עורכי דין שמעלים טיעונים לא מדויקים - בלשון המעטה - אינם בגדר מחזה נדיר. אבל מה חושבים לעצמם עורכי דין שעושים את זה כאשר הם פונים לבית המשפט העליון? שאף אחד שם לא ישים לב? שתי החלטות של העליון מאותו יום (11.2.16) מתייחסות לנסיונות הטעיה כאלו, שכמובן לא עלו יפה.
עו"ד מוטי נוה מייצג אדם שהורשע בעבירות מין שביצע בבתו הקטינה ובעבירות אלימות במשפחה, ופנה לבית המשפט לאחר שהשב"ס אסר על ילדיו לבקרו בכלא. עתירתו למחוזי נדחתה וכך גם ערעורו לעליון. בערעור הלה נוה טיעון כוזב, כפי שכותב השופט
סלים ג'ובראן:
"המבקש טען כי המלצת הוועדה התבססה על מידע מוטעה שכן הוא לא הורשע בעבירות אלימות כלפי ילדיו, 'ומעולם לא הרים עליהם יד' כלשונו, אלא נקט באלימות רק כלפי אחת מבנותיו - המתלוננת. טענה זו דינה להידחות ומוטב היה לולא עלתה על הכתב.
"עובדות האישום השני בכתב האישום המתוקן, בו הודה כאמור המבקש במסגרת הסדר טיעון, מתארות בצורה מפורשת כיצד 'בתקופה הרלוונטית לכתב האישום... היכה הנאשם את אשתו מספר פעמים
וסטר מספר פעמים לילדיו'. עינינו הרואות כי בניגוד מוחלט לטענת המבקש, הוא הודה בין היתר בהפעלת אלימות נגד ילדיו, ולא רק כלפי המתלוננת".
עו"ד אסתר בר-ציון מייצגת שניים שהורשעו בניהול עסק פיראטי למכירת גז בישול (גפ"מ) ונדונה לשבעה ולעשרה חודשי מאסר. ג'ובראן דחה את הבקשה לערער על חומרת העונש (שאושר במחוזי), ואגב כך עמד על נסיונה של בר-ציון לבצע תרגיל פסול:
"המבקשים העלו בבקשת רשות הערעור טענות פרוצדורליות, לפיהן בית משפט השלום לא התיר להם להשלים את הטיעונים לעונש בטרם מסר את גזר דינו. מדובר בטענה אותה העלו המבקשים בערעורם לבית המשפט המחוזי, אולם חזרו בהם ממנה בדיון בפניו והתמקדו בהיבט המהותי.
"במצב דברים זה, אין להתיר את העלאתה מחדש של הטענה בפני בית משפט זה במסגרת בקשת רשות ערעור. מדובר למעשה בניסיון לערוך 'מקצה שיפורים', מצד בעל דין אשר אינו שבע רצון מהתוצאה אליה הגיע ערכאת הערעור, וזאת אין לקבל".
זה לא היה הכל. המדינה העלתה בתשובתה לבקשה טענה משלה כלפי בר-ציון, ממנה משתמע שהיא הפרה את חובותיה כלפי בית המשפט כ-officer of the court. לדברי המדינה, בשל טעות אנוש מצידה בשלום ובמחוזי, לא הוצג עברו הפלילי של אחד המורשעים. ומה עשתה בר-ציון? "באי-כוח המבקשים יצאו מנקודת הנחה מוטעית זו בבקשת רשות הערעור".
