוף היום נדון איתו".
השורה התחתונה: שופט פעיל ביותר. חלקו בהשגת ההסדרים ניכר מאוד, ולא עומד בקריטריונים המקובלים של בית משפט אדברסרי - אך היצמדות לעקרונות שמרניים לא הייתה מובילה לאותן תוצאות. יעילות: 9. מזג שיפוטי: 9. 