X
יומן ראשי
חדשות תחקירים
כתבות דעות
סיפורים חמים סקופים
מושגים ספרים
ערוצים
אקטואליה כלכלה ועסקים
משפט סדום ועמורה
משמר המשפט תיירות
בריאות פנאי
תקשורת עיתונות וברנז'ה
רכב / תחבורה לכל הערוצים
כללי
ספריה מקוונת מיוחדים ברשת
מגזינים וכתבי עת וידאו News1
פורמים משובים
שערים יציגים לוח אירועים
מינויים חדשים מוצרים חדשים
פנדורה / אנשים ואירועים
אתרים ברשת (עדכונים)
בלוגרים
בעלי טורים בלוגרים נוספים
רשימת כותבים הנקראים ביותר
מועדון + / תגיות
אישים פירמות
מוסדות מפלגות
מיוחדים
אירועי תקשורת אירועים ביטוחניים
אירועים בינלאומיים אירועים כלכליים
אירועים מדיניים אירועים משפטיים
אירועים פוליטיים אירועים פליליים
אסונות / פגעי טבע בחירות / מפלגות
יומנים אישיים כינוסים / ועדות
מבקר המדינה כל הפרשות
הרשמה למועדון VIP מנויים
הרשמה לניוזליטר
יצירת קשר עם News1
מערכת - New@News1.co.il
מנויים - Vip@News1.co.il
הנהלה - Yoav@News1.co.il
פרסום - Vip@News1.co.il
כל הזכויות שמורות
מו"ל ועורך ראשי: יואב יצחק
עיתונות זהב בע"מ
X
יומן ראשי  /  כתבות
ניתן להגדיר את היעדרה של הגדרה מוסכמת לבעיה האסטרטגית שבפני ישראל, לצד תיעדוף שונה של האיומים והיעדר הצבעה על הזדמנויות, כ'מבוכה אסטרטגית'. במילים חריפות יותר: הכאוס בסביבתה האסטרטגית של מדינת ישראל גורם לכאוס מחשבתי ולבחירה בתפיסת הסטטוס-קוו כאופציה העדיפה שרטוט קווי מדיניות לממשלת ישראל, שיסייעו להתמודדות מיטבית עם האתגרים תובנות מהכנס השנתי (2016) של המכון למחקרי ביטחון לאומי
▪  ▪  ▪
[צילום: Matty Stern/U.S. Embassy Tel Aviv/פלאש 90]

כבכל שנה, בכנס השנתי שקיים המכון למחקרי ביטחון לאומי ב-19-17 בינואר 2016, הוצגה שורה של סוגיות אסטרטגיות - פנימיות, אזוריות וגלובליות - שמצויות בלב השיח של מקבלי ההחלטות בארץ ובעולם. במהלך הכנס התנהלו דיונים בנושאים מגוונים ובהשתתפות דוברים בעלי תפיסות המאתגרות זו את זו, שנתנו פרשנויות שונות למציאות. המשותף לכלל הנושאים היה זיקתם הישירה למדינת ישראל ולביטחונה הלאומי. מטרתה של כתבה זו, היא ללכד את התובנות מהכנס לתמונה שלמה ולשרטט על בסיסן קווי מדיניות לממשלת ישראל, שיסייעו להתמודדות מיטבית עם האתגרים שהודגשו ונדונו במהלך הכנס.


מרבית המומחים שהשתתפו בכנס גרסו שהסכם הגרעין שנחתם בין אירן למעצמות לא ירסן את תמיכת אירן בגורמי טרור, את פעילותה החתרנית על פני המזרח התיכון וחתירתה להשגת הגמוניה אזורית. לא רק זאת, כך הודגש, הסכם הגרעין מעניק לאירן הלכה למעשה הכשר למעורבות בסכסוכים האזוריים ומפנה לה משאבים שיאפשרו לה לתמוך בגורמים הסוררים

'מבוכה אסטרטגית'

בדבריהם של המומחים והאישים שהשתתפו בכנס באו לידי ביטוי תפיסות שונות במהותן לגבי הבעיה האסטרטגית העיקרית שבפני ישראל. אמנם, כל המומחים ששיתפו את הקהל ואת יתר הדוברים בתמונת המצב צפו את המשך תהליך התפרקותו של הסדר המדינתי הישן במזרח התיכון, בלי כיוון התפתחות ברור וידוע. כן הודגש, שאין בידי ישראל מנופי השפעה שבאמצעותם תוכל לעצב סדר חדש שיקנה יותר יציבות, יצמצם את השפעת הגורמים הרדיקליים וייתן לשחקנים האחראים יותר כוח והשפעה גוברת במרחב. בנוסף, כולם ביטאו הערכה שהתהליך יימשך זמן רב ולכן נדרשת סבלנות, לצד גמישות ויכולת הסתגלות מהירה למצבים החדשים.
אולם, מומחים מחו"ל וגם מישראל הצביעו על 'המדינה האיסלאמית'/דאעש, כבעיה האסטרטגית המרכזית שבפני העולם בכלל, המזרח התיכון בפרט וגם כזו שבפני ישראל. זאת, בראייה רחבה של הגלובליזציה של הסלפיה-ג'יהאדיה, שזכתה לכינוי 'מלחמת עולם שלישית'. נשיא המדינה מר ראובן (רובי) ריבלין עצמו הצביע על דאעש כאתגר המרכזי, והדגיש שהארגון, מעבר לנוכחותו בגבולות ישראל, כבר נמצא בבית - באמצעות השפעתו והשראתו על שולי החברה הערבית בישראל. לפיכך, בראיית הנשיא, המשימה העיקרית הניצבת בפני מדינת ישראל, היא השקעה בציבור הערבי, כדי למנוע משוליו המתרחבים לאמץ את הרעיונות ההרסניים והמפתים של דאעש. כן הדגיש את אחריותה של מדינת ישראל למנוע את התרחבות התופעה, ולא להפנות אצבע מאשימה כלפי אחרים.
לעומת זאת, שר הביטחון משה יעלון הדגיש, כי אירן, היא האתגר המרכזי לישראל ואף הבהיר, כי הוא מעדיף את דאעש ברמת הגולן על פני אירן ושלוחיה - משטר אסד, חיזבאללה וכוח קודס האירני. בהקשר זה יצוין, כי מרבית המומחים שהשתתפו בכנס גרסו שהסכם הגרעין שנחתם בין אירן למעצמות לא ירסן את תמיכת אירן בגורמי טרור, את פעילותה החתרנית על פני המזרח התיכון וחתירתה להשגת הגמוניה אזורית. לא רק זאת, כך הודגש, הסכם הגרעין מעניק לאירן הלכה למעשה הכשר למעורבות בסכסוכים האזוריים ומפנה לה משאבים שיאפשרו לה לתמוך בגורמים הסוררים. הרמטכ"ל, רב-אלוף גדי איזנקוט, מצדו, הגדיר את חיזבאללה כאתגר הצבאי המרכזי שניצב בפני ישראל בעת הזו, לאחר שבשנים האחרונות התעצם כוחו של הארגון בעשרות אלפי טילים, רקטות וכלי טיס בלתי-מאוישים, המאיימים על עורף המדינה. כמו-כן טען הרמטכ"ל שחיזבאללה צובר בימים אלה ניסיון מבצעי רב, בזמן הלחימה שהוא מנהל בסוריה לצד כוחותיו של המשטר.
בה בעת, בין הדוברים היו שהצביעו על הנושא הפלשתיני כאתגר האסטרטגי המרכזי שבפני מדינת ישראל. להערכה זו שותפים רבים בציבור בישראל, לפי סקר דעת קהל שערך המכון באחרונה. בראייה זו, הסטטוס-קוו, שנבחר כאופציה העדיפה של ממשלת ישראל, אינו מתקיים בפועל - מה שמתבטא בהתפרצות טרור של יחידים (שקשה מאוד להתריע מפניו ולסכלו), שניזון מהקצנה בחברה הפלשתינית ובעליית אחוזי התמיכה ב'מדינה האיסלאמית'. לכך השלכות שליליות גם על החברה הישראלית, דרך פגיעה בתחושת הביטחון האישי, הקצנה וקיטוב. בהקשר זה צלצל הסופר דוד גרוסמן בפעמון האזהרה, כשהתריע על התפרקות הבית בעקבות מעשיה של מדינת ישראל, או יותר נכון - בשל אוזלת ידה.
ניתן להגדיר את היעדרה של הגדרה מוסכמת לבעיה האסטרטגית שבפני ישראל, לצד תיעדוף שונה של האיומים והיעדר הצבעה על הזדמנויות, כ'מבוכה אסטרטגית'. במילים חריפות יותר: הכאוס בסביבתה האסטרטגית של מדינת ישראל גורם לכאוס מחשבתי ולבחירה בתפיסת הסטטוס-קוו כאופציה העדיפה. אופציות חלופיות דורשות יוזמה ופרו-אקטיביות, שתכליתן עיצוב מציאות אחרת - הגם שכרוכה בהן רמה גבוהה של אי-ודאות. כפי הנראה, בהערכת המצב של קובעי המדיניות בישראל בעת הנוכחית, הסיכונים הכרוכים באופציות שאינן סטטוס-קוו גוברים על הסיכויים וההזדמנויות הגלומים בהן.

מגמות בולטות

בדיוני הכנס הודגשו שלוש מגמות עיקריות, השזורות כחוט השני במרבית ההתרחשויות במזרח התיכון בעת הזו.
מעבר ממבנה מדינתי מובהק להיווצרות גורמים לא מדינתיים: היחלשותן של מדינות באזור יצרה ואקום משילותי, שאליו נכנסו שחקנים אחרים, במקביל להתחזקות הרכיבים האתניים, הדתיים, התרבותיים והקהילתיים על חשבון הזהות המדינתית. תופעה זו בולטת במיוחד במדינות המדממות - סוריה, עירק, לוב ותימן, והיא ניכרת גם בעוצמה פחותה בערב הסעודית, ירדן ולבנון, וכן ביישויות תת-מדינתיות, בכללן הרשות הפלשתינית ושלטון חמאס ברצועת עזה. הזהות המדינתית נשמרת במידה החזקה ביותר במדינות בעלות השורשים ההיסטוריים, שלהן מסורת של מאות שנים ויותר: אירן, טורקיה ומצרים. למרות ניסיונות של מדינות המערב, ובראשן ארצות הברית, לכפות שוב את הסדר הישן על המדינות הכושלות באזור, נראה שההליכה לאחור אינה אפשרית ויש להתכונן להיווצרות סדר ומבנים חדשים באזור.
תשתית רעועה להתחייבויות, בריתות או שיתופי פעולה ארוכי טווח: כתוצאה מהכאוס האזורי, כלל הגורמים נאלצים להישען על אינטרסים חופפים לטווח הקצר, כאלה שיכולים להשתנות כהרף עין. כך, למשל, בסוריה - שם השחקנים המקומיים משנים את נאמנותם לעתים תכופות, בהתאם להתפתחויות בשטח ולתמיכה מבחוץ. דינמיקה זו תקפה גם ברמה הבין-מדינתית. קשה לדמיין כיום חתימה על הסכם לסיום המלחמה בסוריה או בעירק, מפאת הקושי לייצר מחויבות לטווח הרחוק. אפילו בהיבטים גלובליים, הסכם הגרעין בין אירן למעצמות תוחם והוגבל ל-15 שנה בלבד. לכן, יש לעבור למצב תודעתי של פעולות בקבועי זמן קצרים, ולא לטווח הרחוק.
תודעה כאמצעי להשגת יעדים אסטרטגיים באזור ומעבר לו: אם בעשורים האחרונים נרשם בשדה הקרב מעבר מלוחמה בין צבאות סדורים ללוחמה א-סימטרית מול אויבים היברידיים, ובתוך כך עליית רכיב הטרור, העת הנוכחית מתאפיינת בהבלטת הרכיבים התודעתיים. גם מדינת ישראל נגררה ללחימה מוכוונת לדימוי של ניצחון על חשבון השגת תוצאות ברורות בשדה הקרב, שיאפשרו עיצוב מציאות טובה יותר. הדוגמה הבולטת ללחימה מוכוונת דימויים היא 'המדינה האיסלאמית' ושימושה המיומן במדיה חברתית ליצירת פחד ולהפצת רעיונותיה ברחבי העולם. גם הרשות הפלשתינית מנהלת מערכה תודעתית נגד ישראל בזירה הבינלאומית, המבוססת על דימויים ומוכוונת לפגיעה בלגיטימציה של מדינת ישראל כחלק ממשפחת המדינות.

מעגלים אסטרטגיים

שלוש מגמות אלה מוטמעות בסביבה האסטרטגית של ישראל ומשתלבות בארבעה מעגלים, שביניהם זיקה הדדית.
מעגל המעצמות: מהותו היא התחרות בין ארצות הברית לרוסיה על דומיננטיות באזור ועל ההשפעה על השחקנים הבולטים בו. מבין כלל סוגיות המחלוקת שבין המעצמות, שתיים מרכזיות צריכות לעמוד לנגד עיניה של ישראל. האחת, היא מידת מעורבותן של שתי המעצמות בפתרון המשברים במזרח התיכון, ובפרט בסוריה, כברומטר לכוונותיהן ולעומק מחויבותן כלפי בעלות בריתן באזור; השנייה, היא סוגיית ארצות הברית כמעצמה התומכת בישראל ותקפות הברית הזו על-רקע מהמורות רבות בדרך, ולצדה יחסי הגומלין המשתפרים של ישראל עם רוסיה, בפרט בתיאום ובהבנות ביניהן אשר למלחמה בסוריה.
המעגל האזורי: מושפע מהתחדדות המחנאות במזרח התיכון. היריבות הדתית הסונית-שיעית חזרה כמוטיב מוביל במאבק על העוצמה האזורית, כאשר אירן ניצבת בראש המחנה השיעי וערב הסעודית מובילה את המחנה הערבי-סוני. אלה מתגוששות בניסיון להשיג הגמוניה אזורית. המאבק ביניהן ממלא תפקיד מרכזי בעיצוב המגרש שעליו פועלים שחקנים מעורבים. זירות ההתגוששות מגוונות ומתאפיינות באינטנסיביות שונה - מסוריה, דרך לבנון ועד תימן. עמדתה המדינית-ביטחונית של ישראל בהקשר זה היא ברורה - אירן מהווה איום עיקרי על האינטרסים הישראלים, בהסתמך על הצהרותיה ומעשיה, בעוד ערב הסעודית ושותפותיה חולקת עם ישראל אינטרסים חופפים, כולל במאבק נגד 'המדינה האיסלאמית' ואל-קאעידה.
המאבק בתוך המחנה הסוני: 'המדינה האיסלאמית' ואל-קאעידה מובילות את הרעיון הסלפי-ג'יהאדי. כן ניתן למנות במחנה הסוני את האיסלאם הפוליטי, המובל על-ידי טורקיה וקטאר, שנחלש משמעותית מאז 2013. המחנה הסלפי-ג'יהאדי הוא לב המעגל ומגלם תופעה ייחודית בעלת השלכות אזוריות וגלובליות, אשר נמצאת בלב השיח הבינלאומי. לאחר מספר עשורים של התעצבות והתפתחות, הבשיל בעשור הנוכחי מחנה זה לכדי איום ממשי על יסודותיו של המזרח התיכון, בעיקר כתוצאה מתופעת 'המדינה האיסלאמית'. החתרנות והמהפכנות של ישות זו הביאו הלכה למעשה למחיקת הגבול בין עירק לסוריה ולשבירת הסדר המדינתי, שהוחלף ב'ח'ליפות'. עבור ישראל, האיום נשקף משני היבטים: פעולתה של 'המדינה האיסלאמית' סמוך לגבולותיה של ישראל - במלחמה בסוריה, בניסיונות להשפעה בלבנון, בברית עם הטרור הסלפי-ג'יהאדי בחצי-האי סיני ובניסיון לחדור לירדן; בניסיונות לצבור תמיכה בקרב האוכלוסייה הפלשתינית בעזה ובגדה המערבית וגם בקרב הערבים אזרחי ישראל.
המעגל הפלשתיני: בניגוד לשלושה המעגלים האחרים, שביניהם השפעה הדדית ישירה ומובהקת, הסכסוך הישראלי-פלשתיני מבודד יחסית. ירידת קרנה של הזהות הלאומית בחלקים נרחבים של המזרח התיכון דחקה לשוליים את הסוגיה הפלשתינית, ששנים רבות הייתה קונצנזוס מאחד במרכז הבמה הערבית-מוסלמית. אמנם, האוכלוסייה הפלשתינית מושפעת ממגמות אזוריות, בהיותה חלק בלתי נפרד מהסביבה (גל הטרור האחרון בישראל פרץ גם בהשראת 'המדינה האיסלאמית'), אבל היא נותרה מחוץ למשחק שחוקיו מתעצבים בשדות הקטל של סוריה, עירק, לוב ותימן. המעגל הפלשתיני מבליט את הפערים בחברה הישראלית על דמותה של המדינה - דמוקרטית, יהודית ובטוחה - כמו גם את השלכותיו של היעדר פתרון מדיני על מעמדה של ישראל בעולם. קידום עניינם של הפלשתינים אינו בראש מעייניהם של השחקנים המובילים באזור, אך למרות זאת עדיין טמון בנושא זה, באופן פרדוקסלי, פוטנציאל אדיר לשינוי במעמדה האזורי של ישראל ובמאזן הכוחות האזורי - התפתחות חיובית, התלויה במידה רבה במהלכיה של ישראל.

↑ מקפצות אסטרטגיות ↑

האתגר המשמעותי עבור ישראל הוא איתור הנקודות שיקנו לה יתרון אסטרטגי מיטבי באמצעות גיבוש אופציות מדיניות-ביטחוניות חדשות. שקלול הרכיבים הרלוונטיים - המגמות האזוריות והמעגלים האסטרטגיים - מציע, שלמעשה יש לישראל מספר מקפצות, המהוות מצע ליוזמות מגוונות שבאמצעותן היא תוכל לשפר את מעמדה ולקדם סדר יום שישרת את האינטרסים שלה מול ידידיה ויריביה.
מקפצה ראשונה - הזירה הפנימית בישראל: בראש סדר העדיפויות בהקשר זה אמור להיות צמצום הפערים בין האוכלוסייה הערבית לאוכלוסייה היהודית. יצירת שותפות עמוקה ומבוססת, שאינה נשענת על אינטרסים צרים, בכוחה יהיה לשפר את חוסנה הלאומי של החברה ולמתן את הקיטוב המתרחב בין חלקיה השונים. מצבה הנוכחי של האוכלוסייה הערבית בישראל מזמין השפעות שליליות, דוגמת אלו של 'המדינה האיסלאמית'. רק שותפות אמת, שתתבטא בהזדמנויות כלכליות וחברתיות שוות, תאפשר לישראל להתמודד עם אתגרי השעה בבית.
מקפצה שנייה - הסוגיה הפלשתינית: שינוי המצב בזירת הסכסוך עשוי וצפוי להוות 'משנה משחק' עבור ישראל. גל האלימות הפלשתינית שפרץ בסתיו 2015 המחיש שוב כמה קריטי לקדם תוכנית לשינוי המציאות, אך נדמה שמלבד הצעות לשיפור מצבם הכלכלי ומרקם החיים של הפלשתינים, אין במגירה חזון ויעדים מרחיקי לכת. אולם בהינתן הקיפאון המתמשך, דווקא תוכנית מדינית רב-מסלולית בזירה הפלשתינית אמורה להיות תשתית לשיפור במצבה של ישראל בהיבטים רבים. תוכנית זו מתבססת על המסלול, שעליו הרוב מסכימים - הכשרת תנאים בשטח לקידום הסדר מדיני, לצד פיתוח מואץ של תשתיות למדינה הפלשתינית העתידית (כולל ברצועת עזה). תהליך הידברות חיובי בין ישראל לפלשתינים יבצר את היחסים האסטרטגיים עם המדינות שעמן יש לישראל הסכמי שלום - מצרים וירדן, ויהווה מקפצה הכרחית, בבחינת כרטיס כניסה למקפצה השלישית.
מקפצה שלישית - קידום שיתוף הפעולה בין ישראל למדינות ערב: לאור האינטרסים שישראל חולקת עם מדינות ערב הסוניות - החלשת אירן, המלחמה במחנה הסלפי-ג'יהאדי וחיזוק שחקנים אחראיים בסוריה - ישראל יכולה לסייע בקידום פרויקטים אזרחיים-כלכליים, למשל בתחומי הטכנולוגיה, המים, החקלאות והאנרגיה. מדינות אלה, מצדן, תוכלנה לסייע בפיתוח תשתית למדינה פלשתינית מתפקדת, לצד קידום האינטרסים החופפים-המשותפים במרחב. בהמשך, במה שיוכל להוות "מחצית מקפצה" נוספת, ישראל תוכל לבחון אפשרות לסמן שותפים (גם זמניים) ברמה המקומית ובקרב שחקנים אחרים, גם לא-מדינתיים, בסמוך לגבולה וגם בעומק המרחב הערבי - כאלו שבכוחם להפוך לגורמים חשובים במשחק הכוחות באזור, ושהקשר עמם יצמצם את אי-הוודאות בעתיד.
מקפצה רביעית - רמת המעצמות: היעד המיידי והחיוני מכולם הוא החזרת היחסים המיוחדים של ישראל עם ארצות הברית למסלולם. חרף היחסים הביטחוניים ההדוקים, המחלוקות המדיניות פגעו באופן חמור באופק הקיים לישראל באזור, ולכן יש לדאוג להשבת האמון ההדדי ולצעידה לעבר שיתוף פעולה מלא בין המדינות. לצד זאת, כניסת רוסיה למשוואה האזורית באמצעות מעורבותה בסוריה יצרה מצב חדש עבור ישראל. קיום יחסים טובים ותיאום עם רוסיה מעניק יתרון ייחודי לישראל, כמשמרת יחסים טובים עם שתי המעצמות במקביל, באופן שיאפשר לה ליזום מהלכים מוסכמים בינן. בתוך כך, אין להתעלם מהפעילות הסינית המוגברת באזור, בעיקר בתחום הכלכלי, שישראל יכולה להסתייע בה לקידום פרויקטים כלכליים ותשתיתיים בשטחי רשות הפלשתינית. איזון ביחסים בינה לבין המעצמות, תוך מתן קדימות ברורה לארצות הברית, טומנת בחובה יתרונות אסטרטגיים בעלי ערך לישראל.
לסיכום - כפי שהומחש היטב בדיונים שנערכו במהלך הכנס השנתי, לנוכח המגמות המתפתחות במזרח התיכון אין תוחלת לישראל ב"ישיבה על הגדר". הדינמיקה המתהווה באזור מביאה לפתחה של ישראל לא איומים חדשים בלבד אלא גם הזדמנויות, לפעמים בעת ובעונה אחת, ועל כן האתגר הוא לאתר את הכיוונים שבהם תוכל ללכת על-מנת להעצים את ההזדמנויות שייצרו עבורה אופק אסטרטגי חיובי, ולא להסס לפעול. עצם נטילת היזמה כבר אינה עניין של בחירה, אלא היא כורח.

פורסם במקור: INSS, מבט על, גיליון 790 (28.1.16)
אודי דקל הוא מנהל המכון למחקרי ביטחון לאומי. ממלא-מקום ראש המכון למחקרי ביטחון לאומי.
עומר עינב הוא חוקר במכון למחקרי ביטחון לאומי ודוקטורנט בבית הספר להיסטוריה באוניברסיטת תל אביב.
תאריך:  16/02/2016   |   עודכן:  16/02/2016
שתף:

מועדון VIP להצטרפות הקלק כאן
פורומים News1
כללי חדשות רשימות נושאים אישים פירמות מוסדות
אקטואליה מדיני/פוליטי בריאות כלכלה משפט
סדום ועמורה עיתונות
כיוונים להיחלצות מ'המבוכה האסטרטגית'
הודעות  [ 7 ] מוצגות  [ 7 ]  כתוב הודעה 
1
מקפצות אסטרטגיות
באום  |  16/02/16 21:12
 
- איזה צחוקים. נישנקתי..אתה אומר
....  |  17/02/16 19:08
 
- גם עלה לי מייד סצנה כמו
....  |  17/02/16 19:54
 
- איזה סרטי ילדים מצחיקים
...  |  17/02/16 19:59
2
אהבתי את באום..
אדיר 1  |  16/02/16 22:52
 
- גם אני אוהב ציניות
באום  |  17/02/16 01:03
3
ארהב זה חמור מת ורק טיפש
הגוי..  |  16/02/16 23:36

פורום: העולם הערבי
+
ביידן
מנדל  |  29/04/20 10:20
פורום: ישראלי-ערבי
+
רק נתניהו יכול!!
אא  |  4/02/20 03:18
 
- רק נתניהו יכול לקחת שוחד ולשקר ל"ת
יהודה דרורי  |  5/04/20 18:25
 
- נכון בניגוד לרות דוד..
במבה  |  19/04/20 01:22
פורום: ישראלי-פלשתיני
+
אולמרט פשוט בוגד!!
אא  |  15/02/20 05:33
 
- }}אולמרט ישראלי נתניהו אמריקאי
ויחזור לארהב  |  7/03/20 16:49
 
- הם שייכים למלך ירדן
הפולש הירדני   |  5/04/20 20:46
+
הפלשתינים אינם תחת כיבוש
ישעיהו א  |  13/02/20 07:36
+
יפוטר היועמש - משרה פשיסטית ל"ת
וישר לקציעות  |  28/01/20 23:51
 
- הפתרון הטוב ביותר הוא ביטול
מוטי1  |  29/01/20 10:01
 
- לביבי .המושחת .היועץ רע ..מסק
חפטליהו פסטולקין   |  6/02/20 14:30
+
וזו כנראה רק ההתחלה
כוכי  |  27/01/20 14:40
 
תגובות בפייסבוק
התפתחויות נוספות
דאעש
יוני בן-מנחם
מפקדי הצבא המצרי מודאגים מהצלחותיו של ארגון דאעש בצפון סיני ומתהליך הדמורליזציה בקרב יחידותיהם. דאעש החל לשלב נשים בפיגועים נגד חיילי צבא מצרים
אריאל י. לוין
בעזה חמאס נלחם נגד דאעש, ובסיני הוא משתף איתו פעולה. בינתיים ישראל ומצרים פועלות יחדיו נגד הארגון, אך גם זה עלול להשתנות
אריאל י. לוין
בעוד חמאס ממשיך לפעול בתחום המנהרות, דאעש עלול להקים שלוחה ימית    ובינתיים חיזבאללה מלבין כספים עבור מבריחי סמים
אריאל י. לוין
תראו איך דאעש מסוגל לשגע את העולם בכמה שניות של סרטון    תראו כיצד ההסתה ברשות הפלשתינית עולה בדם יהודי    תראו כיצד הולך ויורד גילם של המחבלים בגל הטרור הנוכחי
אריאל י. לוין
מקורות ההשראה של חלק מהמחבלים בגל הטרור הנוכחי אינם מסיתים מוסלמיים קיצוניים או מפקדים בארגוני טרור, אלא דווקא חיקוי חברתי - וגם נגד זה יש מה לעשות
רשימות נוספות
INSS  / מי ומי    | 
דאעש  / מי ומי    | 
זינוק של 94% בפיגועי התאבדות  /  יורם שוייצר, אריאל י. לוין, עינב יוגב
טקס פרסי גלובוס הזהב: "תלויים באוויר" מסתמן כמנצח  /  מאיה שני
בסיס הנתונים החדש של צבאות המזרח התיכון  /  יפתח שפיר
שאלת המכה המקדימה על מנהרות החמאס  /  עמוס ידלין
פיגועי התאבדות ברחבי העולם - 2015  /  דריה שיטרית, עינב יוגב, יורם שוייצר
מימן או לא, קוריאה הצפונית בניסוי מס' 4  /  אפרים אסכולאי, אמילי לנדאו
כל הזכויות שמורות
מו"ל ועורך ראשי: יואב יצחק
עיתונות זהב בע"מ New@News1.co.il